עד הנשיקה ואחריה

פרק 5

כשהם ניכנסו למועדון שקט השתרר בחדר למראה הארי ניכנס לחדר.

ג'יני חייכה לעבר הרמיוני שהביטה עליה מבינה מה שאחרים לא הבינו.

'כנראה אני לא אצטרך את התכנית שלי' חשבה לעצמה הרמיוני בשעשוע למראה הארי וג'יני.

פתאום התחילה שאגת שמחה ענקית וכולם הניפו את הארי באוויר וצעקו "הארי,הארי,הארי!!" כשכולם הורידו אותו הוא פנה לכיוון ג'יני שדיברה עם הרמיוני.

הוא תפס את ידה כשראה שאף אחד לא מסתכל עליהם וגרר אותה לחדר שלו.

"מה?" היא שאלה אותו בחיוך אוהב כשניכנסו לחדר של הבנים מהשנה השישית.

החדר היה ריק מאדם ורק הדוויג ישבה על אדן החלון.

"רק רציתי לעשות את זה" הוא אמר לה ונישק אותה.

היא החזירה לה נשיקה מרוצה מהמצב בו היא נימצאת.

פתאום הם שמעו את הדלת נפתחת וגיחוך בדרך.

הם הסתכלו וראו את שיימוס פיניגן נכנס לחדר ומיד יוצא כדי לספר לכל בית גריפינדור את החדשות המסעירות.

הם ירדו אחריו במדרגות מחזיקים ידיים ומגחכים למראה חיוכו הדבילי של שיימוס.

"גבירותיי ורבותיי שקט בבקשה!" הם שמעו את קולו מלמעלה.

"קבלו בבקשה את אדון וגברת פוטר!!" כל הבנות השתתקו וחיכו לראות מי ברת המזל שיוצאת עם הארי פוטר.

פתאום רון שמע את שיימוס מכריז בקול "קבלו את אדון וגברת פוטר!!"

הוא השתוקק כמובן כמו כולם לדעת מי החברה של החבר הכי טוב שלו.

כשהוא ראה את הארי יוצא הוא נדהם לראות מי יוצאת אחריו.

'ג'יני?!?! אחותי?!?! מה הוא חשב לעצמו?!?!' לרגע הוא כעס אבל אחר כך הוא הוא חשב לעצמו 'ג'יני? טוב נו אני ידעתי שזה יקרה בשלב מסויים... הם כבר מלא זמן מתנהגים מוזר אחד ליד השני..נו טוב..לפחות זה הוא ולא מישהו אחר...'

הארי המשיך לגרור את ג'יני לכיוונם והרמיוני קפצה עליו.

הוא ראה שהארי מביט בו במבט מבקש סליחה.

הוא הביט בו במבט של 'נו טוב רק אל תתנשקו לי מול הפנים'.

הארי יצא מחדר המדרגות מחייך לכולם בגאווה ומאחוריו אחוזה בידו יצאה ג'יני מגכחת לפרצופן של כל הבנות ופרצופו של רון.

הארי המשיך ללכת עד שהגיע לרון שנראה בשוק.

הרמיוני התנפלה על הארי בחיבוק ומעבר לכתפה ראה הארי את רון מהנהן לו בחיוב כאילו אומר "נו זה בסדר.. אני מסכים לכם לצאת... רק אל תתנשקו בפני.."

המועדון חזר לחגוג והארי התיישב על הספה מסתכל על האש שבאח.

אחרי כמה דקות באה ג'יני ונשכבה על הספה עם ראשה על חזהו.

הוא ליטף לה את השיער.

"ג'יני?" שאל אותה פתאום.

"מה?" שאלה אותו.

"בא לך לצאת קצת לטייל?" שאל.

"אמ... למה לא,יאללה בוא" אמרה לו.היא קמה על רגליה והושיטה לו את ידה.

"רגע.. אני הולך להביא משהו ואני בא" אמר ועלה לחדר.

הוא הוציא מהמזוודה שלו את גלימת ההעלמות,השרביט ומפת הקונדסאים וירד בחזרה אל ג'יני.

הם יצאו מהחור של התמונה והוא כיסה את שניהם בגלימה.

הם התחילו ללכת במסדרונות הטירה.

ג'יני הוציאה את ידה מחוץ לגלימה ובהתה בה.

"אז ככה אתם מצליחים לברוח בלילות.." לחשה לו ג'יני.

"כן... וגם בעזרת זה" הוא אמר והוציא את מפת הקונדסאים.

"אני נשבע חגיגית שאני מתכוון לעשות צרות" אמר וכיוון את שרביטו על המפה.

ג'יני הופתעה לראות את המפה.

"איפה אנחנו עכשיו?" שאלה את הארי.

"אנחנו ליד המשרד של דמבלדור.וסנייפ שם איתו" הוא הוסיף בפתאומיות.

"מעניין מה הם עושים שם?" שאלה אותו.

"לא יודע מה אבל אני יודע מה אני רוצה לעשות" הוא חייך אליה וגרר אותה אל כיתה צדדית.

הוא הוריד מהם את הגלימה,הניח את מפת הקונדסאים על שולחן ונישק את ג'יני.

ג'יני נישקה אותו בחזרה ופתאום שמה לב למשהו מוזר במפה.

"הארי.." ניסתה להתנתק ממנו "הארי.. אנחנו חייבים לחזור לחדר המועדון! מקגונגל בדרך לשם והיא בטח ממש כועסת!" הוא התנתק ממנה וכיסה אותם בגלימה.

הם רצו בשקט לחדר המועדון וניכנסו בדיוק 2 דקות לפני הפרופסור לחדר המועדון שעדיין המה באנשים שחגגו.

הם בדיוק הספיקו להתיישב על הכורסאות כשראשה של ג'יני על הארי לפני שהיא נכנסה.

"עכשיו השעה 3 לפנות בוקר ואתם מעירים את כל הטירה!"צרחה פרופסור מקגונגל.

"לכו לישון! מחר יש לימודים!" צעקה עליהם.

ג'יני נשקה להארי חפוזות על שפתיו,אמרה לו לילה טוב ועלתה לישון.

הארי נשאר יושב על הספה מסתכל אחריה.

"סוף-סוף תפסת אומץ מה?" שאלה אותו הרמיוני שהתקרבה אליו בחיוך.

"פוטר וגריינג'ר זה כולל גם אותכם,למיטות,קדימה!" אמרה להם פרופסור מקגונגל לפני שהספיק לענות להרמיוני אז הוא רק חייך אליה והנהן.

הוא קם מהספה כדי לעלות לישון ואז מקגונגל עצרה אותו.

"פוטר,כל הכבוד.ממש כמו אבא שלך.תמשיך ככה." אמרה לו,חייכה אליו ויצאה מהמועדון.
הוא עלה למעלה לחדר,שטף את עצמו,ניכנס בין הכילות וחשב לעצמו על מה שעבר היום.
הוא לא האמין שג'יני סוף סוף הייתה שלו.

הוא חשב גם על למה כולם היום אומרים לו כמה הוא דומה לאבא שלו.

הפרק הקודם		הפרק הבא