האווטאר, הקוסמים, והחצויים

זה התחיל לקרות כעבור חודש.

פרסי הזה כל הזמן נדחף וניסה להתחבר אליהם. אנג חשב שזה מאוד לא יפה וירה עליו רסס של אוויר. אנג הסתובב עם חיוך, בציפייה לראות את פרסי נופל. פרסי מעד, לא נפל והלך משם.

הארי התחיל, כמו חולה קדחת לחפור על משהו. אני חושב שקוראים לזה אבן החכמים? בקיצור, לאנג לא היה זמן לחשוב על זה. הוא נשאר לבד אחרי שהרמיוני ורון הלכו לצד הארי ואמרו" אם אתה לא רוצה, לא צריך" אנג כעס, על הרמיוני ורון, פרסי[ שאנג התחיל לחשוד בו, כי הוא התחיל להסתובב בלילות] והזעם שלו עבר כל גבול. עיניו הפכו להיות זוהרות, גם הסימנים על כפות רגליו וידיו. הוא הוציא אש מידיו, זרק אותו על הארי רון והרמיוני. הוא עבר לפרסי, זרק עליו כדורי אש ומים, הכדור מים כמעט פגע בו , ואז קרה משהו מוזר. המים לא פגעו בפרסי, אלא הפנו את עצמם לכיוון האש ונפגשו באוויר. הם התמוססו. אנג אמר" זה בסדר, יש עוד יסודות!" וזרק עליו סלע ענקי. הסלע מחץ את פרסי. מישהו אמר, קרושיו!. אנג הרגיש כאב מייסר, התעלף ונפל על הרצפה. הוא התעורר מחוץ להווגורטס, עם פתק מדבלדור. היה כתוב בו" שלום רב, אנג, לפי מה ששמעתי מתלמידים, תקפת אותם. אתה מסולק מבית הספר הווגורטס לכישוף ולקוסמות לאלתר."

אנג התחיל לבכות. הוא חשב שעד שכבר היה לו מקום שיכל לקרוא לו"בית" סילקו אותו משם. הוא אמר בכעס"נראה אותם מסתדרים בלי כשף האווויר האחרון." הוא הרגיש בזה. הפרסי הזה, בן של מישהו. מישהו חשוב.

כותב: היי! מצטער שהפרק היה קצר. אין לי כל כך רעיונות. נמשיך עם שתי תגובות.

תרשמו לי רעיונות לפרק הבא. ביי!

הפרק הקודם		הפרק הבא