מה קורה ילד-כוכב?

סיריוס מאחר, זה בסך הכל 15 דקות אבל הוא בספק אם זה משנה.

הוא החליט רק לנקות את המטבח וללכת הביתה אחרי השיחה שלו עם לילי אתמול, ובוודאי שהוא שכח להתקשר לירקן, אז הוא היה צריך לרוץ ל״טסקו״ באמצע המשמרת שלו כדי לקנות את התפוחים היום, מה ששיבש את הלו״ז המאורגן בקפידה שלו ועכשיו הוא מאחר. מעולה. לילי הולכת להרוג אותו.

הוא גם לא יכל להתאפק ובחוסר רצון הוא חשב על מה שהיא אמרה, אבל הוא נשאר תקיף בדעתו מאתמול. אם הוא יחליט להעסיק מישהו נוסף שיעזור לו במטבח הוא רוצה שזה יקרה בגלל עלה *לו* הרעיון או בגלל שהביקוש של בית הקפה יגבור משמעותית על היכולת שלו להתמודד.

תודה לאל שהמסעדה לא רחוקה, רק מספר רחובות מבית הקפה ככה שהוא יכול ללכת ברגל. סיריוס רץ פנימה, סורק במהירות את השולחנות וממהר לכיוון הראש הג׳ינג׳י הראשון (ולמרבה המזל היחיד) שהוא רואה. הוא התנצל ברגע שהוא התיישב על יד לילי.

״ אני כל כך, כל כך מצטער, אני יודע שאני מאחר.״ הוא התנשף והביט סביבו. ״אבל לפחות אני לא היחיד!״ סיריוס הניד בראשו אל עבר שני הכיסאות הריקים בעליל בצידו השני של השולחן.

לילי פנתה לעברו של סיריוס וחייכה אליו חיוך מסופק. סיריוס הצר את עיניו לכיוונה. ״אוי לא… עשית את זה שוב,לא?״ 

לילי תמיד התעצבנה מאוד מהאיחורים של סיריוס אבל הזעם שלה הגיעה לרמה חדשה כשהם היו בני 17 וסיריוס הגיע באיחור של שעתיים שלמות לפגישת למידה שלהם. אז, לילי בהיותה הגאונה המבריקה שהיא, המציאה מזימה שהיא עדיין משתמשת בה מפעם לפעם אפילו עכשיו כשהם מבוגרים. היא לא אומרת לו את הזמן האמיתי שבו הם אמורים להיפגש אלא כחצי שעה מוקדם יותר. ככה, כשסיריוס באופן בלתי נמנע מגיע באיחור, הוא בעצם מגיע בזמן.

״יאפ. קבענו לשעה שתיים״ 

סיריוס נשף. ״הייתי מתווכח ואומר שזה לא הוגן אבל אני מניח שלהגיע באיחור של רבע שעה רק הוכיח את הנקודה שלך.

״ברצינות, סיריוס, מתי בפעם האחרונה הגעת בזמן?״

סיריוס הרהר בזה לרגע ״אממ…בחתונה של רגולוס?״

לילי נאנחה. ״זה קרה רק בגלל שאפית את העוגה!״

ההתקוטטות ביניהם נקטעה על ידי שיעול קל שהגיע ממאחורי סיריוס. הוא הסתובב וכמעט הפיל את פיו לרצפה.

זה הוא. זה רמוס. עומד ממש כאן מולו, הוא נראה אפילו יותר נפלא באור היום מאשר שסיריוס זוכר אותו בחשכת הלילה. הוא לובש חולצה מכופתרת שחורה, ,תחובה אל תוך מכנסיים אפורים אשר מוחזקים על מותניו באמצעות חגורה, היו לו נעלי אוקספורד שחורות וקרדיגן רך- למראה. סיריוס יכל להתמוגג מכמה שהוא היה נחמד חמוד. 

״היי, הייתי מודאג שנגיע קצת מוקדם מדיי אבל נראה שאנחנו בסדר. אני ג'יימס פוטר דרך אגב, נעים להכיר.״ יד הופיעה בקו הראייה של סיריוס ורק אז הוא הבחין באיש שעמד ליד רמוס והושיט יד לעברו. מנער מעליו במהירות את הטראנס שלראות את הגבר שהוא חשב עליו כמעט ללא הרף השבוע פתאום הכניס אותו אליו, סיריוס נזכר בנימוסיו, עמד מכיסאו ולחץ את ידו של ג'יימס. הוא היה גבוה, כנראה באותו הגובה של סיריוס, כהה עור ובעל שיער מבולגן וחיוך קליל. הוא לובש ג'ינס וחולצה ירוקה עם קנקן קפה שכתוב עליה ״מכור לקנקן״*. סיריוס כבר מחבב אותו.

לפני שהוא יכול להשחיל מילה לילי קמה מהכיסא על ידו ונישקה את לחיו בברכת שלום. ג׳יימס חייך אליה והמבט שהם נתנו אחד לשני היה כל כך רך, כל כך מסור ומסוחרר שסיריוס הרגיש שעליו להסיט את מבטו.

כשרמוס נכנס אל המסעדה עם ג'יימס, הוא ציפה לארוחת צהריים נינוחה ולפגוש את החברה של ג'יימס. הוא באמת לא הקדיש מחשבה רבה לאדם הרביעי אחרי שג'יימס התקשר אליו בחמישי.

הוא היה כל כך המום שכמעט ולא עצר את עצמו מלנער את כתפיו של סיריוס בהתרגשות ולשאול אותו את מיליוני השאלות שצורבות לו כרגע את הלשון. למרבה המזל, הבאה שתפסה את תשומת ליבו היא החברה של ג׳יימס כאשר היא ניגשה להציג את עצמה בפניו. עכשיו הוא יכול להבין למה ג׳יימס כל כך מאוהב בה. עם השיער האדמוני הלוהט שלה וחיוכה הזוהר, לבושה בשמלה ירוקה כהה רפויה שרק הדגישה את עיניי האזמרגד הנעימות שלה, היא פשוט קורנת לחלוטין. עומדת ליד סיריוס שמהמם אפילו רק בג'ינס וחולצה לבנה פשוטה (זה קמח על השרוול שלו?), עם השיער שלו נופל בגלים רכים על כתפיו בחוסר מאמץ, שניהם נראים כאילו הם יצאו היישר מתוך פרסומת למוצרי שיער מפונפנים.

״היי, אני לילי אוונס ואתה בטח רמוס!״

רמוס עדיין היה המום מכדי לדבר אז הוא רק הנהן בראשו לחיוב, חייך את החיוך המבויש שלו שהוא יודע שעובד כמעט על כולם ולחץ את ידה של לילי.

״אני כל כך שמחה סוף סוף לפגוש אותך, רמוס. ג׳יימס סיפר לי כל כך הרבה עליך! אה וזה החבר הכי טוב שלי-״

״סיריוס בלאק.״ רמוס פלט את השם לפני שלילי יכלה להגיד משהו ומיד הרגיש את הלחיים שלו מאדימות. לעזאזל, למה הוא מוכרח לעשות את עצמו כזה שקוף?

לילי קימטה את מצחה. ״אתם מכירים?״

רמוס מצמץ והביט לעברה מעט במבוכה. ״כן, פגשתי אותו באחד אירועי הבליינד דייט של ג׳יימס ב״חיבוקים עם ספלים״ שבוע שעבר.

לילי נקבה מבט חשדני בסיריוס. ״מה עשית שם?״

״מה? בחור לא יכול ללכת לאירוע בבית קפה כדי להכיר כמה אנשים חדשים?״ התגונן סיריוס. זה הדבר הראשון שהוא אמר עד עכשיו ורמוס לא יכל להסיט את מבטו מפיו. האם הוא באמת נישק אותו רק לפני שבוע? זה הרגיש כמו הרבה יותר. 

״בטח שהוא יכול, אבל האירוע של ג'יימס היה בשישי וכשהתקשרתי אליך בבוקר אמרת לי שהוזמנת לארוחת ערב בשאקלבולט!״

״אוקיי, בסדר, בסדר. אני מודה, הלכתי לשם רק בגלל שרציתי להסתכל על החבר הזה שלך, לראות איך הוא מתייחס לצוות שלו ולדברים אחרים לפני שהוא יוכל להעמיד פנים שהוא בן אדם תוך ניסיון להרשים אותך.״

״סליחה?״ ג'יימס היה נראה פגוע לשנייה לפני שהביט ברמוס, ופתאום הוא חייך כמו חתול שתפס את הציפור. ״רגע. רמוס, זה הבחור עם העיניים  בהירות, שיער יפהפה וצד אחורי מושך שלך???״

״ג׳יימס!״ רמוס היה מושפל. הוא בטח שלא הולך לקחת חלק באף אחד מהרעיונות של ג'יימס ל״דאבל דייטים אדירים״ עכשיו. או אי פעם. הוא הולך לחנוק אותו.

״צד אחורי מושך הא?״, סיריוס גיחך וקרץ אל רמוס, אשר בתורו הסמיק בגוון ורדרד מקסים.

שאר ארוחת הצהריים הייתה דיי שגרתית, בהשוואה להתחלה ורמוס כמעט מרוצה מכך. הוא לא בטוח אם הוא יוכל לשאת מבוכה נוספת. ההתלהבות שהוא חש כשראה את סיריוס בהתחלה נרמסת ביסודיות על ידי חוסר הוודאות שלו בגלל שאין לו שמץ איך לדבר איתו. איך אתה מתקשר עם מישהו שפגשת לפני שבוע, אכלת איתו קרפים ב-2 לפנות בוקר ונישקת אותו אבל לא ראית מאז? האם הם חברים? מכרים? על מה כדאי לו לדבר? המוח שלו מרגיש כמו באר מוצפת שעולה על גדותיה מרוב שאלות, שרק מחכות להתפרץ אבל הוא לא רוצה לשאול אותן כשלילי וג'יימס יושבים איתם בשולחן. חוץ מזה, הוא כאן כדי לפגוש את החברה של ג׳יימס ולא כדי לבהות בחבר הכי טוב שלה (שזה מה שהוא עשה ב20 דקות האחרונות מבלי אפילו ניסיון אמיתי להסתיר את זה). 

בינתיים, ג׳יימס מספר לסיריוס על איך הוא ירש את בית הקפה שלו, ״חיבוקים עם ספלים״, מההורים שלו כשהם החליטו לצאת לפנסיה ועל איך שזה הפך לפרויקט שלו אחרי האוניברסיטה. הוא שיפץ לגמרי את המקום ושינה אותו מבית קפה ישן ומסורתי לבית הקפה הצעיר והמודרני שמהר מאוד הופך לבין המקומות המפורסמים ביותר בדרום-לונדון, ומארח אירועים טרנדיים כמעט כל שבועיים. הדבר היחיד שלא השתנה זה השם.

לילי שואלת את רמוס על העבודה שלו ומהר מאוד הוא מוצא את עצמו שקוע בשיחה מעניינת איתה. הסיפורים שלה על העבודה שלה כעיתונאית מרתקים.

״אז, אתה מעצב גרפי, הא. אתה עיצבת את הלוגו החדש לחיבוקים עם ספלים?״ שואלת לילי.

״כן!״ רמוס דיי גאה בלוגו הזה. הוא נתן את זה לג׳יימס כמתנת יום-הולדת משעשעת, במחשבה שחברו ישמור רק את הספל, החולצה ומספר כרטיסי הביקור שהוא הכין לו עם העיצוב החדש אבל ג׳יימס התלהב כל כך שזה הפך לעיצוב הרשמי של מוצרי בית הקפה. רמוס עיצב שתי קולקציות חדשות אחרי ההצלחה של הראשונה. ג׳יימס אפילו לובש אחת מן החולצות היום.

כשהוא מקשיב חזרה לג'יימס וסיריוס הוא שומע אותם מדברים על חמאה (??) מכל הדברים, הוא קובע שארוחת הצהריים הזו באמת לא הייתה יכולה לקבל תפנית שונה יותר ממה שציפה.

בסך הכל, זה נראה מוצלח. לילי מדהימה והיא חולקת הרבה תחומי עניין משותפים עם רמוס. הוא יכול לדמיין את שניהם נהיים חברים קרובים בעתיד. ג׳יימס נראה כאילו הוא נהנה, צוחק ממשהו שסיריוס אמר הרגע, כל הדאגות שלו מאתמול נשכחו. רמוס וסיריוס התחמקו בהצלחה מלדבר ישירות אחד עם השני במשך כל הארוחה, שניהם העמידו פנים שהם עסוקים למדיי בלשוחח עם החבר של השני כשנדמה שהשיחה מתגלגלת לעברם. זה קרה מספר פעמים, והכל תוך התמיהה המוחלטת והבלבול הקל של החברים הנ״ל, מה שחילק אותם באופן בלתי נמנע לשתי יחידות שיחתיות של רמוס/לילי וג'יימס/סיריוס שמדברות אחד עם השני אבל לא ביחד כקבוצה. רמוס כמעט נואש כשהמלצרית מגיעה עם החשבון הוא כמעט אומר לה ללכת, תני לי עוד כמה דקות עם סיריוס, בבקשה.

 למרבה המזל, נראה שלסיריוס יש מספיק תאי מוח עבור שניהם כי ברגע שהוא רואה את המלצרית מגיעה לשולחן שלהם, הוא מסתכל על רמוס ולבסוף הוא סוף סוף הוא פולט את מה שהוא התכוון לשאול במשך כל הזמן הזה. ״אתה רוצה קינוח, רמוס? הרי,אם אני זוכר נכון, הבטחתי לך מבחן טעימה״.

סיריוס חייב להודות שהוא לא בטוח מה הוא עושה. הוא היה משוכנע שרמוס לא מעוניין לאחר שהוא לא הגיע לבית הקפה אבל לאחר שראה אותו שוב, ופגש את האיש המקסים הזה כאן כנגד כל הסיכויים ולא פספס אף אחד מהמבטים הבולטים שהוא המשיך לשלוח לכיוונו של סיריוס, הוא החליט לתת לזה עוד צ'אנס אחד. מה כבר יש לו להפסיד בכל מקרה?

והנה הוא, החיוך העדין והביישן שסיריוס קיווה לקבל מרמוס שוב. ״כן, אני אשמח״.

תוך התעלמות מוחלטת מלילי ומהניסיון המאוד בולט שלה ביצירת קשר עין, סיריוס משלם על הארוחה שלו, מחכה לרמוס לעשות את אותו הדבר והם יוצאים מן המסעדה.

*addicted to pot- באנגלית זה מכור לקנאביס, החולצה של ג׳יימס היא פאן על המשפט הזה והמשעמעות היא שהוא מכור לקפה. 

הפרק הקודם