כל פיסה ממך (הארי וג׳יני)

הארי, רון והרמיוני הלכו ביחד להוגסמיד בניסיון לעודד את רון. הוא עדיין כעס קצת על ג'יני, אבל רון, לעומת הארי - יכל להתמודד עם זה. הארי פשוט לא היה יכול לראות את ג'יני, עם העיניים הזוהרות והשמלה שהיא בחרה ללבוש לקראת היציאה להוגסמיד. המחשבה שהיא התארגנה ככה לקראת דין ולא בשביל כל אחד אחר. כל אחד אחר ששווה אותה. או בשבילך, אמר קול קטן בראשו. אל תשקר, אתה מתאהב, ואתה מתאהב קשות.

הן נכנסו לשלושת המטאטאים והזמינו שלוש בירצפת.

"אוי לא", אמר פתאום רון. הארי הביט לאן שרון הסתכל והרגיש את הכעס שוב. הנה היא, יפה, קורנת, מצחקקת... אולי זאת תהיה תמונה נחמדה יותר לזכור אם היא לא הייתה מחזיקה את היד של דין.

"רונלד, הם רק מחזיקים ידיים", אמרה הרמיוני. "ומתמזמזים", היא הוסיפה אחרי רגע.

הארי הסתכל שוב, וזה היה נכון. הם התנשקו. שפתיה הרכות היו מונחות בעדינות על השפתיים של דין, והארי כמעט יצא מדעתו כשהוא ראה אותם מתרחקים זה מזו לשבריר שנייה ואת שפתיה מתעגל בצורת המילה 'כן'. הוא החוויר. זהו זה. היא אמרה כן לדין, ולהארי לקח הרבה זמן להבין מה הוא מרגיש כלפי ג'יני - אולם זה היה מאוחר מדי.

"אני רוצה ללכת", אמר רון, והארי לא היה יכול להתווכח עם זה - אבל להרמיוני היו תוכניות אחרות.

"אתה לא יכול להיות רציני!", אמרה הרמיוני, מתחילה להתעצבן

"זאת אחותי הרמיוני!".

"אז מה?ואם היא הייתה רואה אותך מתמזמז איתי היית מצפה שהיא תעזוב?!", קראה הרמיוני בכעס, ומשכה את תשומת ליבו של הארי. רון הסמיק. מכעס או מסיבות אחרות? משהו קורה בינהם? והארי לא שם לב?

אחרי כמה דקות רון ניצח והם הלכו לחדר המועדון של גריפינדור.

במלמול שלום לשניהם הארי עזב אותם ונשכב במיטתו, חושב עליה. הוא לא יכל להכחיש את זה יותר, הוא הרגיש ככה כל כך הרבה זמן וזה היה חסר תועלת להתחמק מזה ולהעמיד פנים כאילו הוא לא יודע המ קורה.

לא משנה כמה פעמים הוא הניד בראשו, או כמה פעמים הוא חזר על המילים 'אחותו של רון' בראשו, הוא ידע שהיא לא הייתה רק אחותו של החבר הכי טוב שלו. היא פשוט הייתה... ג'יני. מצחיקה, חכמה, יפה, ולפעמים קצת מפחידה. ועכשיו זאת הייתה עובדה בשביל הארי - הוא חיבב אותה.

אולי קצת יותר מחיבב. אולי הוא היה מאוהב.

פרק קצר, אבל מקווה שתסלחו לי על זה.. תגיבו!

הפרק הקודם		הפרק הבא