אהבת אמת

זה קרה בלילה. הארי התעורר וזיעה קרה על מצחו. צווארו התלהט. הארי תפס את מקור החום. זה היה חצי הלב שלו, התליון.

הוא פתח את סוגר התליון ובחן את חצי הלב הזהוב. הזהב הטהור להט מחום, ובמקום אותיות מסולסלות ודקות היה כתוב באותיות אדומות וברורות: "צ'ו בסכנה!" הארי קפץ ממיטתו.

השעה הייתה שתים עשרה בלילה - חצות. הוא לבש מכנסי קשקשי דרקון שחורים מתחת לגלימה שחורה. הארי נעל מגפי עור משובחים ושחורים והטיל על ראשו את ברדס הגלימה. הוא תלה על חגורתו את נדן השרביט שלו והכין את השרביט עצמו בהיכון. מעל כל אלה הוא הטיל את גלימת ההיעלמות ויצא ממגדל גריפינדור.

התליון הוביל אותו. הוא קרן כאשר הארי הפנה אותו לכיוון הנכון. הוא הוביל... למרתפים?! הארי כבר היה במרתפים של סלית'רין, בשנה השנייה שלו בהוגוורטס - כשרצה לגלות אם דראקו מאלפוי הוא היורש של סלית'רין, והארי ורון השתמשו בשיקוי פולימיצי כדי להפוך לקראב ולגויל.

למרות שהארי לא ידע את הסיסמא, זה לא הפריע לקמע. המעבר הסודי נפתח בדממה והארי נכנס פנימה.

נשימתו נעתקה. צ'ו עמדה בחדר המועדון בשרביט שלוף. מולה עמדו מאלפוי, קראב וגויל. לצד צ'ו עמדו שתי חברות רציניות למדי: אחת בעלת שיער ג'ינג'י כהה וארוך ועיניים כחולות שהארי זיהה אותה - מיקה. השנייה הייתה חומת שיער בעלת עיניים ירוקות בגוון אצה: זלדה. שלושתן עמדו בשרביטים שלופים.

הם הטילו קללות זה על זה, אבל לא נשמע שם רחש. הבנות היו זקוקות נואשות לעזרה.

הארי, עדיין מתחת לגלימת ההיעלמות, ירה קללה מטעה ואחריה קללת עיוורון זמני. הוא הוריד את גלימתו. הבנות הביטו בו בתדהמה וצ'ו רצה אל הארי. היא חיבקה ונישקה אותו.

הוא הסביר לה בקצרה איך מצא אותה בזכות התליון ועיניה נצצו. "עכשיו צריך לזוז!" קרא הארי. שתי הבנות מיהרו להיעלם בחוץ, והארי עזר לצ'ו, שסבלה מפצע ברגל ולכן צלעה.

ברגע שהארי וצ'ו יצאו, הארי הקפיד לנעול זמנית את דלת חדר המועדון כדי להרוויח זמן. שנייה לאחר מכן הם שמעו את נסיונותיהם הזועמים של שלושת הבנים לפרוץ את הדלת.

הארי הראה לחברות של צ'ו דרך קיצור למגדל רייבנקלו והתעקש ללוות את צ'ו.

קללת נעילת הדלת הסתיימה.

הארי רץ בכל כוחו אל חדר המועדון של גריפינדור, אבל באמצע הדרך הוא פגש בגברת נוריס, שהחלה ליילל בקול רם.

הוא רץ מהר יותר, ושמע מאחוריו את מאלפוי, קראב וגויל הרצים בעקבותיו.

הארי ראה חליפת שריון. הוא ידע שפילץ', מאלפוי, קראב וגויל עומדים להשיג אותו בכל רגע, לכן הסתתר במהירות מאחורי חליפת השריון.

פילץ' הגיע ראשון, ואחריו שלושת הבנים. הוא הביט בהם בזעם מהול בתדהמה על ששלושה תלמידים העזו לצאת ממיטותיהם.

הוא היה עסוק בלצעוק עליהם כשפתאום הבחין בקצה הנעל של הארי. הוא פער את פיו לרווחה. "אוהווו!" הוא אמר בקול שטני. הארי מיהר למשוך את רגלו אך כבר היה מאוחר מדי. פילץ כמעט הסיט את חליפת השריון והארי רצה לתת לעצמו אגרוף. יש לו גלימת היעלמות.

הוא הטיל את הגלימה החלקלקה על עצמו ונעלם בדיוק כשפילץ' החשדן פתח את הדלת.

הארי צעד בזהירות, החוצה מטווח הנגיעה של השרת הזקן. פילץ' הושיט את ידיו במהירות למקום שבו היה הארי לפני כן, ורטן בכעס: "הייתי בטוח שראיתי נעל!"

הארי צעד לאט ובדממה עד שלא היה בטווח השמיעה של הארבעה ואז החל לרוץ שוב.

הוא לחש את הסיסמא, חצה את חדר המועדון, לה למיטתו, לבש פיג'מה, התכרבל בשמיכות ונרדם כמעט מיד.

הפרק הקודם		הפרק הבא