החיים שלי הם בור

את הפרק הזה אני מקדישה לGini pottr והקונדסאית הראשונה. קריאה מהנה!

רעמה ג'ינג'ית

"פוטר!" לילי דוחפת אנשים ומגיעה עלי. "כן?" אני מחזיק לה ביד ואנחנו הולכים ביחד לשינוי צורה. פעם חלמתי שזה יקרה. עכשיו זה סתם נעים. "חשבתי שאם אתה רוצה..." פה היא נעצרת ומסמיקה. "שנצא להוגסמיד?" אני משלים את המישפט. "אם... רק אם זה הולך לך..." בבקשה בבקשה בבקשה שהיא לא תיקח קשה את הפרידה. אם אני יהפוך ל"ג'יימס המשחק בבנות" במקום "ג'יימס אליל הבנות" אני חושב שזה לא ימצא חן בעיני במיוחד. "אם זה הולך לי? אוונס כמה מערכות יחסים את חושבת שאני מנהל?" אוי ואבוי, זה בכלל לא יצא בטון הנכון. היא מתחילה להגיד משהו שאני לא שומע ואז נעצרת. "אז זה סגור, לא?" "כן" אני עונה לה. לרוע מזלי מלורי עברה שם באותו הרגע.

"אני ממש לא מבין אותך, אתה אמור לשמוח שהתוכנית שלנו עובדת!" רך-כף מתלונן ונשכב על השטיח בחדר המועדון. "אתה לא מבין," אני מסביר לו "אתה אף פעם לא הייתה אליל בנותי." בדיוק כאשר אני מסיים את המישפט לילי נכנסת. רך-כף הולך במהירות ומשאיר אותנו לבד. "הי." היא אומרת. התלתל שלה שעובר על הכתף שלי עושה לי צמרמורת, אבל מהסוג הנכון. "הי." אני אומר במהירות. היא מתיישבת על המיסעד של הכורסא שלי. אולי היא מצפה... אני קצת יקרב את הפנים שלי לשלה, הרי אין אף אחד בחדר המועדון... היא מקרבת את פניה אל שלי... מושלם.

אני מתחיל לנשק אותה ברכות, שלפחות היא תרגיש מורווחת מזה. הלשון שלה מתנגשת בשלי והשיער הרך שלה עוטף את שנינו... מישהו ניכנס לחדר. אנחנו מפסיקים מיד, אבל הוא כבר קלט מה קורה. זה רך-כף, שמיסתכל אלינו כלא מאמין. "ג'יימס...?" הוא מגמגם "מה?" אני מסמיק. "אבל חשבתי שאתה אוהב את מלורי..." הוא אומר כאילו הוא לא מבין. אבל זהו, פליטת הפה הזאת הספיקה. "מלורי?! מלורי?! פוטר, כשסוף סוף חשבתי שאני יכולה ליבטוח בך אני מגלה שאתה מאוהב באיזו מלורי?! אם תסלח לי, זה פשוט לא הולך ככה!" רעמת התלתלים הג'ינג'ים שלה מסתחררים מסביב ראשה, ואני מרגיש שנשים זה ממש לא העסק שלי. "אם יורשה לי, פוטר, איתך גמרתי!"

הפרק הקודם		הפרק הבא