לא הגיוני

אמרת שתהיי שם בשבילי לעד. אמרת שאת אוהבת אותי. 

אמרת שאכפת לך. שתזכרי אותי. 

אבל מה כל המילים האלה שוות, אם נטשת אותי? 

זאת הייתה שעת מצוקה. הייתי במשבר. היה לי קשה. 

אז הלכת. נטשת. אחרי כל מה שעברנו, כל מה שעשיתי בשבילך. 

זה לא היה מספיק? תמיד הייתי שם, אני לא יודעת עם שמת לב! 

לי כן היה אכפת. אני באמת ובתמים בטחתי בך! ואת ברחת. 

עשיתי משהו רע? אמרו לך להתרחק ממני, אז הלכת. 

ניסו להגיד לי. שאת לא שווה. שאמצא מישהי טובה יותר, שתהיה איתי, 

באש, וגם במים. אבל אני, כמו סתומה לא הקשבתי. הייתי כל כך עסוקה, 

בלהגן עלייך, ששכחתי להגן על עצמי. אמרו לי שאם זה לא עבד בפעם הראשונה, 

זה לעולם לא יעבוד. חשבתי שזה הצליח! אבל כנראה שלא. 

אני יותר ממך, מצטערת. אחרי שנים, כנראה שנפרד לעד. 

בידידות, כך אני מקווה. רק את תביני, אז אני אגיד את זה כך: 

מאיה מתה, ותקווה נרמסה. הפיצה כבר לא שווה, וליאור, יוצא למלחמה. 

אני לא בטוחה שתזכרי, אבל אם כן, שתדעי עד כמה אני פגועה. 

הפרק הקודם		הפרק הבא