לפעמים חלומות מתגשמים

נ.מ הרמיוני

יצאתי מהמרפאה ( סוף סוף) אחרי שלושה שבועות ,הארי בא לבקר אותי וגם ג'יני, שמתי לב שגם פה ושם רון בא.

שיצאתי ראיתי את דראקו מאלפוי אם חברים שלו ,צוחקים על תלמידים ,כל כך אופייני, הוא ראה אותי וניגש עלי , מה לעזעאל הוא רוצה?!

"היי הרמיוני " הוא אמר

"שלום " אמרתי בקריריות

רון והארי התחילו להתקרב

"שמעתי שיצאת מהמרפאה " דראקו אמר

" זה נכון "

"תעזוב אותה מאלפוי " אמרו הארי ורון ביחד

"אני לא רוצה לעשות שום דבר לרעה אז אתם לכו "

"אתה? לא רוצה לעשות לי שום דבר רע?"  השבתי

"טוב ..." הוא אמר והתחיל להסמיק טיפה "אולי את תחשבי על זזה כמשהו רע אבל .."

"מה?.."

הוא נישק אותי.

ראיתי שרון מסתכל בגועל וכדי לגרום לו לקנא נישקתי חזרה .

הפסקנו , ראיתי שכולם מסתכלים עלינו במיוחד רון והארי

"אז.." הוא אמר במבוכה "רוצה להיות חברה שלי ?"

הסתכלתי על רון וראיתי שהוא רותח מזעם, הארי נראה פשוט מזועזע

"כן " אמרתי

רון עזב את החדר בכעס והארי פשוט הלך הוא נראה עצוב ...

"אני צריכה ללכת להכין שיעורי בית "אמרתי לדראקו "נתראה ?"

חזרתי לחדר מועדון וראיתי את הארי מתחמם באח

"מה קורה ?" שאלתי אותי

"אני בסדר " הוא ענה בטון מזויוף

"בטוח ?" שאלתי

"כן , אבל למה שלא תשאלי את דראקו על זה ?" הוא אמר בכעס

"אוקיי.. איפה רון ?"

"נחשי " הוא אמר

"לבנדר "

"יאפ "

"נהדר"

אני אישית ממש לא אוהבת את השיפ של דארקו והרמיוני , אבל הייתי צריכה להמשיך את העליליה לאנשהו (דרך אגב הרעיון עלה לי בשלוש בלילה)

הפרק הקודם		הפרק הבא