אחותו של דאדלי

פתאום צץ משום מקום קוסם נמוך.
 

הוא היה די מכוער ולא הבנתי מה הוא עושה.
 

ואז הקוסם קפץ כדי להגן על הארי.
 

"איזה מזל", זאת היתה המחשבה הראשונה שלי ופתאום חשבתי על הקוסם המסכן שמת.
 

זה לא היה הוגן הוא הציל את חייו של הארי כי הוא העריץ אותו, וזה מה שמגיע לו?

ואז ראיתי את המבט המבוהל על פניו של  דראקו מאלפוי ובאותו רגע ממש ריחמתי עליו.
 

אבל רק לרגע.
 

ישר אחר כך הבנתי איזה מרושע הוא.

"אולי הקללה לא עבדה", חשבתי או יותר נכון קיוויתי למרות שלא האמנתי שזה אפשרי ורצתי מהר לבדוק אם האיש עדיין נושם.

והאיש נשם!
 

הרגשתי הקלה.
 

איזה מזל שהוא חי!

בטח בגלל שדראקו מאלפוי היה רק בן שתיים-עשרה.
 

אני גם לא חושבת שבאמת היה לא אומץ לעשות את זה. 
 

הוא עשה את זה רק כדי להיראות גבר.
 

אני לא חושבת שהוא באמת רצה שהארי ימות.
 

אחרי הכל הוא איתו בבית-הספר.
 

הוא רק נער גם אם הוא לא מחבב אותו.
 

שאלתי את הקוסם איך הוא מרגיש ואם צריך להזמין אמבולנס ואז הבנתי שזה טיפשי לשאול אותו.
 

הוא לא היה במצב לדבר.
 

"מה המספר של בית-החולים של הקוסמים?", שאלתי את הארי.

הארי בא והודה לו על שהציל את חייו ואז אמר לי את מספר הטלפון של בית-החולים.
 

חייגתי ותוך פחות מדקה הם היו שם ולקחו אותו על אלונקה.
 

בסך הכל הוא היה בסדר חוץ מזה שנפל. 

פתאום הסתובבתי וראיתי שדראקו מאלפוי נעלם.

התחלתי להגיד להארי, אבל מסתבר שהוא הבחין בזה לפניי.

הארי שאל אנשים שעברו שם אם ראו נער בלונדיני וחיוור.
 

איזה מכשפה זקנה הצביעה להמשך הרחוב.

מיד רצנו לשם חפש את מאלפוי. 

מעדתי כמה פעמים אך מיד קמתי והמשכנו לרוץ.
 

אחרי כמעט חצי שעה שרצנו אחריו הגענו למבוי סתום.
 

מאלפוי כלא את עצמו.
 

לפני שהוא שם לב שאנחנו שם הארי צעק "שתק!" והקללה פגעה בו. 

הפרק הקודם		הפרק הבא