|
הארי נכנס לבית החולים ע"ש הקדוש מנגו וניגש בריצה אל עמדת הקבלה. "באיזו קומה מאושפז ג'ורג' וויזלי?!" הוא קרא. "קומה ב', המחלקה למיקרובים קסומים, חדר מספר 3." ענתה מכשפת הקבלה בקול משועמם. הארי מיהר לכיוון המעלית בעוד ג'יני, הרמיוני ואנג'לינה, שבדיוק הופיעו בכניסה, רצות אחריו. הם נדחקו למעלית ביחד עם קוסם מבוגר עם פרחי חמניות במקום ידיים, מכשפה צעירה עם ראש ורגליים בצבע טורקיז עז וקוסם שרגליו פיזזו במקום ללא שליטה. "קומה ב', המחלקה למיקרובים קסומים." אמר קול נעים. הארי, ג'יני, הרמיוני ואנג'לינה יצאו בריצה מהמעלית לעבר חדר מספר 3. בכניסה הם מצאו את גברת וויזלי יושבת על אחד מכיסאות ההמתנה ומתייפחת בקול. "איפה ג'ורג'?! הוא בפנים? תנו לי להיכנס אליו!" צעקה אנג'לינה אל המרפאים שעמדו ליד הדלת. "תכניסו אותה! היא אשתו!" קרא הארי. המרפאים פתחו את הדלת לרווחה ואנג'לינה רצה אל מיטתו של ג'ורג'. הארי וג'יני הצטרפו אליה, בעוד הרמיוני מנסה לנחם את גברת וויזלי. המרפאים סגרו בשקט את הדלת מאחוריהם, על מנת להעניק להם מעט פרטיות. הארי וג'יני מצאו את אנג'לינה רועדת ובוכה ללא שליטה, מביטה בג'ורג' מחוסר ההכרה שחובר למכשירים רבים. דמעות עמדו גם בעיניה של ג'יני. היא ניגשה אליו בזהירות, וליטפה את מצחו החיוור של אחיה הגדול. הארי הסב את מבטו. על פניו של ג'ורג' היה מבט נורא שנע בין צחוק לכאב. הארי זכר שלפני כמה שנים, אותו מבט נורא היה נסוך על פנים דומות מאוד. בעצם, זה היה המבט האחרון של אותן הפנים. המבט האחרון של פרד וויזלי.
תגיבו תרשמו תדרגו ותמליצו!
|
0 חרמשים
(5) 5 דירגו
כותב: 
ID : 11323
פרק טוב כרגיל 
אני לא מרשה לך להרוג את ג'ורג'ג'ג'ג'ג'
וואיי באמת לא להרוג אותו
ולא להרוג את ג'ורג', בבקשה!
