האחים פוטר

״הגענו!״ הארי אמר לפתע כשהם הגיעו. (בעיקר כי הוא לא רצה שהשיחה תתפתח ולאנה תכעס עליו עוד יותר)

הם יצאו מהרכבת, והגיעו לטירה.

״תלמידים יקרים!״ דמבלדור קרא בהתרגשות. ״המקום הזה לא יהיה רק הבית שלכם השנה.. הוא יהיה גם הבית של תלמידים מביתי ספר אחרים.״

כולם התלחששו בהתרגשות. דמבלדור הציג את שני ביתי הספר, וכולם מחאו כפיים. ״משהו מעניין בטוח הולך לקרות השנה..״ הרמיוני אמרה.

לאנה קיוותה לדרמות אמיתיות השנה.

״אני מצפה ממכם להיות המארחים הכי טובים שיש. שהסעודה תתחיל!״ 

״תודה לאל..״ הארי הרעב מילמל והתחיל לאכול באושר. לאנה הייתה רעבה פתאום.. כאילו משהו הכה בה. ולפני הודעה מוקדמת.. דלתות האולם נפתחו, ותלמידים

קפצו מבהלה. דמבלדור הרים את ראשו לראות מה קורה שם, ואז הבין. ״אה.. תלמידים, זה המורה החדש שלכם להתגוננת מפני כוחות האופל השנה.. אליסטור מודי!״ הוא הציג אותו, בזמן שמודי

החזיק כוס שתייה (שנראתה חשודה ללאנה) ביד. התלמידים מחאו כפיים, עדיין בהלם כי אף אחד לא הבין מאיפה האיש הזה צץ ככה באמצע.

לא היה קשה לראות שמודי היה נראה שונה.. הייתה לו עין משונה, מברזל.. סוג של רטיה, שגרמה לרוב החבורה אי נוחות מצמררת.

כשסיימו לאכול, הם עלו לחדר המועדון. כולם חוץ מלאנה, שרצתה לסיים את הטוסט הקטן שלקחה. לקח לה בדיוק שתי דקות לסיים אותו, ואחרי זה היא עלתה גם כן לכיוון חדר המועדון.

רק שבדרך.. היא נתקלה בתלמידה בלונדינית מבית הספר המתארח הצרפתי.
״אאוץ׳!״

״סליחה!״

״זה בסדר.. זאת אני ש..״ הן יצרו קשר עין לרגע. לאנה לא הייתה יכולה שלא לשים לב לעיניים היפות של הילדה, שהיו ירוקות במיוחד.

״היי, את מהבית ספר הצרפתי המתארח?״ לאנה שאלה. ״כן.. נעים מאוד, קוראים לי איימי פיטרס.״ הילדה הציגה את עצמה. ״נעים להכיר, איימי! אני לאנה פוטר.״

איימי נראתה מופתעת. ״את אחותו של הארי פוטר?? אה, נכון.. הוא לומד פה!״ נמאס לה לגמרי מלהיות ׳אחות של׳ אבל לא ניסתה להראות את זה מנימוס.

״כן.. אני אחותו..״ היא אמרה בחיוך עקום.

איימי התסכלה בשעון שלה. ״או.. אני חייבת ללכת.. ניפגש שוב, לאנה?״ 

״כן, ברור. אם את צריכה משהו בבית ספר, תקראי לי!״ היא צעקה אחריה בזמן שהיא רצה. 

היא הגיעה לחדר המועדון, ונכנסה דרך התמונה. הארי, רון, והרמיוני ישבו על הספה, כמו תמיד.. היא ניגשה אליהם.

״היי, פגשתי ילדה מהבית ספר הצרפתי.. קוראים לה איימי פיטרס, היא נחמדה ממש.״ היא אמרה להם בחיוך.

״ראית את פלר דלאקור?״ הרמיוני שאלה אותה ועל פרצופה הייתה הבעה של קנאה.

״לא.. מי זאת?״ 

״ילדה ממש גבוהה, בלונדינית, יפה.. ממש יפה.״ רון ענה בהתלהבות.

הרמיוני גלגלה עיניים. 

״אני חושב שהיא קצת ויולה..״ אמר הארי.

״היא לא יותר מסתומה.״ הרמיוני אמרה בביטחון.

רון והארי הסתכלו עליה בהלם.

״את סתם מקנאה כי היא יפה ומקובלת!״ רון אמר, כאילו הוא נפגע בשבילה.

״רון, עשית מספיק נזק.״ היא השיבה באדישות. היה נראה שממש נמאס לה.

״למה אתה מגן עליה ככה?״ לאנה שאלה.

רון משך בכתפיו.

״כי הוא סתם רוצה שבנות יאהבו אותו. הוא חנפן.״ הרמיוני ענתה לה, בקול חנוק מדמעות.

לאנה חיבקה אותה.

״כי את מקנאה בבנות. ביי. שלום.״ רון אמר והלך.

דמעות זלגו על פניה של הרמיוני. לאנה חיבקה אותה עוד יותר חזק, והארי ניסה להרגיע.

״פשוט.. אם היא יפה לדעתו, אז אני לא?״ היא אמרה, חנוקה מדמעות.

״מה פתאום! איך הגעת לזה? הוא תמיד אמר שאת הילדה הכי יפה שהוא ראה בחיים שלו.״ הארי אמר בניסיון להרגיע אותה.

״שמענו עליו.. היום הוא אומר את זה עליה.״

הארי ולאנה החליפו מבטים, הם הבינו שהרמיוני אוהבת את רון. 

״תקשיבי.. אני לא מכירה אותה,״ לאנה אמרה. ״ומאיך שדיברתם עליה.. הבנתי שהיא סתומה גדולה!״ היא העלתה להרמיוני חיוך על הפנים.

״אבל היא לא העניין. היא לא מעניינת. רון יכול להתעניין בה כמה שהוא רוצה, את יכולה להתעלם ממנו בחזרה.״ הארי הוסיף.

הרמיוני חיבקה אותם.

-המשך מחר, אני חייבת לישון.. מקווה שאהבתם!-

הפרק הקודם		הפרק הבא