כל פיסה ממך (הארי וג׳יני)

ג'יני שכבה על מיטתה וחשבה על מה שקרה. היא אמרה כן להצעת החברות של דין, עכשיו היא החברה שלו ועדיין היא לא הרגישה כלום, אפילו לא ניצוץ קטן ביותר. זה היה פשוט כלום אחד גדול.

היא עשתה את הדבר הנכון? לצאת עם דין, למרות שהיא ידעה מי הבעלים הברור של הלב שלה? היא עצמה את עיניה והתחילה לחלום.

ג'יני עמדה בגן של המחילה, לבושה בשמלה ורודה חיוורת – כמעט לבנה. היא בהתה בכוכבים והקשיבה למוזיקה הרכה שיצאה מהמחילה, היא אהבה סוג כזה של מפגשים משפחתיים, מולי וויזלי  אפילו לא שמה לב שג'יני יצאה, ולג'יני לא הייתה בעיה עם זה. היא יכלה להאזין למוזיקה היוצאת מהמחילה בשלווה. היא נעמדה וכמעט התחילה לרקוד, כשהיא הסתובבה כששמעה מישהו מתקרב. "את יכולה לאפשר לי לרקוד איתך  את הריקוד הזה, מיס וויזלי?", אמר הילד עם העיניים בצבע האזמרגד והשיער הכהה. ג'יני צחקקה. ... "ברצינות, פוטר?", היא אמרה כשהיא כרכה את זרועותיה סביב צווארו והוא הניח את ידיו על מותניה, רוקד לאט. הם אפילו לא רקדו בקצב המוזיקה, אבל זה לא היה נראה כאילו אכפת להם מזה.

 "את יפה", הוא לחש לתוך שערה.

 "אתה בחרת את השמלה, הארי", היא אמרה בצחוק קל.

" אני אוהב את השמלה הזאת", אמר הארי בחיוך. הוא הניח את ראשו על החיבור בין הכתף לצוואר שלה, ומלמל מילים בלתי נשמעות, עד שלחש "אני אוהב אותך" ברור לחלוטין. ואז הכל נהיה שחור.

 ג'יני התעוררה, רועדת למרות שזה לא היה סיוט.

תשכחי ממנו טיפשה!, אמרה לעצמה, יש לך חבר!

אבל היא לא יכלה שלא להתחיל לחשוב על הארי. לא יתכן שלא היו לו רגשות קלים כלפיה... נכון? למעשה, הוא התנהג ממש מוזר לאחרונה. לא מרוחק, אבל עצבני, מאוד עצבני.

 ג'יני חשדה שהארי כועס עליה, הוא כל הזמן נמנע מלהסתכל לה בעיניים, או שלפעמים הוא הבחין בה והלך במהירות בכיוון ההפוך. היא ידעה שהארי באמת מרגיש משהו. אבל לא רק אהבה, אם בכלל. היא הרגישה שהוא מרגיש כל מה שמישהו יכול להרגיש: פחד, אושר, עצב ובלבול, וכל הרגשות האלה היו רק... בשבילה.

***

הארי התעורר עם סחרחורת. הוא היה מותש. הוא ניסה הכל כדי לישון בלילה הקודם אבל ללא הצלחה. הוא חשב על דבריה של הרמיוני, והחליט לנסות להפסיק להימנע מהרגשות שלו.

 לא, הוא פשוט לא יכול, הוא הבין אחרי מחשבה קצרה. הוא למעשה נמנע מג'יני הרבה, אמנם הוא ניסה לא להיות כל כך ברור לגבי זה, אבל הוא ידע שהיא שמה לב. כמובן, ג'יני תמיד יודעת מה קורה לו, אבל כרגע הדבר היחיד שהוא רצה שהיא תדע זה הדבר היחיד שהוא אפילו לא יכול היה להודות בפני עצמו.

 זה היה קשה, זה היה כמו לדפוק את הראש שלו בקיר שוב ושוב. הוא התלבש במהירות, מנסה להפסיק לפהק. הוא התאמן בקווידיץ' באותו בוקר בשעה מוקדמת, הקבוצה שלו הייתה כל כך מרוכזת בלנצח את סלית'רין במשחק ביום שישי, וזו הסיבה שהוא החליט לקבוע אימון קווידיץ' ב-7:00 בבוקר.

הוא יצא מחדר המועדון, נושם עמוק ומתחיל לצעוד,  כשלפתע הוא ראה הבזק של שיער אדום עובר במסדרון ומתנגש בראשו

"אוווו", מלמלה הנערה בכאב. "אני מצטערת הארי, אני פשוט לא רוצה לאחר לאימון!..... פגעתי בך?"

 "לא, ג'ין, אני... בסדר. אממ... הו- מה שלומך?", הוא היסס, לא בטוח מה לומר, אבל הוא היה בטוח לחלוטין שהוא לא רוצה לשמוע אותה מדברת על דין.

 "אני בסדר, אבל אתה יודע האר, שמתי לב שאתה מתחמק מ-... מאיתנו!", היא אמרה. כמובן. ברור שהיא שמה לב, ועכשיו, אחרי שהיא פתחה את זה מולו, היא לא התכוונה לתת לו ללכת בלי הסבר לזה, וזה היה בדיוק כמו שהארי אהב; הוא לא הסתכל על זה כפגם, הוא היה רגיל לזה כמו שהיה רגיל לנשום, והוא רק ראה בזה חלק מהותי באישיותה. ystic באישיות שלה.

 "פשוט הייתי... עייף, את יודעת. שיעורי בית וכאלה", אמר הארי, מתפלל שזה יספיק. ג'יני פשוט בחנה אותו מלמעלה למטה, מחפשת כל סימן לשקר. "אם אתה אומר, פוטר", היא אמרה בספק, ומיד שיחזרה את מצב הרוח הקודם שלה. הארי נאנח ברווחה, והלך בעקבותיה למגרש הקווידיץ'.

 האימון היה מתיש, והוא גרם לקבוצה ללכת ישר למקלחות ולחזור למיטה  דקות ספורות אחרי שהוא נגמר. הארי יכול היה להרגיש את עפעפיו הכבדים, מתחננים שיסגור אותם, אבל כשהוא נכנס לחדר המועדון, הוא קפא. היא הייתה שם. שערה האדום והלוהט כיסה את הלחי שלה ועיניה היו עצומות. היא לבשה גופיה והייתה מכורבלת על הספה.

אפילו בלי החיוך שלה, הארי חשב שהיא יפה. החלון היה פתוח והוא הרגיש את הקור חודר לחדר כשהיא התכרבלה שוב, הוא הרגיש שמץ של דאגה וסגר אותו במהירות. הארי הביט בה זמן מה, ואז הוא התקרב וכיסה אותה באיטיות עם שמיכה. הייתה לו כוונה לחזור למיטתו ברגע, אבל הוא חשב שוב. הוא הסתובב והביט בפניה השלווים, הישנים. הוא לא יכול היה להתאפק יותר. הוא התקרב אליה לאט, אבל לא הוא היה האחד ששולט במעשיו. זה היה הלב שלו. הארי הגיע אליה ונישק אותה על מצחה, השאיר את שפתיו שם במשך כמה שניות יותר ממה שצריך, נשם את הריח שלה, והתרחק. עכשיו זה היה ברור. זה היה ברור יותר מהשמש. זה היה ברור יותר מהשם שלו.

הארי פוטר היה מאוהב בג'יני וויזלי.

הפרק הקודם		הפרק הבא