לאהוב מחדש

ינשוף של הנביא היומי המביא את גליון הבוקר נכנס אל המטבח דרך החלון הפתוח. אני נוטשת את ארוחת הבוקר שלי וממהרת להביא את שלושת הגוזים של התשלום. הינשוף מתעופף מיד אחרי שאני משלמת לו, ואני חוזרת אל ארוחת הבוקר שלי, יודעת שאם לא אגמור אותה מולי עוד עלולה לחשוב שאני אנורקסית או משהו בסגנון. אבל כשאני רואה את הכותרת הראשית כל מחשבה על ארוחת הבוקר נשכחת. שכן הכותרת מכריזה: "אסיר נמלט - סיריוס בלק ברח מאזקבן".

אני המומה, משותקת, לא מסוגלת לחשוב או לעשות משהו. כמעט שנתיים עברו מאז גילי שיש לי קשר אל סיריוס בלק, ובהן כבר הספקתי להבין שהייתי החברה שלו. זה קרה בעיקר בגלל פיסות של זיכרונות מחיי הקודמים שחזרו והופיעו אצלי בראש. לילה אחד על מגדל האסטרונומיה עזר במיוחד. מאז הייתה לי משאלה כמוסה לראות אותו שוב, ועכשיו הוא ברח מאזקבן, והמשאלה הפכה לאפשרית. בערך. סיריוס הרי אסיר נמלט עכשיו. והוא בכלל לא יודע שאני חיה.
אני קורסת על הכיסא. מוזר, בכלל לא הרגשתי שקמתי. ידי מושטת אוטומטית לקחת את העיתון ואני מתחילה לקרוא את הכתבה עצמה. סביר להניח שהפרטים לא ממש נכונים - בהתחשב בכך שהכותבת היא ריטה סקיטר.

"קאלה?" מולי עומדת בפתח החדר. היא בטח באה לבדוק מה קורה איתי שעדיין לא סיימתי לאכול. והיא בטח עוד יותר מודאגת למראה מה שאני עושה במקום לאכול; יושבת ובוהה בחלון. יכול להיות שהיא תפרש את זה כזכרונות ממצרים, שם היינו עד לפני כמה ימים, אבל לא נראה לי. ואני לא מסוגלת לדבר איתה עכשיו, אני לא מסוגלת לדבר אם אף אחד עכשיו. אז אני פשוט קמה, לוקחת את העיתון ועולה לחדר שלי ושל ג'יני בקומה השלישית. אני משתנה לסיס (זוכרת לקחת איתי את העיתון) ועפה לגג, לפינה בה אוכל להיות לבד בלי שיפריעו לי. כאני מגיעה אני משתנה חזרה לבת אדם, מתיישבת ובוכה. אין לי מושג למה אני בוכה, אבל בכי זה דבר משחרר,  ועד מהרה אני מרגישה יותר טוב. רק עכשיו אני מתחילה להפנים את זה שסיריוס באמת ברח מאזקבן. אין לי מושג למה הוא ברח דווקא עכשיו, כשהיה יכול לעשות זאת קודם. אני בטוחה שיש סיבה, סיריוס לא עושה דברים סתם.

"קאלה?" אני שומעת את מולי קוראת בשמי מהקומה השלישית. עוד שנייה היא בטח תגלה שהדלת של החדר שלי ושל ג'יני נעולה. "קאלה, תפתחי!"  ועוד כמה שניות היא תאבד סבלנות ותפתח את הדלת, ואז היא תגלה שאני לא נמצאת. מה שלא כדאי שיקרה. אני נאנחת וחוזרת לחדר, על מנת למנוע אי נעימות. מולי פותחת את הדלת ברגע שאני משתנה חזרה. "קאלה," היא פותחת, ואני חוששת שעומד לבוא כאן נאום שלם. אבל מולי רק נאנחת ומתיישבת לידי, ונראה שוויתרה על הנאום שהכינה והחליטה לדחות אותו, למזלי. אני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם נאום ארוך ומטיף שלה עכשיו. בעצם, אני לא מסוגלת להתמודד עם כמעט כלום עכשיו.

"משהו בנביא הזכיר לך אירוע מהעבר?" שואלת מולי ברכות. תדהמה ממלאת אותי. מולי שמה לב שגיליתי דברים לגבי העבר שלי? אני נוזפת בעצמי מיד בדממה. זה היה מטריד אם היא לא הייתה שמה לב, ההתנהגות שלי השתנתה מאוד מאז שהתחלתי להיזכר בעבר שלי, מה שקרה ברגע שראיתי את הארי פוטר לראשונה. אני מהנהנת, בהחלטה שעדיף לי לא לשקר גם אם זה יוביל לסיבוכים עתידיים. ובשביל למנוע שאלות נוספות אני מושיטה למולי את העיתון. העיניים שלה מתרחבות מיד, ואז מצטמצמות כשהיא מתחילה לקרוא את הכתבה המלאה. חמש דקות עוברות עד שהיא מסיימת לקרוא, ואז היא נאנחת. "ארתור המסכן, בטח יש בלגאן שלם במשרד הקסמים." על זה לא חשבתי. "בריחה מאזקבן, זה עדיין לא קרה." היא נדה בראשה וקמה. "אולי תצאי לשחק קצת קווידיץ' יחד עם הבנים וג'יני, מותק?" היא יוצאת, וגם אני, כי אני זקוקה לקווידיץ' עכשיו כדי לנקות את הראש, כמו שמולי הבינה מיד, כמובן.

"היי, הארי." אני מחייכת אליו. הגענו לסמטת דיאגון לקנות ציוד, ופגשנו אותו שם. כרגע ספציפית רון משוויץ לו עם הכתבה בנביא עלינו. יש שם תמונה של כל המשפחה ממצרים, אפילו את סקאברס רואים בתמונה. ואף אחד לא הזכיר בנתיים את זה שסיריוס ברח מאזקבן. רגע אחד... אני לא מאמינה שעליתי על זה דווקא עכשיו.
את זה שסקאברס הוא פיטר פטיגרו כבר הבנתי לפני שנה, כשנזכרתי איך גיליתי שהקונדסאים הם אניגמאים. אני זוכרת שהופתעתי לגלות שאין לו אצבע. ואז שאלתי את עצמי - למה ואיך הוא איבד את האצבע, ולמה הוא מסתתר מהעולם. עשיתי קצת מחקר, וגיליתי שפיטר פטיגרו נרצח על ידי סיריוס בלק יום אחרי הרצח של הפוטרים. ושאז גם תפסו את סיריוס, אחרי ששמעו את פטיגרו צועק שסיריוס הסגיר את הפוטרים. משם התחלתי להסיק מסקנות, והגעתי לגרסה הזאת של הארועים: לילי וג'יימס פוטר השתמשו בלחש פידליוס על מנת לשמור על מקומם בסוד מפני  וולדמורט. הם ביקשו מסיריוס בלק שיהיה שומר הסוד שלהם כי בטחו בו, ואז לא היה אפשר לבטוח בכולם כי היה מרגל בין שורות מסדר עוף החול. אבל סיריוס בלק עשב עסקה עם וולדמורט כדי לסיים את המלחמה והמוות (בתמימותו הרבה, הטיפש). אז, בטענה שלבחור בו יהיה ברור מידי, הוא הציע הטעיה; פיטר פטיגרו יהיה שומר הסוד במקומו. הפוטרים קיבלו את ההצעה של סיריוס, ובחרו את פטיגרו לשומר הסוד. אבל הם לא ידעו שהוא המרגל האחר, והוא  הסגיר אותם לוולדמורט. ו-וולדמורט רצח אותם, ונעלם כשניסה לרצוח את הארי. סיריוס ניסה לנקום ולרצוח את פטיגרו, העסקה הייתה שג'יימס ולילי ישארו בחיים, אבל פטיגרו חמק ממנו, ומרוב זעם הקסם שלו יצא משליטה והוא רצח את שניים עשר המוגלגים המסכנים, והצליח לקטוע לפיטגרו אצבע. מפחיד למה קסם לא מרוסן יכול לגרום. פטיגרו נמלט למשפחת קוסמים, כדי שיוכל להיות מעודכן במה שקורה בעולם הקסמים. ועכשיו סיריוס ראה את פטיגרו בתמונה, שאין לי מושג איך היא הגיעה אליו, וברח מאזקבן כדי לנקום סופית. וזה אומר שאני צריכה לשים עין על סקאברס, כי ברור שעומדות להיות צרות. אני צריכה להתחיל לחפש קסם מעקב טוב כדי להטיל עליו לפני שאנחנו נוסעים להוגוורטס, מה שקורה בעוד שבוע. יש לי מספיק זמן. בתנאי ששום דבר לא ישתבש.

תב"ים בבקשה, אבל אפשר גם רק תגובות.

הפרק הקודם		הפרק הבא