דאליאנה מאלפוי

דאליאנה לבשה את גלימתה מיד כשהגיעה לתאי השירותים.
היא לא הרגישה כלל וכלל נוח בבגדי המוגלגים הללו, אבל כשיצאה מתא השירותים בו התלבשה, היא הצטערה אף יותר על כך שלא הלכה להחליף את בגדיה קודם לכן. היא נתקלה מיד אחרי שפתחה את דלת התא במישהי, מעד ונפלה,וכל בגדי המוגלגים שנשאה בידיה התפזרו סביבה במעגל מעוקם למדי.
היא התרוממה מהתנוחה המטופשת שבה הייתה שרועה אל הרצפה ומילמלה בזעף דבר מה לא מובן, תוך שהיא אוספת את בגדיה ומסדרת את גלימתה.
היא הייתה ממש מרוגזת, אבל כשהיא ראתה במי היא נתקלה, שיערה שינה את צבעו לאדום דם מאיים. "גריינג'ר." היא מילמלה, לוקחת 2 צעדים אחורנית. "אני נתקלתי כרגע בבוצדמית." היא המשיכה למלמל תוך שהיא עוקפת את הרמיוני ההמומה. "לא,יותר גרוע, נגעתי בבוצדמית, נוצר מגע ביני לבין בוצדמית! זאת החרפה הכי גדולה שיכולה לקרות לבת
ממשפחת מאלפוי!" היא סיננה בכעס ובבלבול ויצאה מהשירותים.
כשהיא חזרה לתא, היא הכניסה את בגדי המוגלגים (או יותר מדוייק, דחקה את בגדי המוגלגים) ברישול לתוך המזוודה וסגרה את הרוכסן בכוח כה רב עד שכמעט תלשה את עור אצבעה שבטעות הגיעה למקום מסוכן זה.
לאחר מכן, היא הכניסה את הדיו ועטי הנוצה שלה לתוך שקית פלסטיק עטומה וזרקה את השקית ואת ספריה לתוך תיק קטנטן שהיה מוצמד לחגורה שלה וכושף בכישוף הרחבה.
לאחר שסיימה להתכונן, היא אמרה לדראקו שהיא הולכת לבקר את חברותיה ונטשה אותו- מבולבל מכעסה ומותקף ברגשות אשם- לבדו בתא.
כשהגיעה לתא בו חברותיה שהו היא הכריחה את עצמה לחייך,ושמחה שאותו החיוך בה עליה בקלות. מיד כשנכנסה,קארין קפצה עליה בחיבוק חם."חשבתי שאיבדנו אותך." היא מלמלה בדאגה כשהתנתקה ממנה.
"כן, היא צודקת,לפחות בקשר לעצמה." אמרה רוני, וכשדאליאנה הצליחה להציץ לכיוונה היא ראתה שהיא מגלגלת את עיניה."כן, נכון." הצטרפה גם דיאליה לשיחה."כל פעם שמשהו נכנס לתא היא קפצה עליו, אפילו כשזאת הייתה היא." דאליאנה הצליחה להתקרב יותר לשאר חברותיה למרות חיבוק הדוב שבו מחצה אותה קארין,ופניה עטו הבעת בלבול."איך היא הצליחה לחבק את עצמה?" היא שאלה בסקרנות, שוכחת לגמרי את האירוע שאירע קודם לכן. אמילי משכה בכתפיה."כשאתה משוגע, הכל אפשרי." קארין התנתקה סוף סוף מדאליאנה המסכנה והסתובבה על אמילי בכעס. "למי אתן קוראות משוגעת?" כולן (חוץ מדאליאנה) עטו הבעה חושבת. ואז-כמו תכננו זאת קודם- אמרו בפה אחד:"לך!" קארין התרגזה.

"אני לא משוגעת," אמרה, נעלבת,"אני פסיכופטית!" כולן גילגלו את עיניהן בבת אחת, גם דאליאנה."לדעתי זה אותו הדבר." מלמלה ג'יין. "גם לדעתי." אמרה דאליה. כולן השמיעו מלמולי הסכמה, חוץ מקארין עצמה, כמובן.
"נו,טוב." אמרה קארין בקול נכנע. "אני מסכימה לכן לקרוא לי משוגעת." כולן קפצו על קארין בתודה,ואז על דאליאנה. "למה אני?" שאלה בבלבול. "כי כנראה את מביאה לנו מזל טוב." ענתה מליה בשובבות.

הפרק הקודם		הפרק הבא