המוות

 סוורוס סנייפ ~ 1998 - 1960

הכשה.

אני מניח, שידעתי שזה יבוא בקרוב, ידעתי מאז אותם ימים אפלים, חשוכים, 

אשר הפכתי שוב, לאיש סודו, שלו, זה שלקח לי אותה, זה שלקח לי את לילי. 

לילי שלי. 

איך נתתי לזה לקרות? זה נדמה, שמותה, היה באשמתי. בגלל הנער הפחדן ופגוע, 

שהצטרף לאותו צבא אכזר מתוך, מתוך נקמה

אותו צבא, שרצח מאות, אותו צבא, שיחרב הכל. אותו צבא, שהולך לשלוט בעולם הקוסמים. 

ובכן, אני הולך להימנות עם אותם אנשים מסכנים, אנשים שעמדו בדרכו שלו, בדרכו של לורד האופל. 

אני מצטער, אני מצטער שהייתי אכזר לתלמידי, אני מצטער שרצחתי אותך, דמבלדור. אני מצטער כי הייתי לא הוגן. אני מצטער כי השפלתי, אני מצטער שהצטרפתי אליך. 

אני מצטער, שנתתי לך למות. 

"הבט בי…" הוא לחש

העיניים הירוקות פגשו את העיניים השחורות, אבל כעבור שנייה גז ונעלם דבר מה במצולות העיניים הכהות יותר, והותיר אותן ריקות ואטומות. היד שאחזה בהארי נשמטה על הרצפה, וסנייפ חדל לנוע. (אוצרות המוות.)

חושך. 

בלטריקס לסטריינג' ~ 1998 - 1951 

הה! בוגדת הדם הזו חושבת שיש לה סיכוי מולי. 

ובכן, אין לה

ובנה, זה שמאוהב בה, בבוצדמית! בוגדי דם מטונפים

אקספליארמוס? זה מה שהיא חושבת שיעבוד עלי? שינצח אותי?

"מה יהיה על הילדים שלך אחרי שאהרוג אותך?" 

"כשאמא'לה תלך בעקבות פרדי הקטן?" 

"את- אף פעם- לא- תגיעי- שוב- בילדים- שלנו!" (בלטריקס ומולי, אוצרות המוות.)

הצלחתי להכעיס אותה! זועמת על מות בנה המכוער. לעזאזל עם כל בוגדי הדם הרגשניים האלה! היום נוכל להרוג את כולם. אני איתך אדון. שפחתך לתמיד. 

המשרתת הבלתי מעורערת, אני. 

קללה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היי 

אזז, אני מקווה שאהבתם! יצא די כושל. לא נורא. 

זה היה ממש קשה לכתוב מהנקודת של בלטריקס, אבל ממש

אם יוצא לכם, מוזמנים לשלוח לי ינשוף, או בתגובות, ולהגיד לי אילו דמויות אתם רוצים שאני אעשה עליהן. 

תודהההה רבה לכם.ן

יום אדיררר

הפרק הקודם		הפרק הבא