אסופת פיקצרים - האחיות בלק

אזקבאן. גזר הדין מהדהד באולם בית המשפט ובלטריקס משתוקקת לטעום את השם על שפתיה אך לא עושה זאת. אין טעם לתת למשרד הקסמים להתחיל לחשוב שאולי היא רוצה ללכת לשם. היא לא, אבל זה עדיף מנשיקת סוהרסן. היא נותנת למחשבותיה להתערפל כשמובילים אותה מחוץ לאולם ומפרידים אותה מהשאר. אזקבאן הוא רק עוד מקום, ואדון האופל יחלץ אותה משם.

במובן מסוים, אזקבאן נראה מרשים. מאיים, אבל מרשים. הוא מתנשא גבוה מעל ראשה, צללית כהה על רקע העננים האפורים. שחור הוא לא תיאור מתאים בשבילו, בשביל בלטריקס כן. בשחור יש יופי, אזקבאן פשוט חסר צבע. הוא אפל, אם הייתה ללורד טירה כך היא הייתה נראית. המחשבה משעשעת אותה.
הסוהרסנים הם כמו פיסות מהצל של אזקבאן שמרחפות סביבו. גם הם יהיו משרתיו של הלורד, בבוא הזמן. בלטריקס יודעת שהם נמצאים גם בפנים, אבל היא לא מרגישה פחד. עכשיו היא בסך הכל אדישה. 
השערים עשויים ממתכת חזקה למראה ונטרקים מאחוריה בנקישה מהדהדת. בלטריקס לא תצא דרכם גם כאשר אדונה יחלץ אותה. 
המבנה כולו עשוי מאבן גסה והקירות נראים כמקשה אחת בלתי חדירה. אזקבאן מוצק, למרות שהוא כמו נוזל של ייאוש שכולא את קורבנותיו בתוך אשליה. 
עיניים שקועות מופנות לעבר רעש הצעדים כשהיא מובלת במסדרונות הארוכים. התא שלה לא שונה מהתאים האחרים במקום והיא נדחפת אליו בזריזות, הסורגים נסגרים מאחוריה לפני שהיא מספיקה להסתובב. המלווים שלה מסתלקים, ואיתם הפטרונוסים הכסופים והבוהקים שלהם. הסוהרסנים באים במקומם, אבל בלטריקס עדיין מלאה באדישות ולא מעניינת במיוחד. הם יחזרו אחר כך.

הכל כהה באזקבאן. ההבדל היחיד בין הימים ללילות הוא האם כמות האור מספיקה לה בשביל לראות או לא, והם מתערבבים זה בזה עד שהיא מאבדת את תחושת הזמן. בלטריקס מבלה את הימים בישיבה על המיטה הנוקשה והצרה ובהייה בחלל התא ואת הלילות בשכיבה על אותה המיטה ובריחה מהסיוטים. 
אולי אזקבאן מורכב מזכרונות, מהרהרת בלטריקס. זכרונות חסרי צבע. הסוהרסנים מציפים את הזכרונות במחשבותיהם של האסירים ואז שואבים את הרגש שעולה איתם. או שאולי אזקבאן מורכב מרגשות ותחושות, כמו ייאוש, געגוע, קור וטירוף, וטובע בזכרונות. והסוהרסנים הם אלה שמעצבים מבנה מכל הבלילה חסרת הצבע הזאת וכולאים את האסירים בתוך מחשבותיהם.
לרגע היא תוהה האם גם בני הזוג לונגבוטום לכודים עכשיו בתוך מחשבותיהם, אבל מסלקת את המחשבה במהירות. האדון יותר חשוב מזוג טיפשים ובלטריקס לא מתחרטת. הכוח שהמעשים האלה גרמו לה להרגיש שווה את חוסר האונים העכשווי.
ההרהורים המסובכים גורמים לה לכאב ראש והיא מתקשה לעקוב אחריהם ככל שהזמן עובר. הסוהרסנים מערפלים את מוחה, אבל ערפל הוא מקום טוב בשביל להסתתר. בלטריקס יוצאת לשחק מחבואים עם השפיות, ממתינה.

הפרק הקודם		הפרק הבא