כתוב בדם

אוכפי שקט חמושים מובילים אותנו אל היכל הצדק. זה טפשי. התנדבנו, למה שננסה לברוח? אני נכנסת אל החדר בהיכל הצדק ולהפתעתי הוא לא מפואר הרבה יותר ממה שאני רגילה אליו.

אוכף השקט ששומר על הדלת מודיע לי שיש לי אורחים, ומייד הורי ואחותי נכנסים. "כל הכבוד קלוב!" אבי שואג וטופח בחוזקה על כתפי ואמא לא מסוגלת לדבר בגלל החיוך הרחב והמאושר שנפרש על פניה. רק סלין נראית מעט לא שלווה. "את חוזרת, נכון?" היא לוחשת בבהילות "ברור, אפילו אם אצטרך להרוג את כולם בשביל זה!" אני צוחקת. כולנו צוחקים עד שאוכף השקט מודיע שהזמן נגמר. 

אף אחד לא בא לבקר אותי אחר כך, אין לי חברות רבות, ואפילו אם היו לי הן היו זועמות שהתנדבתי במקומן. בכל זאת אני יושבת זמן רב בחדר-אני משערת שכל נערה במחוז באה לבקר את קייטו- אבל לבסוף אני יוצאת לתחנת הרכבת. אני מחייכת חיוך לגלגני ומנופפת למצלמות, ורואה את קייטו מזווית העין, מחייך חיוך יהיר ויוצר לו תדמית של אחד שלא שם פס על אף אחד, חוץ מעל עצמו.

כשאנחנו עולים לרכבת הדבר הראשון שתופס את עיני זה שולחן האוכל. לא רעבים אצלנו במחוז, אבל אנחנו לא אוכלים באיכות כזו: היו שם מגשים עמוסים בשר מסוגים שונים, תוספות בעשרות צורות שונות, ערימות של קינוחים וכעשרה קנקנים מלאים משקאות מהבילים. בזמן שאני וקייטו מזנקים על השולחן ועורמים אוכל על הצלחות שלנו, אני רואה אישה צעירה עם שיניים מחודדות ובחור עם צלקת על החצי השמאלי של הפנים שלו. אנובארייה וראג'. אני משערת שהם יהיו המדריכים שלנו. כמו שחשבתי, רוונה אומרת שאנובארייה היא המדריכה שלי, וראג' של קייטו. אחד-אפס לי, קייטו. המדריכה שלי יותר מגניבה. כולנו מתיישבים לצפות בטקסי האסיף כשרוונה מעירה הערות אקראיות.

במחוז אחת מתנדב נער בעל שיער חום בהיר וחיוך מרושע שיככב בסיוטים שלי ונערה בלונדינית יפייפיה. "איזו מהממת!" רוונה משתאה. אחר כך רואים אותנו מתנדבים,  ואני שמחה לראות שלא ראו את רגע ההיסוס שלי. אלו ממחוז שלוש לא עושים עליי רושם.  הנערה מארבע נראית קרייריסטית אמיתית, אבל הנער כמעט ילד. הנער מחמש נראה חלש, אבל לנערה האדמונית יש משהו בעינים.  אלו משש, שבע, שמונה ותשע לא מהווים איום.  הנער מעשר צולע, ואני רואה את רוונה מהדקת את שפתיה. מאחת עשרה נבחרת ילדה בת שתיים עשרה, זעירה ועדינה. "אוי!" רוונה פולטת ומכסה את פיה בידיה.  יכאב לי להרוג את הילדה, אבל אם זה יידרש אעשה זאת. מאותו המחוז נבחר נער גבוה וכהה עור בעל שרירים מפותחים ועיניים יוקדות. הוא יהיה חבר חשוב בברית, או אויב מסוכן. ואז מגיע התור של מחוז שתיים עשרה. נבחרת ילדה בת שתיים עשרה וכולנו משתתקים. השנה יהיו שתי ילדות בזירה. ואז קורה דבר בלתי צפוי. נערה בת שש עשרה, רזה אך חזקה, מתנדבת. נבחר נער חסון אך לא מדהים פיזית, והשידור נגמר.

הפרק הקודם		הפרק הבא