הקונדסאים

ג'יימס החליט שאם לילי לא אוהבת אותו, הם יהיו ידידים. אבל מה שהוא ידע, זה שזה לא הולך ברגל. הוא צריך לגרום לה למאוס בסלית'רין ההוא, והרי למה יש לו חברים? אך לפי מה שגילה ג'יימס, יהיה לו קשה מאוד להשפיע על לילי בדעותיו הנחרצות על סלית'רינים טיפשים.  לרוע מזלו, דעות ואמירות אלו רק גרמו ללילי להתרחק ממנו יותר ואף לבלות את זמנה הפנוי מחוץ למועדון גריפינדור, כל עוד הוא שהה שם.  הוא העמיד פני אחד שלא ישבר מדבר, אך סלידתה העמוקה של לילי ממנו העליבה אותו עד מאוד.

לג'יימס היה מנהג (די מעצבן לדעת חבריו הקרובים) לבהות בחלל החדר ולחלום בהקיץ. הם שיערו שהפנטזיות האלו היו מבוססות על לילי, אך לא העזו להעלות השערה זו בקול רם מכיוון שג'יימס נהג באלימות מופרזת בכל מה שקשור לפגיעה בכבודו. כעת לא סטה ג'יימס ממנהגו, אך חבריו הניחו לו לחלום, הפעם. הוא דמיין כיצד הוא ולילי יושבים חבוקים על כורסא אחת, וכל הבנים במועדון גריפינדור צופים בקנאה...

הוא עלה לחדר השינה עם מחשבות על נערה ג'ינג'ית, שחדרה לחלומו באופנים שגרמו לו לשמוח על כך שחבריו לא יכולים לפלוש למוחו. 

למחרת בבוקר ג'יימס קם מוקדם מהרגיל, אך למזלו כשירד לאולם הגדול כבר הוגשה ארוחת בוקר. לאחר שאכל בחיפזון טוסט עם מרגרינה הוא רץ לחדר המועדון, ואז לכיתת התגוננות מפני כוחות האופל. לשמחתם של רוב התלמידים, שיעורי התגוננות מפני כוחות האופל היו במחיצתם של תלמידי הפלפאף. תלמידי השנה הראשונה עמדו במסדרון וחיכו למורה, אשר שמעו כי שמו הוא פרופסור דמבלדור. לאחר מספר דקות הגיע המורה, בעל זקן המתחיל להאפיר. הוא פילס את דרכו בין התלמידים ונעמד מאחורי שולחן המורה. "שלום תלמידים." הוא אמר בחיוך. "אני פרופסור דמבלדור, המורה להתגוננות מפני כוחות האופל." הוסיף. "היום אנו נעשה שיעור מבוא. שיעור שבו נלמד את כללי ההתגוננות הבסיסיים ביותר, וגם אכיר אתכם באופן אישי במהלך הקורס." לילי הרימה את ידה. "כן, העלמה...?" "אוואנס." ענתה לילי.  "אוואנס? אולי את במקרה מכירה את וויליאם אוואנס? מייסד לשכת ההילאים?" "אני לא חושבת, אדוני. אני בת מוגלגים." ענתה לילי בשקט.

ג'יימס היה המום. הוא לא שמע מה לילי שאלה בכלל. אבל הוא ידע-אביו דוגל בשיטת טוהרי הדם, והוא כלל לא יאהב את העובדה שהחברה הטובה ביותר של בנו היא בת מוגלגים... או איך שיכנו אותה הסלית'רינים, 'בוצדמית'. הוא דמיין כיצד יגן עליה באבירות בזמן שבני המשפחות טהורות הדם בסלית'רין יצעקו לה 'בוצדמית! מוגלגית מטונפת! גנבת קסם! בוצדמית מגעילה!' הוא יטיל עליהם קללה, כן...

"סליחה, אתה שם? מה שימך?" קרא לעברו פרופסור דמבלדור. ג'יימס התעורר מיד ולחייו נצבעו באדום עמוק ביותר. "כן פרופסור." הוא ענה. "אמור לי, האם ידוע לך מהו גרינדילו?" ג'יימס היה בטוח ששמע את השם הזה פעם. הוא לא רצה להראות מטופש לעיניה של לילי, וענה מיד "אני יודע. גרינדילו הוא יצור בעל אחיזה חזקה שחי בין אצות מים, אך אצבעותיו שבירות כמו זכוכית."  הוא הגניב מבט בלילי. היא נראתה נדהמת מידיעותיו, ותחושה חמימה פשטה בבטנו.  הוא הרשים אותה.

הפרק הקודם		הפרק הבא