סיפור אהבה בסיפור אימה

סורי שהפרק לא הופיע אתמול פשוט אחותי... (היא נתנה לי אישור להשמיץ אותה.) הייתה עצלנית ולא היה לה כוח לסדר לי את הפיק אז עכשיו אחרי שישבתי לה על הווריד הוא מסודר, תהנו!!
אל תשכחו להגיב!! ו.. חיחיחי...
(אוה, ריצ'ארד גם לא שד!)

פרק -5-

קייט נכנסה לאולם הגדול בבוקר והתיישבה ליד השולחן. חברותיה עוד ישנו בחדרן, וקייט ניצלה זאת בשביל לקחת את מחברת הציורים שלה ולהתחיל לצייר. היא החליטה לצייר את הזר מאתמול; היא הרגישה שהיא חייבת לצייר אותו, אולי כך היא תדע עליו יותר.

לפתע היא הרגישה זוג עיניים ננעצות בה. היא נאנחה והרימה את מבטה מהציור וראתה שריצ'ארד מסתכל עליה בסקרנות. "מה עכשיו?"

הוא חייך חיוך לגלגני ואז חזר לצלחתו המלאה שבה כמעט ולא נגע.

קייט הסתכלה עליו מספר שניות ואז קמה מהשולחן והתיישבה מולו. ריצ'ארד הרים את מבטו מצלחתו; לרגע הוא נראה מופתע, אך הבעתו מיד השתנתה והוא חזר להסתכל על צלחתו בלי לאכול, מתעלם מקייט.

קייט בחנה את פניו המושפלות ואת שיערו הקצוץ, ואז העבירה דף במחברתה והתחילה לצייר.

"מה את עושה?" שמעה את ריצ'ארד שואל.

היא הרימה את מבטה מהציור הסתכלה עליו שוב לעוד כמה שניות, חוזרת לציור לאחר מכן. היא הרגישה אותו נועץ בה את מבטו החודר והחלה לחוש מעט מבוכה. לבסוף הרימה את מבטה ונשפה, "בסדר. אני אגיד לך מה אני עושה, יצור מעצבן שכמותך."

היא ראתה את ריצ'ארד קופא על מקומו ומסתכל עליה. קייט לא ידעה כיצד לתאר את מבטו—פחד, אולי? קיייט לא ידעה להגדיר את ההבעה, כי באותה המהירות שבה הופיעה – כך גם נעלמה.

היא חייכה ואמרה, "זה ישמע מעט מטופש, אבל אתמול, אחרי ש..." היא בלעה את רוקה והמשיכה, "לא משנה. בכל מקרה, נכנסתי לאיזה סמטה ואז חבורה של פרחחים הופיעה ממש מולי, משום מקום, ואיזה בחור שם ניסה להתחיל איתי." היא נשמה פעם אחת והוסיפה, "ובאותו הרגע איזה מישהו לבוש שחורים הופיע וממש הציל אותי! זה היה פשוט מדהים. כאילו היה לו כוח על טבעי; רגע אחד הבחור ניסה להטיל קללה על הזר ושנייה לאחר מכן הבחור קפא, ולא יכול היה לזוז."

ריצ'ארד הסתכל על קייט, ראה את עיניה נוצצות ואמר, "אם הוא האביר שלך על הסוס הלבן, לפחות ביקשת ממנו לצאת איתך?"

היא הסתכלה עליו במבט של, 'תהיה רציני' ואמרה, "אתה רואה? זאת הסיבה שאני לא מחבבת אותך, אתה ציני בצורה מעצבנת."

הוא חייך ואז שאל, "אז מה קרה בסוף?" 

קייט נאנחה ואמרה, "הודיתי לו, והוא נעלם לפני שהספקתי לעקוב אחריו."

ריצ'ארד הסתכל עליה במבט רציני ואז אמר, "מזל שלא עקבת אחריו, אולי הוא בכלל לא רוצה שתעשי את זה."

קייט חייכה חיוך רחב ואמרה, "במיוחד בגלל זה! הוא סיקרן אותי, וכל מי שמכיר אותי יודע שברגע שאני נהיית סקרנית לגבי משהו אני לא מרפה עד שאני מגלה."

הוא הסתכל עליה ואמר, "אז את טיפשה."

"אני לא טיפשה," אמרה קייט בכעס. "ואני מתחילה לחשוד שאולי אתה מכיר אותו."

"למה שאני אכיר אותו? מה לי ולו? אני הרי סתם עוד תלמיד שנה שישית."

היא הסתכלה עליו ואמרה, "אתה היחיד שלא הייתי אומרת עליו את זה."

הוא חייך חיוך קטן ואז התקרב לעברה, מצחיהם נפגשים, ואמר בשקט, "קייט, אני לא אומר לך לא לעקוב אחריו כי אני יודע שזה לא יעבוד. את לא תקשיבי לי. אבל מה שכן אני יכול להגיד לך זה שתחשבי פעמיים לפני שאת מחליטה לעשות איזה צעד מטופש. את לא יודעת מה יכול להסתתר מתחת לברדס."

קייט הסתכלה על רי'צארד. עיניו הכחולות כמו קדחו חור בראשה; היא הריחה את ריחו, ריח נעים של יער ועוד משהו... קייט לא ידעה להגדיר מה הריח בדיוק, ריח של עלטה ותחילת הבוקר.

לפתע היא שמה לב שהוא לא נושם. היא התרחקה ממנו בבהלה ופלטה, "ריצ'ארד, אתה לא נושם!"

הוא הסתכל עליה בהבעה מוזרה ואמר, "שזה לא ידאיג אותך."

אבל קייט ראתה שהוא לא מתחיל לנשום בחזרה והמשיכה בעקשנות, "בבקשה, תחזור לנשום, אתה יכול למות."

הוא הסתכל עליה בחיוך לגלגני ואמר, "את דואגת לי?"

היא הסתכלה עליו בכעס מעושה ואמרה, "אני לא מבינה, מה אתה רוצה שאני אעשה? אצמיד את הפה שלי לשלך ואעשה לך הנשמה?"

"את יכולה?"

היא קמה מהשולחן משכה את חולצתו לעברה כך שעמדו פנים מול פנים. "תנשום," היא פקדה.

ריצ'ארד הביט בקייט שהסתכלה עליו בדאגה ובארשת פנים חמורת-סבר. הוא כל כך רצה להצמיד את שפתיו לשפתיה שלפתע נראו כל כך רכות. הוא ידע שהיא לא תפסיק להציק לו עד שלא ייקח נשימה. הוא רצה לעשות את זה, לקחת נשימה, אפילו הכי קטנה שיש. הוא לא זכר מתי הייתה הפעם האחרונה שבאמת נשם ריח בני אדם. הפעמים היחידות שאָמָארָה נתנה לו אישור לנשום זה כשהיו בחדר השחור והיא טיהרה אותו.

'טיהרה,' חשב לעצמו ריצ'ארד במרירות. הוא סבל כל רגע, אבל הוא היה חייב להפגין קיפאון מוחלט. היה אסור היה לו להביע אפילו רגש אחד, אחרת אָמָארָה הייתה מגבירה את עוצמת הטיהור.

הוא הסתכל על קייט שהביטה עליו, מחכה לראות אותו מתחיל לנשום. הוא ידע שהוא עושה טעות שאחר כך הוא יתחרט עליה, אבל הוא לא היה מסוגל להתנגד לזוג העיניים הירוקות שננעצו בו.

הוא ספר עד שלוש לעצמו ואז הוא עשה את זה: הוא לקח נשימה. באותה שנייה הוא הריח את כל הריחות שתמיד דמיין במחשבותיו: ריח של פירות, של גרונות חשופים, של מוות שעמד להתקרב אליהם. הוא הסתכל על קייט והריח גם אותה. הריח היה מסחרר ומענג, ריח של שוקולד ותות שדה.

קייט הסתכלה על ריצ'ארד הנושם. היא חייכה לעצמה ואז ראתה אותו מביט בה. עיניו הביעו רעב, אבל לא מהסוג שגבר חושק באישה אלא מהסוג של רעב אמיתי. היא ראתה אותו מתרחק ממנה בבהלה ממלמל שלום חפוז ובורח מהאולם.

קייט הסתכלה על ריצ'ארד בהלם ואז התיישבה בחזרה במקומה. היא איבדה את תאבונה, ולכן אספה את חפציה ויצאה מהאולם לכיוון השיעור הראשון באותו היום.

במהלך השבועיים הבאים, קייט הייתה יוצאת להוגסמיד כל סוף שבוע בחיפוש אחר הזר, אך הא כאילו ידע את תוכניותיה ולא הופיע. לאחר שבועיים מייסרים קייט כבר התחילה להתייאש. היא צעדה לבדה ברחובות הוגסמיד. חברותיה כבר מזמן חזרו חזרה לטירה. השעה הייתה שעת ערב, השמיים היו בהירים ורוח קרה נשבה. הרחובות כבר היו שוממים, רק הולך רגל יחיד מדי פעם נראה בהם. ירח מלא הופיע בשמיים הכהים, וקייט הידקה אל גופה את המעיל העבה שלבשה.

לפתע קייט ראתה דמות שחורה צועדת במהירות לעבר היער האסור. קייט זיהתה שזה אותו הזר שזכרה. היא חייכה לעצמה והתחילה לעקוב אחריו בחשאי. היא ראתה אותו צועד במהירות אך חרישית לתוך היער האסור. קייט נאלצה לרוץ כדי לראות אותו.

הם נכנסו לתוך היער האסור. לפתע הזר נעצר. קייט הסתתרה מאחורי אחד העצים, עוצרת את נשימתה. היא לא ידעה איך יגיב הזר אם יגלה אותה והיא גם לא רצתה לדעת.

לפתע היא שמעה שאגה לא אנושית; קייט הצמידה את שתי ידיה בבהלה כדי שלא תצרח מפחד. היא הסתובבה כדי לראות את הפנים של הדמות המבורדסת. היא לא הייתה מסוגלת לעצור בעצמה יותר; היא פלטה צרחה מקפיאת דם.

הזר נעצר ונפנה להביט בה, וכך קייט יכלה לראות את פניו – או לפחות מה שהיה אמור להיות פניו. במקום שהיו אמורות להיות עיניים היו שני שקעים עמוקים, שחורים, וכשקייט הביטה בהם היא חשה שהיא נופלת. היא ניתקה את עצמה בקושי מעיניו המבעיתות, אך פניו לא היו מראה מלבב יותר. לא היה בשר על גולגולתו, והעצם הלבנה והחלקה בהקה באורו הקר של הירח המלא.

הוא היה באמצע לקרוע את גופו של צבי מסכן כשקייט הפריעה לו. הוא היה מכוסה דם וכשראה את קייט עיניו נתמלאו באש בוערת, מאכלת.

קייט קפאה על מקומה; היא לא הייתה מסוגלת לזוז. הזר התקרב לעברה במהירות אדירה. היא הרגישה את ידו עולה ושורטת במורד צווארה, מתנוך אוזנה ועד לשקע שבגרונה. היא הרגישה אותו לוקח באצבעו מעט מדמה ומכניס לתוך פיו – או איפה שאמור היה להיות פה ושפתיים. הלסת הוכתמה בדם אדום; בדמה שלה. היא הרגישה סחרחורת; היא לא הייתה מסוגלת לעמוד בזה, היא ידעה שהיא עומדת למות. היא ראתה אותו נוגע בחזה, והרגישה את השריפה מתחילה לבעור. היא צרחה מכאב והרגישה איך היא נופלת לתוך חור שחור של חוסר הכרה.

הפרק הקודם		הפרק הבא