המשפחות שלנו

לילי החליטה לקום ולפתוח את הדלת לגברת אוונס. ״לילי, מותק..״ היא קפצה עליה בחיבוק. ״את באמת מאוהבת בג׳יימס?״ היא שאלה בטון רך בזמן שניגבה את הדמעות מפניה של לילי. ״נראה לי שכן..״ היא ענתה. ״אבל מה זה בעצם אומר?״ היא המשיכה. ״אני אוהבת את איך שהוא נראה, או את איך שהוא עצמו בתור בן אדם..? כלומר, זה ג׳יימס..״ היא כבשה את פניה בידיה. ״פשוט לא דמיינתי שהילד שהציק לו והתבריין אליי כל כך הרבה..

גדל להיות נער כזה חמוד ומושלם.. ואני זוכרת איך כמעט נפלתי מהברכיים כשהוא אמר לי ׳אני מחבב אותך, סתומה.׳״ גברת אוונס עדיין חיבקה אותה. ״אני צריכה זמן לבד.״ לילי אמרה, וגברת אוונס יצאה מהחדר. היא פתחה את היומן שוב. 

התוודתי בפניי אמא שלי. מה.. זה עד כדי כך ברור? אבל אני לא בטוחה איך אני מרגישה אליו. אני פשוט אספר את זה בקצרה ואנסה להבין מה ההבדל בין להיות ״דלוקה״ עליו, לבין ״אוהבת״ אותו. אני חושבת שכשאנשים מאוהבים, הם נהיים יותר בוגרים, העולם נראה להם פשוט מושלם, יש להם את ההרגשה הזאת בבטן, והלב שלהם דופק.. ולפעמים כשהם חושבים על הבן אדם הזה יותר מידי.. הם פשוט רוצים לצרוח לכרית או לרקוד בחדר כמו מטורפים. וכשאנשים דלוקים על מישהו, הם לחוצים, מפלרטטים, מספרים לחברים שלהם על אותו בן אדם, ופשוט מתרגשים כשהוא בסביבה. וכל זה נמשך לארבעה חודשים. אני באמת לא יודעת. אני פשוט מגדירה את זה כ״יש לי רגשות אליו.״ -לילה טוב.

                                        ~למחרת בבוקר~

״בוקר טוב, לילי! איזה חלומות מעניינים חלמת על ג׳יימס הלילה?״ פטוניה צחקה כשלילי ירדה במדרגות לסלון.

״לא חלמתי עליו כלום.״ היא ענתה באדישות וניגשה לקחת את ארוחת הבוקר שלה: ביצת עין ולחם. ״את יודעת, יש הבדל בין לאהוב חביתה, לבין לאהוב ביצת עין.״ פטוניה אמרה, לילי הרימה גבה. ״מה יש לך היום?״ היא שאלה. פטוניה רק צחקקה והלכה. לילי משכה בכתפייה. ״לילי..״ מר אוונס פנה. ״מחר אנחנו הולכים עם ההורים של ג׳יימס ואיתו לבאולינג בשעה שש בערב.״ הוא אמר. לילי התרגשה מבפנים, אבל ניסתה להחביא את זה בתשובה אדישה. ״מגניב, אוקיי.״ היא אכלה במהירות, סיימה, ועלתה לחדר. היא לקחה את הווקמן שלה מאחת המגירות וסגרה אותה בחבטה. היא שמעה מוזיקה בזמן שחשבה על איזה מושלם זה בטח יהיה לה מחר עם ג׳יימס בבאולינג. ׳זה בטח יהיה מושלם.. אני לא אצליח להרים את הכדור, ואז הוא יעזור לי.. ובלי כוונה ניגע באצבעות אחד של השניה, ואז יהיה מביך, והוא יסמיק קצת ואני אסמיק.. ואז אני אקח את הכדור, אגיד לו ״תודה״ בחיוך, ונשלח מבטים כל הערב ונעמיד פנים שזה בכלל לא קרה..׳

המחשבות נראו יותר טוב בראש שלה, במיוחד עם השיר שהתנגן לה באוזניות.. 

״חכיתי לך כל הזמן הזה..

אני מעריצה אותך, איך אתה לא רואה את זה?! 

נועדנו להיות ביחד, ואתה שייך לי..״ ככה היא המשיכה לדמיין סיטואציות, ולהקשיב למוזיקה עד שהערב הגיע, וגברת אוונס אמרה

שהם הולכים לבית הקולנוע, לצפות בסרט.

היא התארגנה והלבשה בזמן שכולם חיכו לה באוטו, וירדה.

״עוד לא סיפרת לנו..״ פטוניה פנתה אל גברת אוונס. ״לאיזה סרט אנחנו הולכים?״

״בת הים הקטנה.. סרט חדש.״ היא ענתה.

״שמעתי שהוא טוב,״ לילי הוסיפה.

״גם אני.. חברים מהעבודה אמרו שהבנות שלהם מאוד נהנו מהסרט.״ מר אוונס אמר.

הם גרו לא רחוק מבית הקולנוע, אז הם הגיעו מהר.

הם קנו פופקורן, נכנסו לאולם, והסרט התחיל. לילי, ראתה בסרט אותה במקום אריאל. שתיהן ג׳נג׳יות, ושתיהן מתנהגות בערך אותו דבר..

ובנסיך אריק, היא ראתה את ג׳יימס. הנסיך, ששניהם באים מעולמות שונים.

הפרק הקודם		הפרק הבא