בלעדיו...

ג'ורג' טיפס בשביל המוביל לביתו של צ'ארלי ,הוא דפק בדלת פעמים וקול ילדותי שאל "מי זה?"
"ג'ונתן ,זה אני ג'ורג'" הדלת נפתחה וילד קטן בערך בן חמש קפץ על ג'ורג' בחיבוק " מה שלומך קטנצ'יק?" שאל ג'ורג' ופרע את שערותיו הג'ינג'יות של הילד
"אני בסדר ,אבא לא אמר לי שתבוא !"
"כי לא תכננתי לבוא "
"אה..בוא תיכנס "
"איפה ההורים שלך?"
"אבא עדין בעבודה ואמא הלכה לקניות "
"אתה לבד ופתחת לי את הדלת?!" הטיף לו ג'ורג' "ומה היה קורה אם זה לא היה אני ומשהו זר היה נכנס הביתה ,מה היית עושה אז?"
"את זה!"אמר הילד ופניו זרחו "תראה מה למדתי "הוא דחף את ג'ורג' אל מחוץ לדלת ואז כיוון את אצבעו אל פניו של ג'ורג' ,ג'ורג' הרגיש משב רוח חזק והוא עף מהדלת חזרה לשער הגינה (שהיה מרוחק בערך 5 מטר מהדלת ) ג'ונתן רץ אליו מחייך כולו "ראית ?! ראית ?! עכשיו אתה מאמין לי שאני יכול לפתוח לבד את הדלת?"
"ההורים שלך יודעים על זה ?"
"על מה?"
"על הקסם שעשית"
"כן ,בוא תראה מה הם קנו לי !" וג'ונתן תפס בידו של ג'ורג' וגרר אותו חזרה לבית ,והילד בפרץ התלהבות הושיב את ג'ורג' על הכורסה בסלון והראה לו ,דרקון קטן ממש בגודל כף היד של הילד שנשף וירק אש" נכון הוא חמוד?!"
"כן"ענה ג'ורג' ולא יכל שלא להיזכר בצ'ארלי שהיה קטן "הוא יגדל עוד?"
"לא...אבא ואמא לא מרשים לי דרקוון אמתי הם אומרים שזה מסוכן ...למרות שזה מאוד לא אמין מצדם !"
"למה לא אמין?"
"כי אבא עובד עם דרקונים ,ובשבילו זה לא מסוכן!"
"גם בשביל אבא שלך זה מסוכן ,רק שהוא מקצועי בזה ובגלל זה הוא נזהר יותר "
"אבל גם אני רוצה להיות מקצועי !"
"הזמן שלך יגיע בכל מקרה גם אני הבאתי לך מתנה "
"באמת מה?"
"כן, זאת לא מתנה על הקסם ,כי אני לא ידעתי שאתה בכלל יודע איך לעשות את זה בגלל זה זאת מתנה פשוטה ,אוקי ?"
"תמיד שאתה אומר שזאת מתנה פשוטה יש לך משהו מדליק " ג'ורג' צחק והוציא מכיסו כלוב קטן ובו שני צמרורים ננסים ,הילד התלהב מאוד ושתל לג'ורג' על נשיקה על הלחי  ,
"המתנה הזאת היא גם מדוד פרד "הוסיף ג'ורג'
"כל המתנות שאתה נותן לי אתה אומר שזה גם מדוד פרד אבל ,הוא אף פעם לא מביא לי מתנה ואומר שזה ממך! הוא בכלל אף פעם לא בא !" ג'ורג' הרגיש כאילו אבן במשקל טון מתישבת לו על הלב"הוא גם אף פעם לא יבוא ,ג'ון "
"למה?"
"כי ..כי הדוד הזה שלך היה אמיץ מאוד ,הוא ..הוא נלחם בקרב הגדול שהיה בבית הספר הוגוורטס נגד הקוסם הכי רשע שהיה אי פעם ,סיפרו לך על הקרב?"
"כן"ענה הילד חלושות
"פרד נלחם שם והסגנית של הקוסם הזה רצחה אותו ! הוא מת בתור לוחם  ,שלחם על שיחרור עולם הקוסמים !"
"והוא היה אמיץ ?"
"הכי אמיץ שיכול להיות !"
"אז אם הוא מת ,איך..איך את יודע שהוא ירצה לתת לי את המתנות האלה?"
"כי..כי פרד הוא אחי התאום ואין אף אחד בעולם שמכיר אותו יותר ממני ,אז אני יודע שאם הוא היה חי הוא היה אוהב אותך מאוד מאוד, כמו שאני אוהב אותך "ג'ורג' בלע את רוקו ועצר בעד הדמעות מלזלוג על פניו ,ג'ונתן הניח את הכלוב על הריצפה וחיבק את דודו ,ג'ורג' כל כך התענג על החיבוק הזה ,הוא הרגיש התוך החיבוק איך הילד מצטער ,מצטער שהוא לא הכיר את הדוד האמיץ הזה ,וג'ורג' שמע שוב בתוך ראשו את פרד :
'..תבחר קומי הוא עמוק '
'קומי '
' עשית אותי נפוח בערך כמו דארקו מאלפוי ומוכשר כמו דמבלדור  אבל עמוק , בעמוק אני יכול להגיד לך רק "תודה ! תודה רבה !" ' ופתאום נהיה שקט 
' פרד?! פרד?' קרא ג'ורג' אבל אף אחד לא ענה ,ואז ג'ורג' הבין : הוא התגבר עליו והוא צריך להמשיך בזה !
ג'ורג' החזיר חיבוק לג'נתן הקטן וטמן את פניו בכתפו של הילד ,מבחינתו הוא היה רוצה שהעולם יעצור ושהרגע הזה ישאר לנצח! 

הפרק הקודם		הפרק הבא