וואטסאפ בהוגוורטס

הקבוצה "גילוי עתידות" נוצרה על ידי סיביל

סיביל הוסיף\ה אותך

את\ה: מה זה

רון נוסף\ה על ידי סיביל

לבנדר נוסף\ה על ידי סיביל

נוויל נוסף\ה על ידי סיביל

רון: גילוי עתידות?

רון: עושים את השיעור פה?

הרמיוני נוסף\ה על ידי סיביל

יואן אברקרומבי נוסף\ה על ידי סיביל

את\ה: רגע ממתי הוא בכיתה שלנו.

סיביל: אוי, סליחה.

יואן אברקרומבי: האמת שאני שנ-

סיביל הסיר\ה את יואן אברקרומבי

את\ה: לא נפגשים היום בכיתה?

סיביל: אני חוששת שלא נצטרך את זה.

רון: מה

רון: למה

כל שאר התלמידים בכיתה של הארי נוספו על ידי סיביל

שיימוס: מגניב

פרוואטי: המורה, לא ניפגש איתך היום?

סיביל: לא, יקירה. היום השיעור שלנו יועבר כאן.

סיביל: לפלטפורמה החדשה הזאת יש קצת חסרונות אומנם, אבל אני חשה שהעין הפנימית שלי מושכת אותי לנהל את השיעור בצורה כזאת הפעם.

סיביל: סלחו לי. אני לא אעשה את זה עוד פעמים רבות. נראה לי.

רון: טוב. אז נלך על זה.

סיביל: אוי הארי, ההילה שלך הבוקר דווקא רומזת לי על דברים נוראים מאוד שיפקדו אותך. במקומך לא הייתי ממהרת להתחיל עם השיעור.

רון: אני לא הארי

סיביל: אה. לא היית שמור לי. הנחתי שאתה הארי.

רון: וואו. נהדר. אני לא חשוב כמו הארי, אז אני לא זוכה לאותו יחס.

הרמיוני: אוח, אולי תשתוק כבר? אפשר לחשוב שהארי באמת רצה את כל תשומת הלב הזאת.

רון: יו, זה מזכיר לי משהו לגבי-

סיביל: -הבה ניגש לנושא שלנו. 

סיביל: כיוון שלא היו לנו שיעורים רבים מתחילת השנה, חשבתי שאולי מוטב שנתחיל מחדש. בכל מקרה הפלטפורמה החדשה הזאת תאפשר לנו להתקדם מהר יותר.

את\ה: לא אמרת שאת לא תשמשי בוואטסאפ לשיעורים נוספים?

סיביל: אמרתי את זה?

את\ה: ...

סיביל: בכל מקרה, אני פרופסור טרלוני והשנה אני אלמד אתכם את במסגרת שיעורי גילוי עתידות.

סיביל: אני לא מצפה מכולכם ללמוד להכיר בעין הפנימית שלכם, ואני גם צופה שלא כולכם יישארו עד סוף השנה.

יואן אברקרומבי: כמעט כמו במקור

רון: לא העיפו אותך?

יואן אברקרומבי: אה. כמובן.

יואן אברקרומבי עזב\ה

סיביל: כמו במקור.

את\ה: פרופסור?

סיביל: !!$%#!!#$##%&&

את\ה: הכול בסדר, פרופסור?

סיביל: כן, יקירי. מדוע אתה שואל?

את\ה: פשוט, בדיוק אמרת

את\ה: לא משנה.

סיביל: אז בסדר גמור. שאמשיך בשיעור?

קבוצה: "הוגוורטס"

רון: זה היה שיעור מוזר.

הרמיוני: שיעור? לדבר המגוחך הזה קראת שיעור?

ג'יני: על מה אתם מדברים?

את\ה: פרופסור טרלוני לימדה אותנו גילוי עתידות. בטלפון.

מינרווה: אני לא רואה בעיה בזה.

מינרווה: גם אני העברתי את השיעור שלי בוואטסאפ. חוסך את הקול שלי ואת הסבלנות שלכם. 

מינרווה: שלחתי הסבר קצר מקדים לתלמידי שנה רביעית וביקשתי מכל אחד מהם לשלוח לי קטע וידאו שבו הם הופכים אגרטל לפסל מחרסינה.

את\ה: שימושי דווקא.

את\ה: פרופסור טרלוני פשוט שלחה לנו סרטון של 25 דקות כמבוא לגילוי עתידות. היא אמרה לנו לצפות בזה פשוט.

את\ה: אין לי מושג מאיפה היא השיגה את הסרטון הזה.

הרמיוני: הארי, רון - שכחתי שרציתי לדבר איתכם!

הרמיוני: מופליאטו!

רון: מה עשית

רון: מה זה

הרמיוני: תקשיבו. רק אתם יכולים לשמוע אותי.

את\ה: מגניב

את\ה: מאיפה את מכירה את הלחש הזה?

הרמיוני: אתה אמרת-

הרמיוני: רגע... האמת שאני לא יודעת מאיפה. אני פשוט

הרמיוני: מכירה אותו...

רון: רגע, זה עובד?

הרמיוני: מה עובד?

רון: הלחש! בוואטסאפ!

הרמיוני: אני חושבת. זאת התאוריה שהתחלתי לפתח מאתמול בלילה.

את\ה: אפשר לבדוק את זה?

את\ה: ג'יני, את שומעת?

רון: אה, יש לי דרך קלה לבדוק אם שומעים אותנו

רון: סוורוס סנייפ, אתה חתיכת בן ז-

הרמיוני: רון!!

רון: אוקיי אוקיי חחח

רון: אבל נראה לי שזה עובד. הוא לא התנפל עליי או משהו.

הרמיוני: כן...

את\ה: אז? מה רצית מאיתנו, הרמיוני?

הרמיוני: אה, כן!

הרמיוני: תגיד, רון. מה קרה כשהארי אמר לך שתק אתמול בטעות?

רון: זה מה שהתחלתי להגיד לכם בשיעור גילוי עתידות!

רון: הארי שלח את זה, ואז פתאום כשניסיתי להקליד לו משהו בתגובה, המקלדת של הטלפון פשוט הפסיקה להגיב!

הרמיוני: מעניין...

את\ה: רגע, אבל איך השתחררת מהלחש? 

רון: אני לא יודע. פשוט הלכתי לישון וקיוויתי שזה יסתדר מחר. וזה הסתדר!

הרמיוני: אתם לא מבינים מה כל זה אומר, נכון?

את\ה: לא. מה זה אומר?

הרמיוני: למה. שטכנולוגיה מוגלגית. משנת 2010. תגיב לקסמים.

את\ה: הרמיוני?

את\ה: אמרת הרגע 2010? את יודעת שהשנה היא 1993, נכון?

הרמיוני: מה? א-אני לא יודעת. קראתי את זה איפשהו.

הרמיוני: אני חייבת לבדוק משהו

רון: הו וואו

רון: היא בהחלט נעלמה מהר

רון: היא לא הייתה שוכחת נקודה בסוף משפט אם היא לא הייתה ממהרת

הפרק הקודם		הפרק הבא