מציאות ודימיון - העלאה מחדש

"בואו נשמע, על מה בדיוק דיברתם במכתב ששלחתם לי?" שאלה ריטה סקיטר.
הארי, ג'יני, רון, הרמיוני וריטה ישבו סביב שולחן משותף בקלחת הרותחת, כשלכל אחד מהם בקבוק בירצפת.
"אנחנו צריכים את עזרתך בעניין חשוב," פתחה הרמיוני. "כפי שהספקתי להכיר אותך, יש לך עניין בנושא." היא הביטה על הארי כמבקשת את אישורו להמשיך, והוא הנהן. "בזמן האחרון הארי חשב על זה קצת והגיע למסקנה שעולם הקוסמים צריך להכיר את חייו של מי שהביס את וולדמורט באופן סופי. מה דעתך על הוצאת ביוגרפיה על חייו, עם התמקדות בשנים בהן למד בהוגוורטס?"
ריטה הביטה בהרמיוני והארי לחלופין במבט חוקר, אך פניהם לא הסגירו דבר.
"את לא רצינית, נכון?" היא שאלה.
"כן, לקחנו חופש של שעתיים מהעבודה סתם כדי לצחוק על כתבת מעצבנת," אמר רון בעוקצנות. "וכדי שהבדיחה תהיה מושלמת גם קניתי על חשבוני חמישה בקבוקי בירצפת".
ריטה הבינה את הרמז. היא פתחה את תיקה בהתלהבות, ושלפה את עט הצטט-אותך שלה וגליל קלף.
"ובכן, הארי," היא התחילה לדבר בעוד העט מתחיל לרוץ על גבי הקלף, "ספר לי על עצמך, מה אתה זוכר מהפעם הראשונה בה זה-שאין-לנקוב – "
"למען האמת," קטעה אותה הרמיוני, "לא התכוונתי שאת תכתבי את הביוגרפיה על הארי. אין לנו שום עסק עם אנשים שמטרתם היא להשמיץ. הזמנו אותך, משום שבתור כתבת מפורסמת את וודאי מכירה הרבה אנשים שבאמתיוכלו לעשות את העבודה שאנחנו מעוניינים שתיעשה."
פניה של ריטה זעפו.
"אם כך, אני חושבת שפשוט אלך לי," אמרה בקול עצבני ופגוע. "ולמרות שלא מגיע לכם, אני אסלח לכם על הזמן היקר שבזבזתם לי."
היא הכניסה את גיליון הקלף ואת עט הצטט-אותך לתיק וקמה מהכיסא.
"חבל שאת לא רוצה לעזור לנו. אבל לפני שאת בורחת מפה, אני חושבת שבכל זאת יש לנו משהו שיעניין אותך," אמרה הרמיוני. היא הוציאה את הספר 'הארי פוטר ואוצרות המוות' מהתיקה והציגה אותו בפני ריטה.
"כנראה שמישהו כבר כתב ביוגרפיה על הארי עם התמקדות בשנותיו בהוגוורטס. מה דעתך על כך? יש לך רעיון מי זה היה?"
פניה של ריטה חוורו והיא התיישבה במהירות.
"איך השגת את זה?!", היא כמעט צעקה. כמה מהיושבים במסעדה הסתכלו עליה לרגע בהרמת גבה, ואז חזרו במהירות לעיסוקיהם. היא ניסתה לחטוף את הספר מידיה של הרמיוני, אך נכשלה.
"אם תקחי את הספר, תצטרכי לשלם לי על אחד חדש. אני לא מתכוון לשלם מכספי לספרייה המוגלגית במכתש גודריק על ספר חדש," אמר הארי במעט רוגז.
ריטה נשפה בהקלה.
"אז זה לא שלך... כבר חשבתי שהספר הזה הגיע בדרך כלשהי לעולם הקוסמים." מלמלה, ואז הוסיפה לעצמה בכעס: "הטיפשה הזו! אמרתי לה: לא למקומת ציבוריים! מה, היא לא מבינה? הם עוד יגיעו – "
היא העיפה מבט מבוהל לעבר הארי, ג'יני, רון והרמיוני, והשתתקה.
"ובכן, ריטה, אני חושבת שבתור ראש המחלקה לאכיפת חוקי הקסם, אני יכולה לעצור אותך על חשיפה אדירה של עולם הקוסמים בפני עולם המוגלגים באמצעות הספר הזה. משום שכל הנתונים כרגע מצביעים עליך ככותבת הספר," חייכה ג'יני.
"הו לא, גברת פוטר. בעניין הזה את טועה," כעת היה זה תורה של ריטה לחייך. "את מבינה? כלל לא כתבתי את הספר. ספר כזה לא הייתי מפרסמת לא בעולם הקוסמים, בגלל המכשפה הזאת," היא הסתכלה בעוינות על הרמיוני והמשיכה, "ולא בעולם המוגלגים, שמא זה יתגלה ואני אהיה בצרות. ולמקרה שהשליתם את עצמכם, הכותבת לא זייפה את שמה כלל, באמת קוראים לה ג'יי. קיי. רולינג. טוב, אז אני פשוט אלך..."
ריטה תפסה את תיקה ויצאה במהירות. הארי, ג'יני, רון והרמיוני הזדרזו לצאת בעקבותיה, אך פיספסו אותה. הם עוד הספיקו לראות אותה מסתובבת במקום ונעלמת.

המשך יבוא בע"ה...

הפרק הקודם		הפרק הבא