מרלין.

קודם כול חג חנוכה שמח ושבוע טוב ^^
שנית מהפרקים הבאים הולכים להיות ארוכים יותר,לא כמו הראשונים.
שלישית הפרק לא עבר ביטוא,תתמודדו.

ארתור רחב ביער האפל, שומע קולות חיות מסביבו.
"איפה היא?" שואל את עצמו ארתור בכעס,בחיפושו הלא יוצלח.ארתור רכב עוד עד שראה קצה של אור ביער האפלולי הזה."תודה לאל!"צועק ארתור ובועט בסוס,שירכב מהר יותר.
-------------------------------------
ארתור נכנס לכפר קטן,אשר נראה נטוש.
"יש פה מישהו?"שואל ארתור בלחץ קל  וששומע קול חלש עונה נבהל עוד יותר.
"בחור צעיר" לחש הקול המצמרר "אתה בסכנה כאן." ארתור מסתובב על עבר הקול, אשר התגלה כאישה מקומטת וזקנה."גברתי."אומר ארתור ופונה במהירות לעזור לה "איפה כול האנשים?" שואל ארתור והזקנה נראת מפוחדת,
"ברח!לא היה לך עוד הרבה זמן עד שהיא תגיע !". ארתור מיהר לתפוס את הזקנה המבוהלת והביל אותה לבית הראשון שראה.
"ספרי לי מה קרה" ביקש ארתור בזהירות,אחרי שנעל את הדלת והושיב את הזקנה על אחת הכורסאות.
"המכשפה "אומרת הזקנה בפחד "יום אחד היא הגיעה  לכאן.היא נראתה תמימה ונתנו לה מקלט בטוח בין כותלי הכפר.רק אחרי כמה זמן הבנו כמה הינו מטופשים.יום אחד החליטה המכשפה,אסיטייה שמה, להקים צבא.היא לקחה את כולם- גם את הגברים וגם את הנשים. אך לא כולם הסכימו לבוא איתה,היו את המתנגדים."סיפרה הזקנה בקול חלש ממאמץ."מה היא עשתה לכול אלו שהתנגדו לה?"שאל ארתור,יודע שהתחרט אחרי זה על שאלתו.
"בת כמה אני נראת לך?"שואלת הזקנה פתאום וארתור הסמיק.היא נראתה לו כבת שמונים,אך זה לא היה מעשה ג'טלמני לומר לה את זה. "
עשרים?" שאל ארתור בטיפשות והזקנה הביטה בו במבט קשה. "אל תשקר לי בחור." היא אמרה וארתור ענה לשאלתה ברצינות "שמונים וקצת.".
הזקנה נאנחה,"אני בת שמונה עשרה,ארתור פנדרגון."בהתחלה חשב שהיא משוגעת,היא בהחלט לא הייתה בת שמונה עשרה,אך שהיא הרימה חתיכת זכוכית שבורה מרצפה והחזיקה את זה מולה,נשמתו של ארתור עזבה.
במראה השתקפה נערה יפיפייה-עיניה תכולות כ-השמיים ושיערו הזהוב נח בתלתלים מושלמים על כתפיה החיוורות.ושפתיה,ארתור לא חשב שראה שפתיים יותר עבות ומושלמות משלה.
"זה היה העונש של המכשפה" אומרת הזקנה/נערה "היא זיקנה את גופו של המתנגד בשבעים שנה לפחות.אך נשמתו נשארה צעירה" הסבירה "בגלל זה רואים את אני האמיתית בהשתקפות,הנשמה של היוצר היא מה שרואים."
ארתור בלע את רוקו בפחד,רק יצור מרושע יכול לעשות זאת. "אני צריך לפגוש את המכשפה." קבע ארתור לאט.אחרי חשיבה עמוקה הבין שככול הנראה המכשפה היא גם המכשפה שאמורה להציל את מרלין,אהובו.
"הינך משוגע?"שואלת האישה "אתה מוביל את עצמך למותך!" אך זה לא עניין את ארתור,לא עוד.
"היא היחידה שיכולה להציל את הדבר הכי חשוב בחיי." אמר ארתור "אני השמח אם תוכלי להגיד לי איפה למצוא אותה אממ..."אומר ארתור והאישה ממהרת לומר את שמה,מרינגה. "אני השמח לעזרתך מרינגה."
אומר ארתור ונראה שהיא הבינה שאי אפשר להתווכח איתו.
-------------------------------------
ארתור רכב אל עבר טירה ענקית.
הוא רכב שעה לפי ההוראות של מרינגה והגיעה לשדה של פרחים נובלים.אחרי שהוא רכב עוד קצת ראה טירה ענקית באמצע השדה.הוא השאיר את סוסו ליד השער ונכנס בפחד עמוק.הטירה הייתה שקטה באופן מטריד,עד שחשב שמרינגה שיקרה לו.אך כששמע מישהו אומר מאחורי 'ומה אתה עושה פה,נסיך קמלוט' הבין שהלך אליו, או שיותר נכון הוא הבין שהלך אליו שנייה לפני שאיבד את ההכרה שלו וצנח על הרצפה,חסר רוח חיים.

הפרק הקודם		הפרק הבא