הארי פוטרים נפגשים

היי!

עבר קצת זמן, הא?

אני מתנצל על העיכוב,  אך מעתה והלאה פרקים יהיו יותר נפוצים

תהנו!

יום ראשון. יותר מדויק, 8:37 ביום ראשון. בארוחת הבוקר הוגש בייקון, פנקייקים ונקניקיות.

נראה כאילו השולחן בבית המסתור חולק ל2. בצד 1 היה את צד "הארי-רציונלי = רע"

הוא כלל את הארי, רון, סיריוס והתאומי

בצד 2 היה את צד "הארי-רציונלי = לא בהכרח רע"

היו שם את הרמיוני, ג'יני, מולי ולופין.

ואז הגיעו השלישיה הרציונלית.

נראה שהמתח התחזק כשהם הגיעו. כבר לא היה ניתן לחתוך אותו בסכין- היה צריך מסור חשמלי.

"אז," החל הארי-רציונלי, "אני מבין שיש לכם כמה בעיות איתנו."

"כן." אמר הארי. "אתה רוצה לומר שאתה לא מרגל של וולדמורט? אתה עובד עם מאלפוי." ("לא נפגעתי" לחש דראקו-רציונלי)

"עם כל הכבוד, אולי הדראקו שלכם לא טוב, אבל זה לא אומר ששלנו רע."

"ואיך אנחנו נדע אם אתם מדברים את האמת? עד כמה שאנחנו יודעים אתם אוכלי מוות במסווה. אין שום דרך שנדע שאתם טובים." "למעשה יש דרך טובה מאוד. אחרי הכל, נחחשים לא יככולים לששקר."

נראה כאילו כולם נרתעו. "הארי, אתה לא יכול לדבר בלחששנית כאילו זה כלום!" אמרה הרמיוני רציונלי.

"אני חושב שזו הוכחה חותכת שזה וולדמורט!" אמר רון בטון מאשים. "והארי שלכם לא לחשנן?" שאל דראקו-רציונלי בבלבול.

"כלומר- כן, אבל-" "אז איך אתם מופתעים?" שאל דראקו-רציונלי.

"יש עניין יותר חשוב. למה אתה מתכוון?" שאל הארי. "נסה לששקר בלחשננית" לחשש הארי-רציונלי.

"אוקי. אחד ועוד אחד שווה שתיים." הוא מבולבל. הוא ניסה לומר שאחד ועוד אחד שווה שלוש.

"אתה מבין עכששיו? כל מה ששנאמר בלחששננית הוא בהכרח האמת. זהו הכוח האמיתי של לחששננות. ככה תוכל לדעת שאני אומר את האמת כשאני אומר לך שאנחנו בצד שלכם, ושבאמת יש יקום מקביל."

הארי עדיין לא היה משוכנע לחלוטין. אבל אם דמבלדור בוטח בו... "הוא בסדר" אמר הארי.

"מעולה. יש הרבה שאני רוצה לומר, אבל לפני אני רוצה לומר שמה שאני אומר לא בהכרח נכון אצלכם: אבל הוא היה נכון אצלנו. נתחיל בזה: אצלנו, האדם הזה בוגד." אמר הארי-רציונלי כאשר הוא הצביע על סיריוס. "הוא בגד בהורים שלנו, קילל את פיטר פטיגרו כדי שהוא יכנס לאזקבאן במקומו ונשבע אמונים לוולדמורט."

"אממ," אמר הארי "זה קצת מדאיג, אבל הוא חף מפשע! אתה באמת אומר לי שלא הוצאת אותו מאזקבאן?! הוא לא בגד בהורים שלנו- פטיגרו בגד בהם!"

"לא הוא לא. פטיגרו היה מטאמורפמאגוס וסיריוס גרם לו להיכנס לאזקבאן במקומו. זה אולי לא נכון כאן, אבל אצלנו זה כן. איך בכלל סיריוס ברח מאזקבאן?"

"או, הוא אנימאגוס עוד מהוגוורטס." הגיב הארי, מבולבל מההסבר הרגוע של הארי-רציונלי. "כך כל הקונדסאים." "רגע, הוא אנימאגוס? אתה צוחק עלי, כן? תכף תגיד לי שפטיגרו הסתווה כעכברוש של וויזלי..." הגיב הארי רציונלי, קולו דועך כאשר ראה את תגובתם של האחרים. "אתה צוחק עלי."

יום ראשון.
11:24, יום ראשון.
"אז תגיד לי, מר דמבלדור, מה הזהויות שלנו?" שאל הארי רציונלי.
השיחה עם הארי הייתה... מעניינת. הרבה דברים שונים כאן. הוא עדיין היה עצבני על זה שהארי הרג את הבסיליסק, וקטל את האפשרות להשיג את הידע שלו. אבל אם הוא ישיג מסע מתמשך בין ממדים, זה באמת יהיה קשה למצוא יקום שבו אף אחד לא הרג את הבסיליסק? הארי תייג את זה כמטרה עתידית.
בינתיים, היו דברים חשובים יותר.
"אנחנו יכולים ליצור תחפושות משכנעות בעצמנו, אבל אם אנחנו נהיה בהוגוורטס אנחנו צריכים שמות, וסיפור רקע משכנע."
"ובכן, אני חיפשתי הרבה, אבל אני חושב שמצאתי. ראשית, תהיה הרמיוני. את תהיי ליסה וורטוק. עד היום הורייך לימדו אותך בבית, אבל כבר אין להם יכולת לעשות זאת, אז עברת להוגוורטס. הארי ודראקו: אתם קשורים. למזלנו, ישנו קוסם מפורסם ומאוד חזק, אשר נעלם לפני שנים. אין לו משפחה, אז הם לא ישימו לב שאתה לא הוא. דראקו יהיה בנך."
"ומיהו הקוסם המסתורי הזה?" שאל הארי-רציונלי, בטנו מתהפכת בחשד.
"אתה, הוא הנצר האחרון לבית אצילי ועתיק יומין. נעלמת לפני 40 שנים, ובזמן זה ילדת בן בשם טום. אתה, הארי, הוא הקוסם דייוויד מונרו."
אתה בטח צוחק עליי.

יום שישי.
18:34, יום שישי.
18:34, 1 בספטמבר, יום שישי
מאז שהם פגשו את השלישיה מוזרה לפני 3 שבועות, לא קרה כלום. הם המשיכו להוכיח שהם טובים, אבל הארי עדיין חשד. עם כי עכשיו הם כבר לא דראקו-רציונלי והרמיוני-רציונלי, הם היו ליסה וורטוק וטום מונרו, שמסתבר שבאו איתם ברכבת.
בסוף המיון מקגונגל החלה לדבר: "לעומת מה שאתם רגילים, השנה יצטרפו אלינו 2 תלמידים בשנה החמישית. הם גם כן יעברו מיון עכשיו. ראשית: מונרו, טום!"
השם מונרו גרם לנשימות להיעתק. הארי לא ידע למה, אבל הוא שם לב. נער מתבגר הגיע, לא דומה בכלל לדראקו. היה לו שיער חום, עיניים כחולות, ומבנה גוף שרירי להפתיע. הוא היה גבוה יותר מהארי, להפתעתו. הוא הגיע לכיסא, ושם הוא ישב. לקח למצנפת כמעט דקה להחליט, אבל אז היא קראה- "סלית'רין!"
צפוי. מאלפוי טיפוסי.

הרמיוני הייתה לחוצה.
לא- עכשיו היא ליסה.
בפעם הראשונה שלה היא הייתה תמימה, אבל היא החלה לתהות הרבה דברים חדשים לגבי מצנפת המיון. מעניין איך בדיוק המודעות של המצנפת עובדת- האם יש לה מודעות מלאה או שהיא סוג של תוכנה רדודה עם הבנה בסיסית ביותר של שפה?
מקגונגל קראה "וורטוק, ליסה!"
ליסה התקרבה לכיסא.
היא הרגישה מוזר בגוף שלא שלה- עם שיער ג'ינג'י, עיניים ירוקות ומבנה גוף קטן מאוד. הטרול שבה לא אהב את זה, אבל היא כבר הצליחה לשלוט בהילת הטוהר שלה וגם בשינוי הצורה שלה. בידיים חוששות מעט היא משכה את מצנפת המיון מעל ראשה, חוששת מהתוצאות החדשות: האם היא עדיין ריינבקלו?
בראשה הופיע קול חדש- שהיה מוכר מהפעם הקודמת, אבל עדיין זר באופן מפתיע.
"אוי אלוהים, פעם שנייה ברצף? זה רשמית היום המוזר בחיי."

הפרק הקודם		הפרק הבא