כמה את אוהבת אותי מ-1 עד 10?

טוב... אז לא פרסמתי פרק איזה שבוע.. פשוט לא היה לי זמן עם כל הימי אבל ויום העצמאות... אבל רציתי בכל זאת לתת לכם משהו לכבוד יום העצמאות, אזזזזזזזזז

ישבתי ערה עד אחת בלילה והכנתי לכם פרקקקק (למרות שהוא קצר) תהנוווו

מאז השיעור בשיקויים, דראקו והרמיוני נעשו ידידים. טוב, בגלל השנאה שהתלקחה בין הארי ורון לדראקו, הוא נחשב סתם כ'מכר', אבל הם אמרו אחד לשנייה שלום, לעתים סתם דיברו בהפסקות או עבדו יחד בספרייה. דראקו לא שכח את תכניתו, אבל הוא הרגיש שהוא באמת מתחיל לחבב את בת המוגלגים נפוחת השיער שהכיר. הם עדיין עבדו יחד בשיעורי שיקויים ויצרו תמיד את השיקויים הטובים ביותר בכיתה וסנייפ, שהפסיק לנטור להם טינה (במיוחד לדראקו) אמר שהחל מהשיעור הבא ועד לסוף השנה, דראקו והרמיוני ירקחו את הפליקס פליציקס- שיקוי המזל- שהכנתו אורכת שישה חודשים. כשבוע או שבועיים בערך לפני סיום השנה, דראקו והרמיוני יוכלו ליטול מהשיקוי (בהנחה שיהיה מושלם) ולקבל יום של מזל. הימים עברו במהירות, וסעודת ליל כל הקדושים הגיעה במהרה, יחד עם עטלפים חיים שהתעופפו בין הכיתות, רוחות רפאים, כתמי דם מזויפים על השריונות ומאות דלועים צוחקות, אשר החליפו את הנרות המסורתיים בגרסה משכנעת ביותר של פרצופים מבוהלים או מרושעים. בסיום הסעודה, כל התלמידים התבקשו להישאר באולם ולעמוד בקבוצות לפי גיל. השולחנות פונו, והקבוצה של השנה השמינית התגודדה סביב השלט שאמר: 'שנה שמינית, אתם שם לפה' (לא היה קשה לנחש מי כתב את השלט) וכל הבתים התלחששו יחד, כדי לבדוק אם למישהו יש מידע על מה שעומד להתרחש. מובן שהכי הרבה תשומת לב הופנתה להרמיוני ולדראקו- המדריכים הראשיים- שטענו בתוקף שאינם יודעים מה עומד לקרות. פרופסור מקגונגל הגיעה לקבוצה והסבירה קצרות מה עומד לקרות: "כחלק מפרויקט הקירוב בין בתי בית הספר, רוב צוות המורים" היא זרקה מבט חמור, הנודע בשמו 'קרן- המוות מקגונגל', לעבר סנייפ והמשיכה: "חשב שהטוב ביותר עבורכם יהיה להתערבב קצת עם תלמידים אחרים. תלמיד גריפינדור והפלפאף ישלפו מהיורה שכאן" הפרופסור הצביעה לימינה, שם עמדה יורה זהובה- שחורה מלאה בפתקים "פתק עם סמל והמספר 1. תלמידי רייבנקלו וסלית'רין ישלפו פתקים מהקדרה שכאן. פתק עם סמל והספרה 2." היא הצביעה לעבר יורה נוספת, כסופה עם פסי ברונזה ומלאה בפתקים. "עכשיו, מכל סמל יש שני פתקים. אחד כאן, ואחד פה" אמרה והחוותה על שתי היורות "תלמידים שישלפו סמל זהה, יבלו יום אחד עם תלמיד הבית אותו הוא קיבל. מספרי אחד יארחו ראשונים את בן צוותם, ולאחר מכן יתארחו  אצלו, ומספרי שתיים להפך. בהצלחה לכולם!" אמרה ופנתה ללכת, אך הסתובבה "רק שתדעו, היורות מכושפות. ברגע שתוציאו פתק, לא תוכלו להחזירו או להחליפו. בנוסף, היורה תדע אם אתם לוקחים עוד פתק, ואם אתם לוקחים מהיורה הלא- נכונה. אני ממליצה בחום שלא לעשות את זה, כי זה יהיה עונש למי שינסה." אמרה באופן חמור והביטה לעבר הסלית'רינים במבט מוות דרך משקפיה. "להתראות" אמרה, והלכה. תלמידים ניגשו בחשש אל שתי היורות ושלפו פתקים. הארי קיבל כוכב צפון בעל שמונה קדקודים, רון שלף בחשש ציור של ג'ירפה יורקת- אש והרמיוני הגרילה חצי לב אדום, הפונה לצד ימין. היא קודם ניסתה בתקווה אצל בית רייבנקלו, שם מצאו הארי ורון בחשש את בני זוגם. הארי קיבל תלמידה בלונדינית מתולתלת (הרמיוני לא ידעה שהיא החברה של רון) ורון קיבל תלמיד גבוה עם פנים נחמדות, אשר התחיל לדבר איתו על קבוצות קווידיץ' איך שראה אותו. הרמיוני הלכה בלב כבד לעבר תלמידי בית סלית'רין וגילתה די מהר שבלייז, חברו הטוב של דראקו, קיבל סמל זהה לשלה. הם קבעו שעות להיפגש בבוקר, בהפסקות ובארוחות, ודי מהר גילתה שהוא בן שיחה חביב ונעים הליכות, שונה מהבלייז הקר והמתנשא שהכירה עד היום. היא הופתעה שלכסן כל הזמן מבטים אל דראקו וצחקק צחוק מרושע מעט. דראקו, מצדו, התעלם ממנו בגבורה והמשיך לדבר עם תלמידת בית הפלפאף שקיבל.  פעם אחת הוא הפנה את מבטו אל הרמיוני וחייך חיוך גדול. מה שהרמיוני לא ידעה, זה שאתמול דראקו התוודה לפני בלייז שהוא מתחיל לחבב את הרמיוני. לכן בלייז הקניט, ודראקו התעלם. הוא זרק לעבר חברת הצוות שלו מבט משועמם וגלגל את עיניו, להראות שהוא (כלומר בלייז) תמיד ככה. פיו התעקם והיא צחקה והסמיקה. הרמיוני, מצדה, גילתה שהיא מתה ללכת ולקרוע להפלפאפית הזאת את הראש מהצוואר. מופקרת, מפלרטטת ככה עם דראקו. רגע לאחר מכן, הנער הבלונדיני שיגר להרמיוני קריצה קטנה וגרם לחיוך זעיר להיפרש על פניה. היא הפנתה את תשומת ליבה לבלייז, אשר חיבק אותה בחום בסוף הפגישה והבטיח לה שלא ייתן לסלית'רינים לפגוע בה. הרמיוני השיבה חיבוק בשמחה.

במהלך כל השיחה של הרמיוני ובלייז, דראקו העמיד פנים שהוא שקוע בשיחה עם ההפלפאפית שקיבל. היא חייכה יותר מדי, התעסקה המון בחצאיתה ובשיערה, הסמיקה וצחקקה לעברו. דראקו המעוצבן לכסן כל הזמן מבטים אל בלייז והרמיוני, אשר נראו שקועים בשיחה. פעם אחת הוא לכד את עינה של הרמיוני וקרץ לה קריצה קטנה. חיוך שלא ניתן היה לפספס נפרש על פניה של הרמיוני והיא פנתה לבלייז כדי לתת לו חיבוק פרידה קצר. דראקו כמעט הוציא עשן מהאוזניים וסיים במהירות את השיחה עם בת זוגתו. לאחר מכן תפס את בלייז בכתפו וסובב אותו אליו. דראקו הצמיד את ראשו אל ראשו השחום של בלייז ולחש לו "אל תשחק איתי משחקים, בלייז. אתה יודע שזה מעצבן אותי." חיוך מגוחך נפרש על פניו של בלייז והוא פלט "אווווו" חרישי "דראקו מאוהבבבב!" דראקו סטר לאחורי ראשו של בלייז. "ששש! היא תשמע! דפוק אחד!" אמר דראקו והסמיק מעט. הוא ניסה לחפות על המבוכה בטפיחה חזקה על זרועו של בלייז. "אל תדאג" אמר בלייז בלחש וקרץ לדראקו "היא תהיה עם החבורה שלנו כל היום". דראקו פנה לכיוון דלתות האולם והלך לכיוונן במהירות. הוא לא ידע בדיוק למה, אבל חיוך גדול היה פרוס על פניו כל שאר היום.

הפרק הקודם		הפרק הבא