לב של אבן

רג' הביט בפני ת'רש בזלזול.

על פני ג'יין היתה ארשת מלאת ביטחון עצמי ויוהרה.

קייטי מיהרה לנעול את נעליה. "נו קייט, שוב דפקת הופעה?" שאל רג'.

"רוג'ר היזהר ממני, איש כבר לא מתעניין בך" אמרה קייטי בקול מתריס. 

"אה, באמת?"

"לא לפני הילדים!"

"טוב נו" אמר רג' והתיישב לסעודה נוספת גדולה מקודמתה.

דקות ספורות חלפו והארוחה חוסלה.

"רק כדי להיות הוגן כלפייך אגלה לך כמה דברים שדיברתי עם ג'יין," אמר רג', "עלייך להיות מוכיר טובה. דבר ראשון אל תגלה בשלב האימונים לאיש על יכולתיך-"

"אם יש לו בכלל" צחקה ג'ין ורג' הצטרף אליה בצחוק גרוני. ת'רש שמר על אדישות. ג'יין ורג' ננזפו על ידי קייטי.

"תמשיך" אמר ת'רש בקול לא אופייני לו.

"טוב" אמר רג' ונרגע מצחוקו. "תברח מקרן השפע, זוהי זירת דמים. תשתדל לא למות ראשון".

מזלזלים בי, דקרו המחשבות את הילד הקטן, שהצליח לשמור על ארשת אדישה עד עכשיו.

ת'רש קם באומץ של ילדים קטנים, קרב אל רג' וסטר לו.

רג' ההמום הרים את ידיו כדי להרוס לת'רש את צורתו החמודה של ילד בן 11, אך ת'רש חמק מהצלפותיו.

"אוכפי השקט!" צווחה קייטי.

"חסר לך" נהם רג'.

"אז תפסיק, תשבע!"

"נשבע שמפסיק!"

"יופי"

אוכף שקט הגיע בריצה אל תוך הקרון.

"סליחה, זה היה טעות!" אמרה קייטי במתק שפתיים.

"נו, אז הקטן כבר לא כזה אדיש, הא?" ציחקקה ג'יין.

"אכן" נרגע רג', אך ת'רש נותר באדישותו.

"בוחר להתעלם קטן?" אמרה ג'יין בהנאה מתגברת.

"נעצור כאן-מובן?"

"כן כן, קייט. אנחנו נלך ונתכנן את הניצחון של היפה" אמר רג' וג'יין הסמיקה.

"חכה איך שאתעלל בך לפני שתמות" סיננה ג'יין בדרכה החוצה.

ת'רש הסתובב אל עבר החלון. אלפי אנשים עמדו על רציף. הם נופפו לו.

ת'רש איבד את אדישותו, והחל לנופף לאנשים בהתלהבות.

קייטי חייכה.

"נו נו נו, רואים איך רג' הורס מצבי רוח, וג'יין עוד יותר.. " מלמלה לעצמה קייטי.

הפרק הקודם		הפרק הבא