הסקופ לא שלי!

"לוסי!" ג'יימס מיהר אחרי אחותו המאומצת ועקף אותה במהרה, הרי הוא משחק בקבוצת הקווידיץ'. "אפשר לשאול מה זה היה?!"
"אני... לא רוצה לדבר על זה."
"אבל לוסי... אנחנו רוצים להבין, את הצלת את החיים של לילי?" ניסה ג'יימס.
"אני- אני לא יודעת. הכל קפא פתאום. אז אמרתי לאחות, שאיכשהו לא קפאה, להזריק לה לפני שהנס הזה יעלם. אני לא יועדת מה קרה, ג'יימס, באמת."
"לוסי..." מלמל ג'יימס. "אנחנו לא כועסים.."
"באמת?" הופתעה לוסי. "אבל לילי רוצה להרביץ לי עכשיו."
"הצלת את  החיים שלה, לוסי. אנחנו צריכים להודות לך."
"אני... אבל היא שונאת אותי עכשיו." לוסי כבשה את פניה בידיה.
"את מכירה  אתי לילי, לוסי. את יודעת איך היא חושבת דברים ושוכחת אותם, או משנה את דעתה, אחרי זמן קצר." הרגיע אותה ג'יימס. "נו, לוס, אל תקחי ללב."
לוסי חייכה. רק לרגע. או שזה היה נדמה לג'יימס. "תודה, ג'יימס. על... מה שאתה  עושה בשבילי עכשיו."
ג'יימס חייך. "אחים, לא?"
"כמעט."
אם לוסי מתבדחת, היא כבר לא עצובה. זה כבר יותר טוב. הוא הכיר אותה אומנם רק כמה חודשים, אבל זה הספיק לו. הם היו חודשים ארוכים. ויטובים.
"לוסי!" צעקה נשמעה. 
לוסי הסתתרה מאחורי ג'יימס. 
"לוס! איפה את?" לוסי רעדה. לילי.
"האמת... תודה. איפה שאת לא נמצאת," לילי קראה.
"תו... תודה?" לוסי הפסיקה לרעוד.
"את הצלת את החיים שלי! מה עשית שם? זה כל כך מגניב!"
"אני לא יודעת...  אבל אני שמחה שאת שמחה," לוסי ענתה.
"מה היינו עושים בלעדייך," הארי התקרב אליהם, מגיע על סמך קולם וצעקותיהם, שהדהדו במסדרונות.
"מה יש בי, הארי? מה עשיתי?"
"אני לא יודע, לוס. אבל הצלת את לילי. תראי אותה, אם מזה את חוששת, היא לא כועסת." הארי חייך.
"אני... תודה." לוסי חייכה גם. "מתי אני אדע מאיפה אני?" פניה התקדרו.
נפלה  פצצה, כמו שאומרים. פצצת השתיקה. פצצת דממה וחוסר אונים.
"אני- אנחנו לא יודעים," ענה לה לבסוף הארי. "אבל טוב לך כאן, נכון?"
"טוב לי מאוד. אני מאושרת שהגעתי." לוסי הנהנה. "אבל אני הייתי שמחה לדעת מי אני."
"כולנו היינו שמחים. את יוצאת דופן, לוסי. ראית מה הצלחת לעשות." ג'יני צצה מעבר לפינה. "אני גאה בך. באמת. תודה."
ג'יימס חייך. "זאת אחות שלי. "
ואז לילי שאלה: "איפה אלבוס?"
וג'יימס פתאום התעניין בצפורניים שלו.
"בואו נשכח מזה," הוא שינה נושא. "הוא אמר לי לאן הוא הולך קודם. שום דבר לא קרה. כלום."
ומיד כולם התנפלו עליו כדי להשיג את המידע. איפה אלבוס?
"טוב, בואו נעזוב את זה, הוא אמר לי לא לספר."
הארי וג'יני הזעיפו פנים.
"שיהיה," נחפזה לילי להגנתו. "בואו נשמור לג'יימס על זכות השתיקה?"
הארי וג'יני הנהנו בכניעה.
"אני צילמתי סקופ, אבא!" קרא ג'יימס.
"סקופ?" הופתע הארי.
גם ללי הופתעה. מה יוצא לו מזה? חוץ מזה שאבאיחרים לו את הקלטת, כמובן.
"אני צילמתי את בית הספר. משהו מיוחד. אני מתכוון לפרסם את זה. נכון זה יפה, אבא?"
"מאוד יפה." הארי חייך בשביעות רצון.
ג'יימס חייך. עכשיו, בחופשה, יהיה לו תיירוץ איך לערוך את הסקופ. 'אני עורך את הסרט האוטוביוגרפי שלי, אבא. כבר שכחת מה אמרתי לך? '
ואבא שלו לא יכל להגיד לו דבר.
"אני רץ להגיד לו שאתם דואגים!" קרא ג'יימס ומיהר משם.
             
"אלבוס!"
"מה קרה?"
"הם מחפשים אותך." ג'יימס משך בכתפיו.
"אוף."
"טוב, אבל נכון לוסי גדולה?" שאל ג'יימס בהתלהבות.
"היא ממש קוסמת מיוחדת. למה לי אין יכולת כזאת? למה המשאלות שלי לא מתגשמות?" התקומם אלבוס.
"היא עצרה את הזמן. היא סיפרה לי. המשאלות שלה לא מתגשמות." גלגל ג'יימס את עיניו.
"מה???" אלבוס קפץ במקומות.
"מה ששמעת."
"לא הוגן!" אלבוס הזעיף את פניו.
 "היא מפחדת מזה, אם זה עוזר לך."
"זה פשוט בזבוז... אם אני הייתי מקבל את זה..." אלבוס נאנח.
"היא לא יודעת לשלוט בזה, אלבוס. כמה פעמים אני יכול להגיד לך את זה?" ג'יימס התעצבן.
"סליחה. אני פשוט מקנא קצת. לא נורא. אני שמח, אני חי חיים טובים ומהנים, הצלחנו להבריח לפה את הפרויקט של ג'ורג', זה הכי חשוב." אלבוס הסכים.
"איך הפרויקט מתקדם?" התעניין ג'יימס.
"פצצת הסירחון תהיה מוכנה בעוד יום וחצי. אבל יש בעיה קטנה." ענה אלבוס והשפיל את מבטו.
"מה קרה?" ג'יימס לא הבין.
"לפי המתכון, התערובת צריכה להישאר יום וחצי בחוץ, באוויר הצח. הוגוורטס הוא המקום עם הכי הרבה אוויר צח, אבל יכולים לגלות את התערובת שלנו, ככה
שאנחנו צריכים להחביא אותה." אלבוס הסביר. אבל אז הוא חייך  חיוך קטן. "אבל אנחנו יכולים..."
"מה אנחנו יכולים לעשות, אלבוס? נו, דיי עם המתח הזה."
"אתה מתחת את לילי כשהראת לה את הסקופ. אתה סיפרת לי בעצמך." אלבוס ענה לו.
"טוב, נו. אבל תגמור עם זה מהר." נכנע ג'יימס.
"אפשר להשתמש בגלימה שלך ולכסות את זה. אבל זה רק אם אתה מסכים. אתה קיבלת את זה מאבא."
 "ומה אם ימצאו את זה?" ג'יימס חשש. "יתנגשו בזה, אבל לא יבינו במה ואז יתחילו לגשש באזור ו..."
"כבר חשבתי על הכל." ענה אלבוס.
הוא לחש באזנו של ג'יימס את הרעייון שלו וג'יימס התרצה.
הם מיהרו בריצה חזרה להארי וג'יני, אבל לא התמהמהו שם זמן רב.
הם מיהרו למעונות כדי לקחת את הגלימה של ג'יימס ולהמשיך בתכנון.
 לוסי ראתה אותם.

הפרק הקודם		הפרק הבא