למה דווקא אני?

מצטערת שלא העליתי פרק המון זמן הייתי עסוקה עם פיק אחר שלי...

וחשבתי לנטוש כי ממילא אף אחד לא מגיב ונרשם חוץ בחתולת בר, אז למה לי לכתוב לאדם אחד?

אני אנטוש אלא אם תצליחו לשנות את דעתי ( אם מישהו חוץ מחתולת בר בכלל יגיב)

אני לא מרגישה שהפיק הזה שווה את השקעה.

מוח אצה.

הוא נרא כזה אבל הוא לא באמת כזה.

החיים שלי נוראיים.

אני מתכוונת ברצינות.

אם מישהו חושב החיים שלי נוראיים הוא חושב על חרם, הצקות או העבות.

אני חושבת על מפלצות, טרטרוס ולאבד את פורסי.

אז אלו החיים שלי:

הייתה לי אמא נוראית אז ברחתי מהבית כשהייתי בת 7.

אחרי זה פגשתי את תאליה ולוק.

ואז כהיה לי טוב, תאליה הפכה לעץ.

והתאמנתי תמיד במחנה החצויים.

ואז פרסי בא והיו לי כמה שנים טובות.

שנים טובות עם המון סבל.

וז מלכת האלים ה*כינויים שלא אזכיר כאן* חטפה אותו ומחקה לו את הזיכרון.

וכשסוף סוף פגשתי אותו נפלנו לטרטרוס.

ופגשנו חברים חדשים.

והשארנו אותם מאחור להילחם מול צבא מפלצות ענק.

ואז טיפת דם גרמה לגאיה להתעורר.

ואז ליאו מת כשהוא מציל את כולנו.

כן, החיים שלי בזבל.

לפחות אני  עם פרסי עכשיו.

עד האלים יחליטו שהם רוצים להשעשע קצת וישלחו אותנו לממדים אחרים.

או משהו כזה.

החלטתי, חיים שלי גרועים.

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא