מורים,פרפסורים

כאשר סיביל התעוררה היא גילתה ששערה מבולגן, ומכתב מלא ברוק מונח על פרצופה.

היא התעוררה במהירות, ושהיא קמה מהמיטה היא נזכרה באוח הקטן, הוא לא היה שם, אבל המכתב, כן.

סיביל פתחה אותו שוב באיטיות, היא לא הייתה מאולפת להמון זמן, כי השמש עוד הייתה למעלה בשניים והציפורים צייצו ברוב הדר.

הפעם, במקום להתעלף היא החזיקה בידה קלף צהבהב עם כיתוב ירקרק:

בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות

מנהל: ארמנדו דיפט

(קוסם מקצועי, ובעבר הילאי חשוב)

גברת טרלוני היקרה,

אנו שמחים להודיעך שנשמר עבורך מקום בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוץ.

שנת הלימודים מתחילה ב-1 בספטמבר אנא שלחי ינשופך לא יאוחר מה-31 ביולי 

                                                                                    בכבוד רב,

                                                                                             סגן המנהל, אלבוס דמבלדור(לא בטוח)

''רק רגע..'' היא ביטאה את מחשבתה בקול רם, ''קוסמים קיימים? רק רגע, קוסמים קיימים!'' בהתחלה קולה היה מהוסס, אבל ניכר היה בה, שהיא כל כך שמחה, זה מסביר הכל, למרות שזה לא הגינוי בעליל!

''כן! כן! כן!'' היא הייתה כל כך שמחה, היא ירדה מהר במדרגות וראתה את אביה, ואת אימה החורגת, לינדה וורן(ששמה שונה לאחר החתונה, לוורנס) הייתה אישה בעלת שיער ארוך שחור וחלק, וגוף דק ורזה במיוחד, היה לה פרצוץ ארוך שגרם לה להראות מעט משונה מראשים אחרים, היא בדיוק החזיקה את לי, התינוק בידיה, ומתחת לעיניה, הופיעו סימנים שחורים, היא הביטה לכיוונה של סיביל, מופתעת מעוד הפתעה הבוקר.

''סיביל, מה קרה?'' היא נראתה אפילו מודאגת, ושהיא דיברה קולה צרם בחדר.

''קוסמים קיימים! ואני אחת כזאת, והתקבלתי לבית ספר של כישוף, בגלל ינשוף!'' סיביל סיפרה הכל בקצרה, ''יצא לי חרוז..'' היא מלמלה לעצמה לאחר שנייה.

כאשר סבסטיאן, האבא שמע את המילים הללו, הוא נזכר בהכל, לא יכול להיות , שסיביל מכשפה, זה נוראי! זה לא הגינוי! ההיא אמורה לנגן בקונצרטים מדהימים, בכינור!

הוא קם מהכיסא במטבח הקטן ורץ אל הסלון בצעדים רועשים.

''לא, לא, לא, לא, את, סיביל טרלוני(השם מהאימא) לא תלכי לבית הספר הארור הזה!(זו מילה גסה?)"

"יקירי? אתה ידעת על קוסמים? חשבתי שזו איזו המצאה של הקטנה" אמרה לינדה בבלבול.

"כן הקוסמים קיימים, אשתי הקודמת, הייתה מכשפה, אבל זה לא הגיוני" הוא התחיל למלמל לעצמו דברים.

סיביל הייתה ממרומרת, הלימודים יתחילו בעוד חודש, אבל אביה לא מרשה לה,ובעוד לינדה עם פרצוף מבולבל, וסבסטיאן, מנסה להסביר לה, היא הלכה אל חדרה, לקחה מזוודה קטנטנה והכניסה לתוכה:

קנבס(ככה רושמים?) לציור,

צבעים,

489 דולרים, שהיא קיבלה לחגים(את השאר היא בזבזה)

בגדים,

קשתות לשיער,

מסרק.

וככה היא החביאה אותה מתחת למיטה, ושבוע לפני הראשון בספטמבר היא  תברח ללונדון(שלאחר שהתחילה לקרוא את רשימת החפצים, ידעה שניתן לקנות הכל ב''קלחת הרותחת'').

זה נראה לי היה יחסית קצר, אבל עדיין פרק, שימו לב שאני אשים את כולם באותה השנה למרות שהם לא בני אותו גיל, חוץ מאת פרופסור בינס(שכבר רוח רפאים כיום)

הפרק הקודם		הפרק הבא