זוהי מלחמה

אני אישית מאוד אוהבת את הפרק הזה, הוא מצחיק אותי כל פעם מחדש.

בשבועיים הקרובים אני לא אהיה צמודה למחשב שלי, אז לא אפרסם פרק. אבל אני מבטיחה שאשתדל להכין אחד ליום ראשון (:

"אז איך זה מרגיש, אם כך?"

"הורד את החיוך הזחוח הזה מפניך, רך כף" גיחך הארי אל סנדקו.

"אני? אני התגלמות הרצינוסיריוס." (Sirius-ness)

הארי נאנק. "אוקיי, זה הסוף. עוד בדיחת סיריוס-רציני ואוכיח אחת ולתמיד שאני בן של קונדסאי, אני אמתח אותך עד לשנה הבאה."

"זה נשמע כמעט כמו אתגר."

"הבדיחות האלו כל כך גרועות שאפילו סנייפ יוותר עליהן!"

"היי," סיריוס נעלב. "הן לא כל כך גרועות, נכון?"

"הן כן!" השיב הארי בצעקה.

"הו" הקונדסאי לשעבר נראה ממורמר לרגע, ואז וויתר על הרעיון וגיחך. שניהם ישבו בחדר פרטי בשלושת המטאטאים, נהנים מארוחת צהריים נינוחה יחדיו. היה זה נדיר בימים אלו שיצא לשניהם לבלות יחד, אז הם נהנו מזה כל עוד יכלו.

"אני רק מקווה שאם יהיה נשף השנה, היא תגיד כן כשאשאל אותה."

"אז אתה עומד לשאול אותה ישירות, ולא להשתטות סביב הרעיון שנים לפני כן?" שאל סיריוס, מחביא את חיוכו ומנסה להיות רציני.

"לעזאזל, כן!" חזר הארי ועיניו נראו רושפות. "אולי לא שמת לב, אך יופייה ממוטט, ויש לה את הגוף הנהדר הזה, עם העיקולים שמ.."

"הארי! הארי!" הפריע סיריוס בייאוש. "יותר מדי מידע!"

"או." לפתע הארי הבין מה אמר, והסמיק בפראות. "מצטער, סיריוס. לא התכוונתי להגיד את זה בקול," הוא הודה וגיחך לעצמו.

סיריוס בלק הרגיש כי ליבו מקפץ מעט. לרגע קט, הבעתו של הארי הייתה תערובת מושלמת של ג'יימס ולילי; המבט האשם של לילי כשעשתה משהו שהלך מעט רחוק מידי, ומבטו המוכיח של ג'יימס. אף על פי זאת, במקום לגרום לו לחשוב על שניהם, זה באמת המחיש לו את העובדה שהוא מתמודד עם בנם, ושלבנם היו חיים די מקולקלים, ולא ממש הייתה לו דמות הורית שיוכל לדבר איתה.

"תמיד קיוויתי לתת לרמוס לעשות זאת," נאנח סיריוס. הוא צעד לבר הפרטי, וכיבד את עצמו בבקבוק וויסקי ושתי כוסות.

"מה זה?" שאל הארי, מעט מבולבל.

"מה אתה יודע על עשיית אהבה?" שאל סיריוס.

הארי החוויר, לפני שהפך לאדום במיוחד. "למה?" קרקר.

סיריוס נקש שוב בכוס הוויסקי "מפני שאני עומד לספר לך את עובדות החיים."

עיניו של הארי הפכו רחבות במיוחד, וביד רועדת אסף את כוסו. הוא בלע את המשקה בלגימה אחת, ואז נכנס להתקף שיעולים ענקי, לאחר שהנוזל שרף כשעשה דרכו במורד גרונו. הוא התמודד עם וולדמורט במקרים רבים יותר מרוב האנשים האחרים שחיים, התמודד עם המוות בכל שנה מאז היה בן אחת עשרה, והיה יותר מפוחד כעת משיכל לזכור שהיה בעבר.

"כעת, הארי, כשגבר ואישה אוהבים זה את זו מאוד, ומעורבות בזה נשיקות, יש מספר תגובות טבעיות..."

הארי וסיריוס שתו הרבה וויסקי במשך השיחה הזו, לאחר שגילו שזה הדבר היחיד שעצר את שניהם מלמות מבושה.

"לעזאזל עם זה," קיללה ג'יני בנשימה עצורה. "הוא לא בחדר המועדון, במגדל האסטרונומיה או במגרש הקווידיץ'. איפה הוא יכול להיות?"

"אני לא יודעת," חזרה הרמיוני, נראית מעט מודאגת בעצמה. "רון בדק בחפצים שלו, וגם מפת הקונדסאים והגלימה שלו חסרות. הוא יכול להיות בכל מקום!"

"את חושבת שייתכן שהוא מתחמק ממני?"

הרמיוני נדה בראשה. "לא. אני די התגנבתי והצצתי בחשבון הק-מייל, והוא לא פתח את הק-מייל על הנשף עדיין."

ג'יני ניסתה בכוח להיראות נדהמת, אך ויתרה וחיבקה את חברתה. "תודה!"

"חשבתי שאת לא מתנודדת כך," עקצה הרמיוני בעדינות.

ג'יני רק צחקה, לפני שהתפכחה. "כן, אבל היכן הארי?"

"לעזאזל עם זה," קיללה צ'ו בנשימה עצורה. "הוא לא במגרש הקווידיץ', בחדר המועדון או במגדל האסטרונומיה. היכן הוא יכול להיות?"

"אני לא יודעת," חזרה מריאטה, וזייפה מבט מודאג. "הוא יכול להיות בכל מקום."

"את חושבת שייתכן שהוא מתחמק ממני?"

מריאטה נדה בראשה. "הוא אפילו לא יודע שאת מחפשת אותו," אמרה בהגיון.

צ`ו חייכה וחיבקה את חברתה.

"אני שמחה שאת חברתי!"

"לעזאזל עם זה," קיללה סוזן בנשימה עצורה. "הוא לא במגדל האסטרונומיה, במגרש הקווידיץ' או בחדר המועדון. היכן הוא יכול להיות?"

"אני לא יודעת," חזרה חנה, מבט משועשע על פניה. "הוא יכול להיות בכל מקום!"

"את חושבת שייתכן שהוא מתחמק ממני?"

חנה נדה בראשה. "הוא בקושי מכיר אותך, סו." היא חזרה בכנות.

פניה של סוזן נפלו, והיא חיבקה את חברתה בחוזקה.

"לעזאזל עם זה," רטנה פנסי. "הלכתי מסביב לחצי מהטירה הארורה ואני עדיין לא מצליחה למצוא אותו! ודראקו הארור לא עוזר, אפילו לא אחרי שאמרתי לו שזו משימה."

"אתה יודע, צורת האנימאגוס שלך מביאה סגנון כלבים חדש ושלם," גיחך הארי.

סיריוס צחק ונשען לאחור, אך לרוע המזל, הוא נשען חזק מידי והתמוטט על גבו.

הארי פרץ בצחוק, ונפל גם הוא מכיסאו.

סיריוס גיחך, והביט בשעונו. "אנחנו מאחרים," התנשם, נעמד על רגליו במהירות ונאחז בשולחן לתמיכה.

"מאחרים למה?" הבליע הארי.

"לארוחת הערב שלך ולפגישה שלי," חזר סיריוס. למרות שהם שתו בכמויות שוות, גילו וניסיונו של האסיר-לשעבר (שלא להזכיר משקלו וגובהו), הבהירו שהוא היה הפיכח מבין שניהם. הוא הלך בזהירות לבר הפרטי, והחל לערבב מרכיבים בזהירות, ובאותו הזמן מילא את הכיור במי קרח. דקה לאחר מכן, הוא חזר עם שני גביעים מלאים בנוזל ירוק, מבהיל ומעלה אדים.

"שתה את זה!"

הארי הביט בזה במבט רווי שנאה. "זה לא נראה נחמד ביותר," יבב.

סיריוס הנהן. "זה לא. אבל זה יפכח אותך מהר יותר מכל דבר אחר על הכוכב."

"או," גיחך הארי.

"לשתות הכל."

הנער הוריק את הגביע, ואז קפץ על רגליו. "אאאייייייייייי!!!!" לחש בצרידות, כשמיתרי הקול שלו התהדקו, מונעים ממנו מלהקים רעש רב. הוא רץ סחור סחור במעגלים, כשאוזניו פלטו קיטור, לפני שתחב את ראשו לתוך המים.

 "וואו," התנשם. "לעולם לא חשבתי שמשהו יהיה גרוע יותר מאשר שיקוי פולימיצי!"

סיריוס צחק בקול, ושתה את גביעו שלו. בעוד שהוא הצליח להימנע מהצווחות הנשיות והריצה במעגלים, טבל גם הוא את ראשו במים.

"קדימה," גיחך הקוסם המבוגר. "אלווה אותך בחזרה לבית הספר, ואתה תוכל לספר לי מדוע שתית שיקוי פולימיצי."

הארי גיחך. "בסדר."

ביער האסור, פירנזה הביט בשמיים ורטן. "יופיטר זז לכיוון מארס. כוחות קוסמיים מוזרים מתחילים לעבוד."

באותו הזמן, ג'יני והרמיוני, צ'ו ומריאטה, סוזן וחנה ופנסי, כולן חשבו על אותו הדבר, בצירוף מיקרים קוסמי נדיר.

כמה דקות מאוחר יותר, ארבעת הנערות, ללא חברותיהן, הגיעו לאותו המקום, ליד בקתתו של האגריד.

"מה את עושה פה?" צפצפה ג'יני לעבר צ'ו.

צ'ו הרימה גבה מעוצבת בקפידה. "לא עניינך, וויזלי."

"אני מקווה שאת לא פה בשביל פוטר," אמרה פנסי בבוטות כשהצטרפה אל שתי הנערות. "הוא שלי."

לרגע אחד, עיניהן של צ'ו וג'יני נפגשו כשהתמודדו עם אויבת שכיחה. שתיהן חשבו על אותו הדבר: 'הארי יעדיף לצאת עם וולדמורט מאשר איתה!'

"היי חבר'ה," אמרה סוזן בתמימות. "ראיתן את הארי?"

היא הייתה מעט מופתעת כששלושת הנערות סבו ונהמו אליה.

"בדיוק סיפרתי למפסידניות שכאן," חשפה פנסי. "שפוטר שלי לנשף הארור."

סוזן הרימה את גבותיה. "שאלת אותו?"

"לא," הודתה באי רצון הנערה הבלונדינית.

"אז הוא עדיין לא שלך," גיחכה ההפלפאפית.

הדלת לבקתתו של האגריד נפתחה, ואלבוס דמבלדור, המנהל, פסע החוצה. "ישנה בעיה?" שאל, עיניו נוצצות.

"ראית את הארי, אדוני?" פלטה ג'יני.

דמבלדור עצר, כשהרגיש את עיניהן של כל ארבעת הנערות נעוצות בו. הוא הבין לפתע על מה הכל היה, ולקח לו יותר ממאה שנה של כוח רצון בכדי שחיוכו לא יהפוך לגיחוך חסר אוויר.

"אני מאמין," הוא אמר, יודע היטב למה הוא מכניס את הארי, "שהארי כרגע יושב בשולחן גריפינדור, באולם הגדול, עומד לאכול ארוחת ערב."

כאחת, הנערות סבו על עקבותיהן ואצו משם.

המנהל צחק לעצמו, וב'פופ' הוא העביר את עצמו לאולם הכניסה, משתמש באותה השיטה בה ארבעת המייסדים השתמשו בכדי לנוע בטירה. הוא ממש לא רצה לפספס את סוף האירוע הזה.

פנסי, רואה שהיא מפגרת מאחור, שלפה את שרביטה וצעקה "אימפדימנטה!" אל שלושת יריבותיה.

ג`יני נהמה כשחשה שהיא מאטה בכדי לעצור. היא נהמה חזק יותר כשפנסי עברה אותה, משוטטת במלכותיות. למרות שזה לקח לה זמן רב, היא הצליחה לשלוף את שרביטה-שלה. "פיניטו-אינקנטאטם." תנועותיה חזרו לרגיל; היא התנערה, וצעקה "לוקומוטור מורטיס!" אל הסלית`רנית.

הקללה נועלת הרגליים פעלה בשלמות, גורמת לפנסי ליפול על הרצפה. ג'יני גיחכה לשנייה, ואז החלה לרוץ בשנית לעבר הכניסה הראשית לבית הספר.

צ'ו וסוזן הצליחו לשחרר את עצמן, ועזבו אחרי הנערה. יחד, הן צעקו "פטריפיקוס טוטאלוס!" אל המכשפה אדומת-השיער. למרבה המזל, אימוניה של ג`יני בצ"ד פעלו, והיא הצליחה לחסום אחת מהקללות, וחטפה רק מעט מהשנייה. זה לא הספיק בשביל להקפיא אותה, אבל מספיק בכדי להאט אותה.

פנסי אספה את עצמה מהרצפה, ועזבה בשנית עם צ'ו, סוזן עוקבת מספר מטרים אחריה. ג`יני ביטלה את הלחש וגנחה כשראתה את שלושתן הבנות נכנסות לבית הספר. במהירות היא הטילה עליהן כישוף הכשלה שמביא מזל רע. שלושת הנערות מעדו יחדיו והחליקו לאורך הרצפה בתסבוכת איברים. לג'יני לא הפריע לגחך כשקפצה מעליהן, מתרסקת לתוך הדלת שנפתחה לאולם הגדול.

כניסתה הפראית גרמה לרוב העיניים להביט בה. היא טרקה את הדלתות והטילה "קולופורטוס" עליהן- אוטמת אותן.

עיניה ברקו כשהביטה באולם, מחפשת אחר הארי. מהלומות מאחוריה הודיעו לה שהבנות האחרות היו על רגליהן וניסו לפתוח את הדלת. היא שמה לב לדמבלדור היושב בראש השולחן; הוא החווה תנועה שסימנה למורים לא לזוז לרגע זה. אפילו לא חצתה בראשה המחשבה שזה אמור להיות בלתי אפשרי שהוא יהיה שם.

הארי ישב במקומו הרגיל, צופה בהבעה מופתעת. ג`יני רצה במורד האולם, פונה היישר אליו. הוא ישב בצד ההפוך לשולחן ממנה, לצד רון. הרמיוני ישבה מול רון, מקומה הקבוע של ג`יני לצידה, ריק. היא לא האטה כשהגיעה לשולחן.

מאחוריה, היא שמעה שלושה קולות צועקים "אלוהומורה!" הדלתות נפתחו והיטלטלו בכוח, כמעט נשברות וניתקות מציריהן. כאחת, שלושת הנערות הרימו את שרביטיהן בשנית.

"אויס!" צעקה סוזן, גורמת לציפורים רבות להופיע בנתיבה של ג`יני, מנסות להפריע לה.

"אציו!" יללה צ'ו, מצביעה באותו הזמן עם שרביטה על ג`יני.

פנסי גידפה, ואז בהינף שרביט, הטילה קללת עטלפי נזלת, באותו הזמן בו שתי הנערות הטילו את כישופיהן.

ג'יני צעדה צעד נוסף, ומיקמה את רגלה על הספסל עליו ישבה ביום רגיל, וצללה לאורך השולחן. כישוף הזימון פספס אותה ותפס את הציפורים שיצרה סוזן, מושך אותן במהירות גבוהה לעבר שלושת הנערות; הן התנגשו, מכסות את הנערות בנוצות. קללת עטלפי הנזלת שפשפה במעט את ג'יני, וטסה ללא דבר שיסכל אותה לאורך האולם הגדול, לפני שפגעה במטרתה הבאה- פרופסור סוורוס סנייפ.

סנייפ עמד ולפתע החלו לצאת מאפו כמויות גדולות של נזלת שפוכה. חוטמו המוחרב נדמה לגדל כנפיים לפני שהחל לתקוף את ראש בית סלית`רין. הוא חבט בפניו וצרח "הורידו אותם ממני!" לפני שצלל מתחת לשולחן בכוונה עקרה להימלט. העטלפים המכושפים פשוט עקבו אחריו לכל מקום.

הפתעתו של הארי הפכה להלם כשהבין שהיה ראש אדום שהגיע במהירות שיא. ג'יני פגעה בחזו, דוחפת אותו מחוץ למקומו היישר אל הרצפה. "ג'יני?" קרקר, כשראשיהם של יושבי האולם סבו בבת אחת, רוצים לראות את מורם המצווח, ובאותו הזמן רוצים לראות מה קורה עם ג`יני והארי.

לחוסר אמונתו של רון, ג'יני נישקה את הארי חזק ככל שיכלה, והתפתלה במכוון כנגדו. הארי נאנח כנגד פיה, ידיו נורות מעלה בכדי להחזיקה קרוב. ג'יני שברה את הנשיקה ונשענה אחורה. "האם תלך לנשף איתי?" שאלה ללא נשימה.

"כן!" הארי כמעט צעק במיידיות. לא היה לו שום מושג היכן היה באותו הרגע, רק שנערה שרגע לפני כן העניקה לו תחושה חדשה מכל מה שהכיר, בדיוק ביקשה ממנו לבוא איתה לנשף. לא היה לו מושג איזה נשף, וממש לא היה לו אכפת. הידיעה על התפתלות הניצבת מולו בצורת נשף, הייתה באופן מפתיע, טובה.

ממפתן הדלת, נשמעו שלוש אנחות.

"פיניטה אינקנטאטום" דמבלדור אמר לבסוף, מציל את הפרופסור לשיקויים.

"צ'ו צ'אנג!" צעק פרופסור פליטיק, נעמד על רגליו.

"סוזן בונז!" קראה פרופסור ספראוט.

"פנסי פרקינסון!" שאג סנייפ.

"ג'יני וויזלי!" צרחה פרופסור מקגונגל.

כאחד, הם צעקו "למשרד שלי. עכשיו!"

ג`יני גיחכה וטיפסה מהארי, שולחת לו קריצה שובבה, לחלוטין לא מודאגת לגביי כל עונש, עכשיו כשהיה לה הנער שרצתה.

רון הביט מטה אל הארי, פניו עוברות דרך מכלול של רגשות. "מה זה היה?"

"ובכן," השיב הארי באיטיות, מתפלל שג'יני הטילה כישוף מרכך על הרצפה הקשה של האולם, "אמרתי שעכשיו אני יוצא עם אחותך." היעדר הרצון בווידוי היה בולט על פניו, אך הוא לא יכל לחשוב על שקר הגון מספיק- לא כשהייתה לו בעיית לחץ דם.

הרגש שפניו של רון התקבעו עליו לבסוף, היה שילוב של הלם, כעס ופחד.

מוען: רך-כף העצוב

נמען: ירחוני

נושא: ההתחלפות

זהו יום עצוב בהיסטוריית הקונדסאים.

התחלפנו.

ר.

-

ווף מיואש

מוען: מבולבל

נמען: האם זה הופך אותך לעגמומי, גרים?

נושא: חוזר: ההתחלפות

למה אתה מתכוון? אפילו לא ידעתי שאתה יודע מה אומרת התחלפות.

ר.

מוען: בדיחות גרועות הן העסק שלי

נמען: טעות מרה

נושא: חוזר:חוזר: ההתחלפות

התחלפות: הכוח שבניצול הנחות. אתה לא היחיד שיודע לקרוא.

האם אתה יודע שבן הסנדקות האהוב שלי לקח שיקוי פולימיצי כדי לגלות משהו בחדר המועדון של סלית`רין?

האם אתה זוכר כמה חזק ניסינו להיכנס לשם, והוא עשה זאת בשנתו השניה!

רך-כף

מוען: חבר שלך

נמען: אתה צודק, הן העסק שלך

נושא: חוזר:חוזר:חוזר: ההתחלפות

רך כף נערי הקשיש, אפילו לא הייתי בטוח שאתה מסוגל לקרוא.

הארי לקח שיקוי פולימיצי? אני חייב לומר שאני מתרשם!

אבל אל תדאג, עדיין יש לך את התיעוד של הריתוק הכי מביך. זוכר את היום בו שתית קצת יותר מידי בקבוקי בירצפת, בחגיגות אחרי הניצחון בקווידיץ`? כשמקגונגל באה בכדי לפרק את המסיבה, היית בצורת האנימאגוס שלך, וסיימת מגובן על רגלה!

ירחוני- עדיין צוחק אחרי כל השנים הללו

מוען: נבגד

נמען: בוגד

נושא: חוזר:חוזר:חוזר:חוזר: ההתחלפות

הבטחת לא להזכיר זאת לעולם. נשבענו!

ר.

מוען: עדיין מגחך

נמען: כלבלב מסכן

נושא: חוזר:חוזר:חוזר:חוזר:חוזר: ההתחלפות

לא, אתה נשבעת, קרניים ואני סירבנו. לא היה שום סיכוי שהיינו נותנים לדבר הזה להישכח. עכשיו, מה אקבל אם אבטיח שלא לספר להארי את הסיפור הזה?

ירחוני- יכול להסתדר עם בקבוק בן שתים עשרה שנה של וויסקי אש.

מוען: מגחך

נמען: הסחטן

נושא: סחיטה

לא, איני חושב שאתן לך את זה. עשיתי לך טובה ענקית היום.

עשיתי להארי את השיחה

סיריוס

מוען: קורץ בפראות

נמען: רכי

נושא: חוזר: סחיטה

מה עשית?!

אני צריך ללכת לראות את הארי ולבדוק שהוא בסדר?

רמוס

מוען: מה אני, אירי?

נמען: רמי

נושא: חוזר:חוזר: סחיטה

לפתע הבנתי כשאכלתי ארוחת צהריים עם הארי שהוא מאוד רציני בנוגע לג'יני. אני לא חושב שהוא מבין עד כמה הוא רציני, אך הסימפטומים הקלאסיים שם. בכל מקרה, הוא גלש למונולוג עם הרבה יותר מידי פרטים בשביל סנדק זקן ומסכן, והבנתי שהוא צריך לדעת עכשיו!

אז, חלקתי איתו בקבוק של וויסקי אש, ונתתי לו את המידע הסודי. אני יודע שהסכמנו שאתה תעשה את זה, אך אני חושב שעשיתי עבודה די טובה. לא צחקתי על זה אלא רק אחרי שעברנו את החלק הרציני.

בעיקרון, העברתי לו קורס הורס על מכניקה, ואז בטכניקות מתקדמות.

ס.

מוען: חשדן מעט

נמען: הסנדק

נושא: חוזר:חוזר:חוזר: סחיטה

ושוב, אני מתרשם.

אבל, למה אתה מתכוון באומרך טכניקות מתקדמות?

ר.

מוען: אני אוהב את הכותרת הזאת

נמען: תהיה חשדני בנוגע לאמא שלך

נושא: חוזר:חוזר:חוזר:חוזר: סחיטה

ובכן, אני די העברתי לו עזרה מניסיוני. אתה יודע, מה נערה אוהבת, מה נערה לא אוהבת, מהם המקומות הכי טובים להתגפפות, המקומות הכי טובים בהוגוורטס, כיצד להשתמש במפת הקונדסאים ב'מצב מאוהב'. בעיקרון, הפרטים המשולבים של כל מה שדיברנו עליו עד שג'יימס התחתן.

רך כף- פעלתי טוב, נכון?

מוען: מחזיק את ראשו בין ידיו

נמען: הו, סיריוס

נושא: חוזר:חוזר:חוזר:חוזר:חוזר: סחיטה

סיריוס... אחת הנקודות הראשיות בשיחה היא לעודד את הצעירים לא לצלול במיידיות לסקס. אל תהפוך אותו לסוג כלשהו של אל.

אתה אמור להדגיש את האספקט הרגשי כמעט כמו את החלקים הפיזיים, כדי שהארי לא ישתמש במיידיות בטכניקות הללו.

בבקשה, בבקשה, בבקשה תגיד לי שדיברת איתו על אמצעי מניעה.

רמוס.

מוען: וופס

נמען: האחד המלומד

נושא: חוזר:חוזר:חוזר:חוזר:חוזר:חוזר: סחיטה

כן, אכן סיפרתי לו על קסמי מניעה- כי אף אחד לא רוצה שהשותפה שלו תיכנס להריון, ונערות תמיד יותר מוכנות אם החלק הזה מטופל.

עדיין, הדגשת האספקט הרגשי נשמע כמו משהו שהורה היה עושה. הייתה זו חובתי כסנדק לוודא שהארי יודע מה הוא עושה, איך לעשות את זה, מה לעשות כדי לגרום לזה להיות זיכרון טוב, ואיך לוודא שההשלכות על היחידות המעורבות דורשות הצגה נוספת.

רך כף

-

למה כלבים קוברים עצמות באדמה? מפני שאי אפשר לקבור אותן על עצים!

תגובות(: 

הפרק הקודם		הפרק הבא