חברים

רמוס, פיטר וג'יימס חיכו מחוץ מרפאה, דואגים.

אחרי כמה דק' של הליכה הלוך ושוב מצב ג'יימס הדלת נפתחה ומדאם פומפרי סימנה להם להכנס.

"זה בסדר. הקללה שהעלמה בלק השתמשה בה הייתה עוצמתית מאוד, קשה לי לדעת איך היא העיזה לעלות אותה על שפתייה.

הראש שלו קיבל כאב מאוד גדול. הצלחתי לטשטש את זה מעט אך עדיין הוא הישאר כאן ביומיים קרובים." היא הסבירה בשקט.

סיריוס ישן, עינייו עצומות בשלווה. ג'יימס הרגיש צורך לחבק את גופו הרפוי של סיריוס אבל ידע שזה יהיה לא גברי בעליל.

הם עמדו ככה זמן מה ולאחר מכן הלכו, לא מסוגלים להביט בו.

ג'יימס הלך להתקלח כשרמוס סיפר ללילי, מארלין, אליס ופרנק מה קרה. פיטר היה עסוק בלבכות על גורלו המר של סיריוס.

כשג'יימס יצא מהמקלחת הוא נכנס ישר למיטה.

הוא התהפך, לא מצליח להירדם. 

סיריוס.

מה פתאום כל הקטע הזה של העישון?

מה היה חסר בחיים שלו?

זה לא היה מפריע לג'יימס אילולא מה שקרה.

וזה לא סתם קרה.

'אל תחשוב. תישן.' הוא ניסה לומר לעצמו ללא הצלחה.

'הוא יהיה בסדר. הוא יהיה בסדר ואנחנו ננקום יחד בבלטריקס הזאת'.

***

ישר אחרי ארוחת הבוקר שלושתם הלכו למרפאה,

מתחננים למדאם פומפרי שתיתן להם להכנס.

היא סילקה אותם משם בטענה שהוא צריך לנוח.

"לעזאזל, מה ביקשנו?" ג'יימס אמר בכעס בדרך לכיתה של מקגונגל.

"לבקר את החבר שלנו? צריך להתחנן בשביל לעשות מעשה טוב בעולם הזה? כאילו, ברצינות!"

"הוא יהיה בסדר, קרניים. תאמין לי שהוא לא עד כדי כך אוהב את החפירות שלך." רמוס אמר מבלי להתיק את עינייו מהספר.

"בנים, אני רוצה לדבר איתכם לפני השיעור, אם תואילו בטובכם לבוא." מקגונגל קראה להם, מחכה בפתח הדלת.

הם צעדו לכיוונה, תוהים על נענשו הפעם.

"מה שקרה אתמול בין סיריוס לבלטריקס. היא תענש בחומרה, כמובן. מה שלומו? לא הספקתי לבקר אותו אתמול."

"מ- מדאם פומפרי אמרה שהוא יהיה בסדר, פרופסור." גימגם פיטר.

"אני מאוד מקווה שהיא תענש כמו שצריך, לא סתם ריתוק."ג'יימס מילמל בזעף.

"תודה על חוות הדעת, פוטר, אבל אני חושבת שאני יודעת לחלק עונשים טוב מאוד. ועכשיו כנסו לכיתה."

אממ... תגובות?

אמונה ואביה, 

את הריתוק שלי תקבל בלטריקס,

ולא סתם ריתוק,

אלא כמו ששמעתם את מקגונגל-

עונש רציני.

על לא דבר!!

(אשתג פרצוף מרושע#)

הפרק הקודם		הפרק הבא