טיטאן קהווריהאי

(הערת המעתיק - הפרק מוקדש ל- ליאו :)  הגבגבר! )

המשך-

בעקבות האירועים של הפרק הקודם, אם אתם זוכרים או לא, ואני ממש לא עומד לחזור על איך פירקתי לחבר'ה מהשנה הרביעית את הצורה כי אין לי כח, בעקבות האירועים של הפרק הקודם, אחרי שסיימנו את הערב וחזרנו לישון, אני נרדמתי אחרון בחדר שלי, נשארתי ער והבטתי על התקרה המקומרת הגבוהה. הנחתי את ידיי מאחורי הראש ומיצמצתי בעיניי. היטיתי את גופי הצידה ומשכתי את השמיכה עד הראש.

"אתה פוץ סקרוט תחת", היתה התגובה הראשונה שקיבלתי בבוקר. ניטה וכל שאר החברה לא קיבלו את ההתנהגות שלי ברוח טובה, לא שממש אכפת לי, אבל כן אכפת לי.

אתם מבינים, זה ממש לא היה מה שאני הרגשתי כשתלמידי השנה הרביעית התייחסו אלי כמו שהם התייחסו אליי, הרגשתי במצוקה שהייתי צריך לפתור על ידי כך שאראה להם יותר כח ואם לא...

"ממש לא מעניין", אמרה לי ניטה, " לאף אחד לא אכפת מה אתה חשבת, מה שעשית עשית - ושברת את המסורת סתם - וזה מה שכולם ראו, הם לא ראו איזה גיבור הירואי שמציל את החברים שלו".

"היי טיטאן", הגיע מאחורי יולי, החבר חדר שלי שאתמול לא זכרתי את השם שלו, "אתה אחלה גבר". הוא טפח לי על הגב והמשיך. התיישבנו באולם הגדול לארוחת בוקר.

"אל תאמר מילה, וממש לא מעניין אותי מה הילד הזה חושב", ניטה אמרה והצביעה על יולי עם מזלג שנעוץ עליו עלה חסה מידלד.

"הוא היחיד", הודיתי בפניה. כל שאר בית ריוונקלו התלחששו מאחורי גבי ואני בטוח שתלמידי השנה הרביעית תיכננו מה לעשות לי. אני ביינתיים תיכננתי איך להחזיר להם.

"זה לא יכול להמשך", ניטה אמרה. היא נעמדה על הספסל שלה. היא הביטה על כל בית ריוונקלו בעיני הנץ שלה.

"חברה! ריוונקלו! תקשיבו רגע", היא צעקה, " טיטאן פה", היא הצביעה עלי עם המזלג, "רוצה להתנצל על מה שקרה אתמול..."

"ממש לא!" צעקתי, ואז קצת יותר בשקט אמרתי, "תתיישבי ותסתמי את הפה, הרגע אמרתי לך שאני לא מצטער על..."

"או! הוא לא מוכן לרדת מהעץ שלו!" ניטה התיישבה לקול גיחוחים. "תצחקו! אני לא סתם עושה את זה - אם כלום לא יקרה עכשיו, עד מחר חצי מהבית של ריוונקלו יעוף מבית הספר בגלל מריבות וקללות..." היא הביטה עלי, "תפתור את זה לבד, עכשיו אכלת אותה לגמרי, הם יודעים שלא אכפת לך..."

יש איזה משהו בניטה שעוד לא הצלחתי לעכל.

הסתכלתי סביב על השולחן. כל שאר בית ריוונקלו הביט בי. הייתי חייב לומר משהו.

הפרק הקודם		הפרק הבא