לב של אבן

ידיו כאבו. הוא נלחם מול שק האגרוף כבר שעות וכלום לא מתקדם. דווקא בהשלכת סכינים וחץ וקשת הוא די טוב.

הוא מתאמן בריצה בלילות. ובזמן שנשאר לבדו, הוא בוכה, מתכונן למוות, מתכונן לעשות לרוצחו העתידי מצפון.

וכשרואים את פני הילד, רואים אדישות עצובה שלא תיעלם משם לעוד הרבה זמן. אדישות שכולה התחילה לפני כמה ימים. מילד מתוק וחמוד, יפה וצוחק, הפך לאדיש חסר אופי, רק לפעמים חשף את רגשותיו, וגילה הנאה.

הוא פגש מבטים מאיימים, מלגלגים, הוא פגש אדם שאמור לעזור לו אבל מתעלם ממנו. הוא פגש ילדה שהוא אמור להרגיש קרוב יותר אליה אבל הוא דווקא רחוק ממנה.

הוא פגש מבט מפוחד ומיואש, מעליו, מעל שק האגרוף. הוא ראה מתחת לגוף ששכב על הרשת שהיתה פרושה על כל האולם. הוא ראה גוף דקיק ושברירי, עיניים תכולות שמביטות בו ביאוש ומאמץ, שפתיים דקיקות שזועקות בדממה לעזרה, ונמשים קטנים שמעטרים את אפה.

הוא התאהב. בדיוק כך סיפרה לו אמו שזה מרגיש. חמימות מזדחלת במעלה החזה, מחשבות שדוחקות בך לגשת אליו ולבהות בו. האדישות נשברה.

הוא היסס. אבל אמו אמרה לו גם שאסור לדחות את האהבה. אז הוא לא דחה.

"א-את יכ-יכולה ללמד אותי?" גימגם לעברה.

היא בהתה בו כמה שניות. פחד עלה בה.

"כן. כמובן" ובקפיצה אחת ירדה שלוש מטר אל הרצפה. הוא הביט בה נפעם.

"קפוץ"

הוא היה נבוך, אבל אהבה זו אהבה. הוא קפץ מטר וחצי. המקסימום שלו.

"תתאמן בזה. אבל בו לקצה, יותר קל לעלות משם" היא כמעט לחשה את מילותיה, שהיו ביישניות לעומת תנועתיה הלא פוחדות בכלל.

הוא בהה ביופי הזה בעודו צועד בעקבותיה.

"את יפה" הוא אמר בקולו החמוד והישן, מלפני ההגרלה שחרצה את גורלו.

היא בהתה בו כמה שניות עם גבה מורמת קלות, ואז פלטה צחוק ששיחרר מעט את הפחד שנח באוקיינוס הכחול של עיניה.

"תודה, אני מניחה שננסה לשרוד ביחד?"

"כן, אגן עלייך"

"כזה אבירי מצידך. בן כמה אתה?" קולה כבר לא היה לחישה ביישנית ומפוחדת, אלה שמחה מעט למרות היאוש, ות'רש הפסיק לגמגם.

"11, ואת?"

"11 גם, אתה נראה 14"

"ואת נראית 9" צחק.

"הי!" טפחה קלות על גבו וציחקקה.

"אנחנו מאוהבים"

"א-את גם?" חזר ת'רש לגמגומיו.

"כן. ברגע שנעשית אדיש קלטתי שזו מסכה, ואני מאוהבת. ולא סתם הייתי מעלייך. כל הימים שעברו באימונים הייתי מעלייך, צופה בך משתפר מלמעלה, בדממה"

"בא-באמ-באמת?" השלים סופסוף את המילה.

"כן".

שלושה ימים של פלירטוטים של ילדים בני 11, ולימוד כיצד לשרוד עברו על הילדים המאוהבים.

"לעולם לא אוותר עלייך" לחש לה לפני שנפרדו עד לפגישה בזירה, יום שלם.

הפרק הקודם		הפרק הבא