התערבות זוגית

ג'יני והרמיוני עלו במדרגות לעבר המועדון, הרמיוני לא דיברה הרבה הי רק אמרה לפעמיים מרביצן ומחבט. "סיסמא?" שאלה התמונה. "רגלי צפרדעים" אמרה הרמיוני בשעמום היא נכנסה למועדון ואחריה ג'יני "הרם, דאגתי לך ! את בסדר ?" הרמיוני הנהנה קלושות בראשה והסתובבה לכיוון המעונות, רק ג'יני רון והרמיוני היו בחדר, רון תפס בידה. "ג'ין תשאירי אותנו לבד בבקשה." אמר רון אפילו לא מביט בג'יני, ג'יני הנהנה ועלתה לחדרה. הרמיוני הסתובבה, עיניה היו נפוחות ושערה היה אסוף במין פקעת מרושלת, פניה ועיניה היו כבויות והיא הביטה לרצפה במבט מושפל. "בואי שבי, אציו תה" קרא רון שתי כוסות וקנקן תה התעופפו ונחו על השולחן ליד הכרסאות עליהם הרמיוני ורון התישבו. "הרם, אני לא רוצה לריב איתך. את יודעת כמה את חשובה לי, את יודעת כמה עברנו ביחד, אני מצטער שהתנהגתי בצורה מגעילה, נפגעתי." זאת הייתה מין התוודות על רגשותיו אליה, היא הרימה את ראשה והסתכלה בעיניו, הוא הסתכל בשלה במבוכה. "אין לך מה לדאוג יותר, או להפגע. פרד נפרד ממני היום בבוקר, אתה יוצא עם טסה והכל טוב לא?" הרמיוני ניסתה כמה שיותר לא להישבר ונראה לה שהצליחה די טוב. "איך את יודעת שאני יוצא עם טס?" רון היה מופתע הוא לא סיפר על זה כמעט לאף אחד. האם טס סיפרה לה? "אני יודעת, זה לא משנה איך. אני עייפה הייתי רוצה ללכת לישון." היא קמה מהכורסא אבל רון עצר אותה. "רונלד, אני עייפה אמרתי. אני גם צריכה לקום מוקדם כדי להשלים את מה שפספסתי היום." רון חייך. "הכנתי בשבילך, הנה." רון הגיש לה נירות מסודרים בקפידה, הכל היה שם. "תודה רון." אמרה הרמיוני, היא חיבקה אותו ובכתה על כתפו. רון חיבק אותה וליטף. "הרמיוני, הנה את חיפנו אותך, את לא יודעת כמה רון דאג."  רון הסמיק וגם הרמיוני. "טוב אני ילך לישון. לילה טוב." הרמיוני הסתובבה. "רגע, לי לא מגיע חיבוק, כלומר רון השתגע מדאגה אבל גם אני דאגתי." הרמיוני תחקה וחיבקה את הארי. "לילה טוב." הרמיוני עלתה במדרגות על לחדרה.
"הרמיוני ! דאגנו לך ! איפה היית ? הכל בסדר ?" פאוורטי ולבנדר קפצו על הרמיוני חיבקו אותה. "כן הכל בסדר, אני יספר לכן מחר טוב ? אני דיי עייפה." אמרה מוסיפה פיהוק בסוף. "בטח לילה טוב." אמרה פאוורטי ונכנסה למיטה אף היא. לבנדר התיישבה במיטה וקראה את המגזין 'למכשפה' הרמיוני חייכה וידעה שגם אם פרד נפרד ממנה, וגם אם רון עם טס, יש לה אנשים מסביב שאוהבים אותה ודואגים לה.

*

"אממ טס, אפשר לדעת למה אני מתועררת עם החולצה שלך על הפרצוף שלי?" טס הרימה את החולצה מעל פרצופה של ג'יני. "סורי ג'ין, פשוט היום זאת היציאה להוגסמיד, ואני לא יודעת מה ללבוש !" ג'ין חייכה וקמה מהמיטה. "תלבשי את הג'ינס שלך והחולצה הלבנה עם הכפתורין הצבעוניים. אלה שמסביב למחשוף." טס חיבקה אותה ופנתה לארון. ג'יני חייכה. "טורי, את רוצה להסתובב איתי היום בהוגסמיד?" טורי יצאה מהמקלחת לבושה בטוניקת צמר וג'ינס כחול ככה. "אני מצטערת ג'ין, אח שלך, ג'ורג' הזמין אותי לצאת איתו והסכמתי !" קפצה טורי על ג'ין "וואו ! זה מעולה ! איך לא סיפרת לי ?" טורי עזבה את ג'ין וחייכה. "את חיפשת את הרמיוני בזמן שהוא אמר לי וכשחזרת לחדר כבר נרדמתי. איך אני נראת ?" אמרה טורי ועשתה סיבוב. "יפייפיה ! אי, לשתי החברות שלי יש דייט והן משאירות אותי לבד, לא נורא אני ילך עם הרם." חייכה ג'ין. "גמרת עם המקלחת ?" שאלה ג'ין את ויקטוריה. טורי הנהנה והלכה לשולחן האיפור שלה. ג'יני לקחה ג'ינס וסוודר ירוק ונכנסה למקלחת. היא נכנסה מתחת למים החמים, זאת היציאה להוגסמיד האחרונה לפני החופשה של חג המולד והיא עדין בכלל לא חשבה מה לקנות למשפחה ולחברים. 'אני יראה בחניות ויחלט אז.' חשבה היא יצאה מהמקלחת עטופה במגבת היא התייבשה ולבשה את בגדיה, היא סרקה את שערה ואספה אותו לקוקו גבוה.
"אוה, גם לך יש דייט ג'יני ?" צחקה טס. ג'יני חייכה וירדה למטה אך אחר קראה ואמרה "ניפגש באולם הגדול." ג'יני ירדה למועדון ויצאה דרך התמונה, היא ננופפה לשלום לבאים והשבים ולבסוף הגיעה לאולם הגדול, זה היה יום טוב, משהו טוב הולך לקרות ידעה ג'יני. "הי הרם. מה קורה ?" הרמיוני הרימה את ראשה מהנביא היומי, היא נראתה יותר טוב, כנראה השיחה עם רון הטיבה לה. "הכל טוב מה איתך ?" שאלה בחיוך. "אני בסדר, האמת שיש לי המון מצב רוח היום. את רוצה ללכת איתי להוגסמיד ?" שאלה ג'יני מעמיסה על צלחתה. "אני כבר קבעתי עם לבנדר ופאוורטי, ואת די כועסת על לבנדר, אם לא אכפת  לך להצטרף אלי אז בכיף." אמרה הרמיוני, לבנדר המציאה שמועה שג'יני ואד מהפלפאף זוג. ג'יני רתחה באותו יום והייתה מסוגלת להפוך את לבנדר לצפרדע ורוד עם נקודות סגולות. "אה, לא נורא. אני מניחה שהארי יצא עם צ'ו ואני ילך לבד, לא נורא. ככה אף אחד לא ידע מה קניתי למי." אמרה ג'יני מנסה לגרום להרמיוני לא לחוש אשמה. "בוקר טוב." אמר רון והתיישב ליד ג'יני. "למישהו יש מצב רוח טוב היום." רון חייך ואמר בפה מלא. "יקלאהגעסשכרעמגוטבהום" ג'יני החליפה מבטים עם הרמיוני ושתיהן צחקו. "תגמור לאכול ואז נדבר." אמרה ג'יני, רון החמיץ פרצוף ובלע. "אמרתי שיש לי הרגשה שמשהו טוב הולך לקרות היום." אמר רון מעמיס על צלחתו. "כן, האמת שגם לי. גם לך יש הרמיוני ?" שאלה ג'יני. "יש לי יום טוב, זה הכל." "הרמיוני אנחנו יוצאות את באה?" קראה פאוורטי. "אני באה. ביי תהנו." הרמיוני לקחה את הגלימה ורצה לעבר לבנדר ופאוורטי.
"עם מי את הולכת להוגסמיד?" ג'יני הרימה את ראשה היא בדיוק חשבה על מה לקנות לרון. "אוה, עם אף-אחד. אני הולכת לקנות מתנות לכבוד החג." ינשוף התעופף לעבר ג'יני וזרק לה מכתב. ג'יני פתחה את המכתב, בתוך המעטפה היה מונח הסרגל שלה ופתק קטן - 'תפגשי אותי היום בהוגסמיד באחו שמאחורי החנויות ב-12.' ג'יני ידעה ממי הפתק, זה מדראקו. "ממי זה?" ג'יני הרימה את ראשה מבוהלת. היא שכחה שהיא עם רון. "אוה, אממ... זה, זה  מדוב, כן דוביי, אני שכחתי את הסרגל במטבח ודובי כנראה מצא אותו ושלח לי." רון משך בכתפיו. "הי, גמרת לאכול?" טס הגיחה משום מקום והתיישבה ליד רון. "כן, את רוצה לאכול?" שאל רון טס הנידה בראש והם יצאו מהאולם. "הי טורי ! נלך ?" היא שמעה את אחיה רוע לעבר טורי. היא החליטה שזה  יהיה זמן טוב לצאת, עוד מעט עשר, והיא צריכה ללכת להיפגש עם דראקו, היא צריכה לומר לו שהיא לא רוצה שום קשר אליו. היא קמה ממקומה והלכה לעבר היציאה. היא צעדה לבדה בין הילדים והזוגות הנרגשים, חושבת מה תקנה לכל אחד, היא הרימה את ראשה וראתה שהיא עוד רגע תגיע להוגסמיד. "אה ! היית מת !" ג'יני הסתכלה הצידה, זאביני זרק כדור שלג על דראקו ודראקו מיהר וזרק גם הוא, זאביני בא ודחף את מאלפוי על השלג והם התגלגלו בגבעה כמו ילדים קטנים. צוןחקים ללא הפסק וזורקים שלג אחד על השני. ג'יני באה להמשיך אך דראקו שם לב לנכוחתה היא הסמיקה והמשיכה הלאה.
הוגסמיד המתה אנשים כרגיל, ג'יני חייכה היא נכנסה לחנויות וקנתה מתנות, לרון קנתה פרזבי נושך חדש, כי קשה נתקל בטס שלו עף מהחלון, לפרד וג'ורג' קנתה מין ערכת מתיחות כזאת וקיוותה שישתמשו בה בבית הספר ולא בבית, לביל קנתה סיכה מכושפת שמזכירה לך לעשות דברים, כזאת קנתה גם לנוויל, לצ'ארלי קנתה ספר על דראקונים ולהוריה קנתה סוודר עם האותיות של השם שלהם (הם אף פעם לא מקבלים) להארי קנתה ספר על קוויזיץ' למרות שחשבה לקנות לו ספר איך לתקשר עם בנות ולא לגרום להן לא לרצות לראות אותך יותר. להרמיוני קנתה ספר על משהו חכם שלא הבינה, לטורי היא קנתה שרשרת יפה, ולטס נעלים. ואז החליטה שהיא צריכה גם לצ'פר את עצמה. היא קנתה לה גלימה חדשה בצבע תכלת טורקיז יפה. השעה הייתה 11:50 היא התחילה ללכת לעבר האחו באחורי החנויות. האמת, שאף פעם לא הייתה באחו הזה, תמיד רק שמעה עליו. לאחר חיפוש ממושך מצאה את האחו, דראקו שכב על הדשא, בשמש עוצם את עיניו, הוא נראה כה שליו ובלתי מזיק אלב ג'יני לא נתנה לזה לעבוד עליה. "מאלפוי." אמרה בקרירות. דראקו פתח את עיניו וסימן לה להתיישב לידו, ג'יני התיישבה והביטה באדישו בעיניו, הן היו פחות אפורות היום, היה בהן משהו מימי ועדין. "מה רצית מאלפוי ?" שאלה אותו, ממאאלפוי התיישב. "את לא ענית על השאלה שלי אתמול בבוקר, זוכרת ?" ג'יני נזכרה בשאלה, היא הסמיקה והשפילה את מבטה. "למה לא עצרת אותי וויזלי כשנישקתי אותך ?" לג'יני לא הייתה תשובה. היא חשבה לקום ולעזוב, אך היא הרגישה שרגליה קפאו במקום ואין ביכולתה הזיזן, היא ידעה שדאקו נועץ בה עכשיו את מבטו, לכן לא הרימה את ראשה. "אני מחכה לתשובה." אמר דראקו. "למה לי לענות לך ?" שאלה ג'יני. "כי אני עניתי לך. עכשיו עני לי." ג'יני החליטה לומר לו את מה שחשבה. "אני לא יודעת, אוקי ?! אין לי מושג !" ג'יני באה לקום ולברוח מהמקום אבל דראקו תפס אותה והושיב אותה. "יש סיכוי, שאולי לא עצרת אותי בגלל שאת נמשכת אלי?"

הפרק הקודם		הפרק הבא