דייט בחשכה-סגנון הקוסמים

היי סליחה על העיכוב... 

מקווה שתאהבו את הפרק,

שימו לב- הפרק הזה יהיה שונה קצת. אני רק בסוף הפרק יגלה את הדמות השנייה, את אחת הדמויות אתם תדעו באמצע..

דייט רביעי

"איי! מה יש פה?" שאלה הדמות הראשונה, נרתעת, בעודה מחזירה את הרגל ששלחה כדי להתהלך מעט בחדר.

"מה זאת אומרת 'מה יש פה?" שאלה הדמות השנייה, נשמעת מעט נעלבת,

"הרי יש פה רק אותך (זכר) ואותי" המשיכה הדמות השנייה, מחזקת את עמדתה.

 "אני, אני לא בטוח, הרגשתי משהו ברגל. אני לא יודע, זה היה קצת.." ניסתה הדמות הראשונה להסביר, מחפשת מילה מתאימה.

"זה הרגיש כמו גוש שעיר, פרוותי. אני לא יודע" מלמלה הדמות הראשונה.

"אני בהחלט לא יודעת על מה אתה מדבר." פסקה הדמות השנייה, היא נשמעה החלטית וקשוחה במקצת.

"אממ. כן. אני בטוח שאת לא יודעת על מה אני מדבר, למה שתדעי?" אמרה הדמות הראשונה בחשש ובמהירות כזו שהיתה צריכה לקחת נשימה לאחר דבריה.

" טוב, מה אתה עושה בחייך?" שאלה הדמות השנייה, כ'לא שמה לב' לפחדיו של האיש השני שבחדר.

"אני תלמיד, כלומר, תלמיד מצטיין. אני אהוב על כל המורים, חוץ מעל מקגונגל, המכשפה הזקנה הזאת.. אני לא מבין מה כל כך מרשים בזה שהיא אנימאגוסית, אני מתכוון, מאוד יפה והכל היא הופכת לחתולה, אבל כל אחד מוכשר יכול להיות אנימאגוס. אפשר ללמוד את זה. למשל, אם אני הייתי רוצה להיות אנימאגוס הייתי מצליח בקלות."

"מה שמך?" שאלה הדמות השנייה, היא אמרה זאת בכעס, כאילו מישהו העליב אותה.

"הו, שמי הוא קורמק מקלאגן, כל מורי בית הספר יודעים כמה אני מוכשר." אמר מקלאגן בשחצנות.

"כן, אני בטוחה" אמרה האישה, על פניה חיוך ערמומי שאף אחד לא ראה.

"אני שמח שאני יכול לדבר איתך ככה. מה שמך?"

"שמי?" שאלה אישה בחשש

"אממ.. לי קוראים, ליברג'ה מרטין." שיקרה האישה במצח נחוש.

"נעים לי מאוד לפגוש אותך, ליברג'ה." אמר קורמק והושיט את ידו, שפגעה בבטנה של האישה, לפתע נשמעה יללת חתול

"מה זה? חתול? יש כאן חתול?" שאל קורמק בקול מלא יראה.

"מה הבעיה עם חתולים?" שאלה האישה,

"אוי לי, הם מזכירים את מקגונגל! רק לא היא.. סתם גאוותנית נפוחה, אני לא מבין איך היא ראש בית גריפינדור. היא מתנהגת כמו סלית'רינית.

"שלא תעז!" נפלט מפיה של האישה.

קורמק הביט בה בשאלה. או לפחות הביט באוויר, בחלל הריק, בשאלה.

"אני מתכוונת, שאני מכירה את מקגונגל כבר הרבה שנים, היא באמת לא מתנהגת כמו סלית'רינית. אתה יכול לבטוח בי, היא בטוח לא שונאת אותך כמו שאתה חושב" אמרה לו האישה, בכל הנחמדות שהצליחה לגבש.

"אני מבין" אמר קורמק.

"את היית בהפלפאף נכון?" שאל קורמק במבטא של מי שאינו טועה לעולם.

"כמובן, אני הייתי בהפלפאף. אתה באמת תלמיד מצטיין!" אמרה האישה, זורמת עם קורמק ורק מקווה שיסתיים ה'דייט' הזה.

"את יודעת איך הבנתי שהיית בהפלפאף?" שאל קורמק, לא מחכה לתשובה.

"נו" אמרה האישה בחוסר סבלנות.

"אז ככה, קודם כל, שאלת אותי במה אני עוסק בחיים, וכשעניתי שאני תלמיד לא אמרת 'גם אני', הבנתי מכך שאת היית תלמידה בעבר.-"

"אתה פשוט גאון" קטעה אותו האישה בגסות.

"כן כן, בקיצור כשהגנת על מקגונגל, ואמרת שאת חברה שלך, ידעתי שהיית בהפלפאף בגלל שהיית כל כך נחמדה אליה, וזה מוזר כי מי רוצה להיות נחמד לזקנה המעצבנת הזו. אז הבנתי שאת מהפלפאף- טובת לב." סיים מקלאגן בקצרה מחייך מאוזן לאוזן.

"תדליקו את האורות!!!" צעקה האישה, רותחת מרוב זעם.

"האורות נידלקו ומקלאגן לא ראה עוד מישהו בחדר מלבד עצמו, עד ששמע יללת חתול חלושה, שבין רגע הפכה להיות יללה של אישה. אישה בשם מינרווה מקגונגל. 

הפרק הקודם		הפרק הבא