זוויות שונות

הרמיוני שכבה במיטתה, בבית, ובהתה, בלי לראות, בתיקרה. 

היא סרבה לדראקו מאלפוי.

והשלימה עם רון וויזלי.

היא לא יכולה להתחתן עם דראקו מאלפוי - 

לא יכולה!

מה היו אומרים כולם?

הארי?

רון?

הוויזלים?

אבל היא כן אהבה אותו, היא הכירה אותו באורח שונה פתאום, למרות שהיא לא יכולה להכחיש שגם בהוגוורטס היא לטשה בו עיניים לפעמים... הוא נראה כל כך טוב! ועיניו כל כך עמוקות...

אבל עכשיו זה נגמר. 

הכל נגמר. 

היא עם רון. 

היא ודראקו מאלפוי לא ידברו יותר, ולא יפגשו יותר.

אף אחד חוץ מהם לא ידע על החברות הזו. 

זהו.

זה הסוף.

דראקו מאלפוי ישב מול שולחנו השחור והמבריק בחדרו, משעין את ידו על השולחן, ופניו כבושים בה. 

הוא לא רצה להרים את הראש מידו. 

להמשיך. 

כאילו לא קרה כלום.

זה היה מוזר לו.

הוא לא חלם שהרמיוני תסרב לו. הוא היה בטוח שהם אוהבים את אחד השני. הוא אהב אותה מהפעם הראשונה שראה אותה, והייתה לו הזדמנות... וגם זה לא הלך לו. 

האהבה שלו הלכה. 

הלכה ללא שוב. 

דראקו ידע שהוא חייב לפייס את אסטוריה, כשתחזור מהאקדמיה, ואז יצתרך ללכת לשנת השלמה באקדמיה. הוא לא רצה. 

בחיים הוא לא יצליח לשכוח את הרמיוני.

להוציא מליבו את הכאב החזק.

לעולם. 

אבל הוא חיב להפסיק לחשוב עליה. 

היא לא תחזור. 

הם שוב שתי זרים לאחד השניה. 

אף אחד חוץ מהם לא ידע על החברות הזו. 

זה נגמר. 

זה הסוף. 

הארי ישב במיטה במג'יקסר. 

הוא חשב. 

עיניו בהו בחלון. 

לפני כמה שעות אסטוריה גרינגרס אמרה לו שהיא לא אוהבת אותו. 

בפשטות. 

כאילו כלום. 

זרקה את זה לאוויר, וליבו של הארי נשבר, מוחו לא עיכל שככה היא גומרת הכל, אחרי חודשים שהם יחד. הוא חשב שהם אוהבים, אבל הכל אשליה. היא לא אהבה אותו. היא מאז ומתמיד אהבה את דראקו מלפוי. 

היה מוזר לחשוב שהארי פוטר ודראקו מאלפוי אוהבים את אותו הבת. 

הארי לא רצה לפגוש באסטוריה יותר. בשיעורים, ובכללי באקדמיה. 

הוא חייב לחזור לג'יני, לפייס אותה ולהיות איתה. 

זהו. 

הוא חיב לשכוח מאסטוריה. 

אף אחד, חוץ ממי שהיה באקדמיה, לא ידע על החברות הזו. 

זה נגמר. 

זה הסוף. 

אסטוריה גרינגרס ישבה מול המראה בחדרה, הבאבואה שלה תמיד עזרה לה לחשוב, כשהיא בוהה בעיניים המהורהרות של עצמה. 

היא סיימה הכל עם הארי פוטר. 

הכל. 

היא ידעה שהיא עשתה את הדבר הנכון, למרות הדקירות. 

חברותיה קינאו בה שזכתה ב'נבחר'; היא אהבה את זה שכולם הביטו בה ובו בהערצה; היא אהבה אותו... והוא אותה...

והיא ידעה מה הוא באמת ראה בראי ינפתא. הו, כן...

הוא ראה את עצמו, עומד, עם ילד קטן וחמוד בפלומת שיער ג'ינג'י.,

ג'יני וויזלי. 

היא שמעה אותו מספר את זה לחברו הטוב, רון. 

אבל היא והארי לא יתראו יותר. 

אף אחד, חוץ ממי שהיה באקדמיה, לא ידע על החברות הזו. 

זה נגמר. 

זה הסוף.

להארי ולג'יני כבר נולד ילד ראשון, והם היו כה מאושרים יחד!

הארי כבר שכח מהחברות עם אסטוריה, ואם נזכר, זה היה זיכרון ישן ומטושטש שלא היה לו שום חשיבות.

אבל דראקו מאלפוי לעולם לא שכח. 

וגם לא ישכח. 

כעבור 18 שנה

דראקו הביט את בנו בגאווה: סקורפיו מתחיל את שנתו הראשונה בהוגוורטס!

הם היו על הרציף, מוקפים משפחות. 

הרכבת שרקה. 

"ביי, בן יקר שלי," לחש דראקו לסקורפיו וחיבק אותו. "תשמור על עצמך."

הוא שחרר אותו, ואסטוריה הלכה לעזור לו עם המזוודות. 

דראקו חשב להצתרף אליהם, אבל אז ראה חבורה מסתכלת עליו. 

רון וויזלי, הארי פוטר והרמיוני גריינג'ר. 

הוא הנהן אליהם מתוך נימוס. 

וכשהארי פוטר ורון וויזלי שבו לעיסוקים שלהם, ואף אחד לא ראה, דראקו הביט אל הרמיוני. 

היא חייכה אליו. 

הפרק הקודם		הפרק הבא