תכירו ת'חיים, שלי !

אוף למה תמיד שאני ממהרת המדרגות מחליטות לשנות כיוון? עכשיו אני צריכה ללכת דרך הדרך הארוכה. יש לי משהו אחד לומר לכם על זה, חרא!

ויורדים למרתפים אחרי ירידה של כל הוגורטס כי מועדון גריפינדור למעלה והמרתפים למטה ושוב היום, חרא!

ואני במרתפים, אני כל כך שונאת את המקום הזה! מבחיל, פשוט מקום מבחיל! זה מזכיר לי קיא חלזונות!

לעלות למעלה, לדלג על המדרגה הנעלמת, הנה האישה השמנה "דדואים" להיכנס לרוץ לחדר, איפה הספר ? אוה הנה הוא. לקחת ולרדת חזרה לקיא החלזונות.

חרא סלוהגן עומד להיכנס לכיתה לחשוב מהר! לחשוב מהר!
לרוץ! להרים רגלי ירח היכון אכן, צא!!

"שלום פרופסור סלוהגן."

ואוו מסתבר שכשאתה רץ ובדרך אומר למישהו שלום אז הבן אדם הזה ממש מופתע!

ולהתיישב, היי איפה אגתה?

בטח מתמזמזת עם איזה מישהו כמה מפתיע.

לפתוח תיק

וגלילי קלף

צ`יק

עט נוצה

צ`יק

קסטת דיו

צ`יק

ספר שיקוים

צ`יק

ראש מוכן לשעמום

אין, אז להכין..

הוםםם שלוםם..

יאו, לוסי צדקה זה ממש עוזר!

ראש

צ`יק

אנחנו מוכנים!

"שלום תלמידים!"
מישהו ממש שמח! בטח מישהו הצטרף למועדון שלו, איך קוראים לו..? "סלבז סלנג"? לא אכפת לי..
מי שהצטרף הוא ממש פראייר!
"היום אני שמח ונרגש להציג לכם את תוכנית הלימודים החדשה!" אופס, טעיתי, ניחוש לא טוב
*פרצוף עצוב*
"אני בטוח שאתם סקרנים לדעת על התכנית" אז זהו שלא! "אבל אולי ניחושים?"
לילי מרימה יד גובה.. לכל השאלות יש לה תשובה?

10 אוניות שזה לא נכון!

"אתה רוצה לחלק אותנו ולתת לנו לחקור נושא כלשהו" נחירה! כן ממש- "יפה מאוד לילי!"
אני אמרתי שאני מהמרת על 10 אוניות? ממש לא! אני לא מהמרת!

חרא!

"איך את עושה את זה לילי? כל פעם מחדש!"
לילי עכשיו הסמיקה והיה לי ממש קשה להבדיל בין הפרצוף לשיער שלה,הפרצוף שלה פשוט נעלם,  ג`ינג`ים!

"טוב עכשיו אני יחלק אותכם לזוגות, לילי וג`יימס, תודה לאל שהפסקתם לריב! זה היה בלתי נסבל"
אזהרה, פרצוף נעלם והופך לעגבניה ופרופסור אני מסכימה איתך מכל הלב!
"פיטר ורמוס,אתם זו-" "מצטער פרופסור," סיריוס בלק אלא מי?!
"רמוס כבר נתן את ליבו לי, אנחנו זוג הוא לא סובל את פיטר!"
אוי תראו בלק הצליח להצחיק את מועדון המעריצות שלו "מעריצות המלאך בשחור" איזה יופי! כל הכבוד בלק!

"וחוץ מזה פרופסור, אם אתה לא רוצה לשמוע שרגלי צפרדעים ושורשי קוסברה  עושים ביצה מקושקשת נהדרת כדאי לך לשבץ אותי עם מישהו חכם,
מה שאומר רמוס, או לילי, אבל לילי מטריפה אותי עם כמה שקרניים מושלם, נוראי!"
פרצוף לילי נעלם,  פוטר מנסה גם אבל שיערו מסגיר אותו, לא נורא פוטר תמיד תהיה פעם נוספת.
"ובכן סיריוס, אתה תהיה עם העלמה פארקר, היא חכמה מאוד!" הסמקה ו.. איכסס!
הפרופסור שלי הרגע קרץ אלי!! למה אני לא יכולה למשוך מישהו חתיך במקום את הפרופסור שלי? מרלין למה? למה? למה את מתעלל בי??

"אוקי" ופצצת סיריוס בלק התיישבה לידי, באסה!
"אז את חכמה?" איזה שאלה מתוחכמת בלק!

"אוקי תקשיב בלק, אין מצב, אבל אין מצב שאני עושה את העבודה! אתה תלמד ותעשה בדיוק כמוני! ברור?!"
אני יודעת שזה לא נראה מתאים לי אבל לפעמיים אני יכולה להיות ממש מפחידה בעיקר שאני תוקעת את פרצוף `הקללה-הממיתה`
אוקי נראה שסיריוס פוחד
או שהוא ממש מופתע שהקסם הסיורסי שלו לא עובד, אני מעדיפה להאמין בראשונה.. למרות שזה כל כך ברור שהשניה היא הנכונה!

"בלק, תסגור את הפה!"
הוא סגר אותו!
*תדהמה*
כלב טוב!
"טוב אז אלו הזוגות," אה הוא גמר לחלק את כולם? זה היה מהר
"עכשיו שכל זוג יגש אלי ויקח את הנושא שעליו הוא יכתוב."
עדר צבועים נגשים לפרופסור אפשרות להידחף, בלתי אפשרית.

חרא!
רגע מה לעזעזאל סיריוס עושה?!
"את לא צריכה לעמוד בתור מתוקה"
מתוקה? מתוקה? ממתי מישהו קורא לי מתוקה?! חרא פיספסתי את מה שהוא אמר!
הוא הולך לעבר עדר הצבועים כל הבנות המהופנטות מפנות לו את הדרך,

"היי פרופסור אפשר לקבל נושא"  חיוך סירוסי אנשים להיזהר- רגע אחד!
למה בשם תחתוניו הורודים עם ברווזי האמבטיה של מרלין סיריוס מחייך את החיוך `הסירוסי הכובש` שלו לפרופסור סלוהגן?!?!
"בבקשה סיריוס" והנה הוא חוזר עם הקלף ואלוהים מישהו חייב לטלוש את החיוך הזה מהפרצוף שלו!
ומישהו מוכן להגיד למה לכולם יש נשק סודי שגורם לכל מי שבסביבתם להתעלף חוץ ממני?

ושוב, לא פייר!

אוקי לנשום, ובלק פותח את הפה..

"טוב אז הנושא שלנו זה, תגליות חדי קרן-" "בלק, תגליות חדי קרן לא קשור בכלל לשיקוים, בטח קראת לא נכון. תביאי לי את זה."

והקלף מעובר, נהדר, עבודת שיקוים - בלה בלה בלה אוה הנה נושא, תגליות חדי קרן?! זה בטח טעות !

"אהה פרופסור, נראה לי שיש לך טעות, הנושא שלנו כלל לא קשור לשיקוים" איך לילי תמיד מקדימה אותי?!
"אני יודע העלמה אוונס, של כולכם."

כן נחמד שאתה רוצה שנדע קצת יותר אבל זה שיעור שיקוים אתה יודע.
"אממ פרופסור, איך אנחנו הולכים ללמוד שיקוים אם אנחנו עושים עבודה שבכלל לא קשורה לשיקוים?"
כן אני חושבת ששאלתי שאלה ממש טובה,
אז למה סלוהגן נראה כיאלו שהוא לא מאמין לאיזה רמה הדור שלנו יכול להדרדר
"העלמה פארקר, כמובן שזה קשור לשיקוים."
אממ איך חדי קרן קשורים בדיוק לשיקוים??..
"אממ פרופסור, איך בדיוק חדי קרן מתקשרים לשיקוים?.."
אוי לא הוא מחייך
"לא תנסו לנחש?" אומיגד אירוע היסטורי!
לילי אוונס לא הרימה את היד ונחשו מי הרים במקומה? כן כן סוורס סנייפ, ואו סלוהגן נראה מופתע!
"כן סנייפ?" סנייפ עם האף העקום והמחודד מדבר
"חלק מאומנות השיקוים היא לחקור ולגלות איך להרכיב שיקוי חזק העוזר לקוסם, אתה רוצה שנלמד לחקור לעומק וכך נוכל אולי, ליצור שיקוים בעצמנו. האם אני צודק פרופסור?"
 ואו זה היה נשמע כמו משהו חכם!
ותגובתך סלוהגן (יאי! אני מגישת חדשות!)
"נכון מאוד סנייפ, התשובה הזאת הייתה מנוסחת היטב! 10 נקודות לסלית`רין!"
זאת אני או שסנייפ ואוונס הליפו עכשיו מבט ממש מוזר..?
האמת שהם באמת הפסיקו להיפגש הרבה, זה קרה אחרי בשנה החמישית משהו אחרי איזה בגרות. אהה למי אכפת?! לא לי!! (אוקי אז זה כן מעניין אותי! אז מה?!?!)

"עכשיו, אני שולח אותכם ישר לספריה קדימה, קדימה לספריה." ולקחת את התיק שלי ו-30 ק"ג על הגב שלי, ואיפה בלק?..
"בלק! איפה אתה קדימה!" אוה הנה הוא.. מה לעזעזאל המבט הזה על הפרצוף שלו?!?!
"קדימה בלק!" מרושעת שכמותי! יאיי!! הנה הוא בא אלי כיאלו אני מושכת אותו, איזה כלב טוב!
והנה הספריה היכל הידע האינוספי ורגע איפה בלק? להסתובב, נו מה יש לו שהוא עומד מאחור ורועד???

"בלק, אתה אמור עכשיו להיכנס!" ואו השפה שלו ממש רועדת.. רגע!! מה לעזעזאל קורה פה?! למה בשם השמפו המסריח של מרלין אני מסתכלת על השפתייים של בלק
"אנ..אני.. אני פו.. אני פוחד.." מה?!?!
"מה?!" ואו הוא בהחלט יודע להסמיק!
"בלק, אני לא חושבת שהספרים הולכים לאכול אותך, טוב, לפחות לא הספרים שאנחנו הולכים לעיין בה-" "אז זה נכון?? יש ספרים שהורגים אנשים?? קרניים סיפר אמת??"
אוקי.. זה היה מוזר. "אממ הספרים האלו לא הורגים אנשים אבל הם בהחלט נושכים, איך אתה לא יודע את? חשבתי שאתה הכי תדע! כלומר מאיפה כל הרעיונות למתיחות? זה רק מהספרים האלו!"
אני לא מאמינה! הוא הסמיק עוד יותר, הוא מתחרה עם לילי על קו הסיום!
"טוב אני בעצם.. אממ אני אף פעם לא נכנסתי לספריה.."
אוקי הפה שלי עכשיו פעור באורך של משהו כמו 2 מטר!
"מה זאת אומרת `אף פעם לא נכנסתי לספריה`?"
איך בנאדם אף פעם לא נכנס לספרייה?
"טוב פשוט לא נכנסתי אני בקושי קורא ספרים, רמוס קורא ואז הוא מספר לי. אני לא יכול להיכנס לספריה! זה חדר הרוע! הוא מפיל עליך ידע מכל כיוון! רק חרשנים נכנסים לספריה!"
אנחה! סיריוס בלק אתה תינוק מגודל ונפוח!
"קדימה בלק, אתה חייב להיכנס לספריה! איך נמצא את הספרים?"
כלומר אני נמוכה מדי, ועם הכירותי עם הגורל,
שדרך אגב מתאכזר בי כל פעם שהוא רק יכול, הספר שאנחנו נצטרך היה על המדף הכי גבוה, מה שאומר שאני צריכה שמישהו יביא לי אותו.
"אז את תביאי ת`ספרים ואז נשב בחוץ ונל- נל- נלמ- נלמ-" "נלמד?" מוזר
"כן זאת המילה" למה הוא פשוט לא אמר? עזבו לא רוצה לדעת.

"בסדר בלק אבל פעם הבאה זה לא יעבוד לך!" והנה אני עוברת דרך הדלת שמובילה אל `חדר הרוע, המקום שבו ידע נופל עלי` ממש! אוה הנה ספר נחמד
"חדי קרן ותופעתיהם" אוקי להמשיך, אולי אני יקח ספר של חיות פלא אני בטוחה שהיה שם משהו על חדי קרן 
"חיות פלא עם התגלויות מיוחדות" מאת אגתה ורניצ`ל
מי זאת אגתה ורניצ`ל?! השם משפחה שלה נשמע כמו שניצל! אוה שניצל?. יאמי.. אני רעבה כל כך אוי שניצל טעים ועסיסי אוקי להתעורר מהחולם על שניצל פריך ועסיסי וטעים ואומיגד אני חייבת לשלוט בעצמי! אוה הנה עוד ספר
"חקר העולם המופלא של חיות פלא" מאת פלמניה סלדרמון סלדרמון..? זה נשמע כמו סלמון מהיר וטרי שמחכה לי בצלחת זהב אאאוכללל הנה אני- להתעוררר קדימה ג`ודי! להפסיק לחשוב על אוכל!
הנה "חדי קרן ותסמינותיהם" זה יספיק בנתיים, ואו זה כבד כל כך! רגע אני קוסמת להוציא שרביט, חרא, הוא תקוע. אין מצב שאני מצליחה להוציא אותו בלי לשבור אותו טוב אז לרוץ ואז אני יתן לסיריוס את הספרים שיסחב! לרוץ לרוץ לרוץ!!!

הנה, הנה היציאה, והנה סריוס עומד ומחכה לי נהדר
"קח את זה בלק" וערמת הספרים יצאה מידי
ובלק כמעט נפל מכובדם, באסה, אם הוא היה נופל זה היה ממש מצחיק.
"טוב קדימה בלק, החוצה" ממ.. לאן נלך או לעץ האלון זה מקום טוב!
"לאן הולכים? זה כבד!" ואו הפנים שלו נראים כמו היפופטם! "לעץ האלון-" "עץ האלון?! זה ממש רחוק קחי ספר נו, אל תהיה רעה!"
אוי לא הוא עושה פרצוף כלב בזמן שבאתי לעשות לו פרצוף `קללה-ממיתה` חרא! "בסדר, בסדר! והספר בידי! אוף למה הספרים האלה תמיד כל כך כבדים?! גורל אכזר! כבר אמרתי שהגורל מתאכזר אלי?

"הנה, כמעט הגענו!" ופרוקת את המטען לשחחר ידים ולשכב על הארץ! והנה בלק לידי מיוזע, אוה כמה שאני מרשעת! "אוקי, אז עם איזה ספר מתחילים?" ממ לחשוב לחשוב ו..
" אני חושבת שכדאי להתחיל עם חדי הקרן ותופעתיהם. קדימה תתחיל לקרוא בלק."
אוי לא הוא מחיייך סכנה סכנה לברוח! "אני יקרא בתנאי אחד." הרמת גבה
"שתקראי לי סיריוס ולא בלק, את מבינה אני לא ממש מתגאה בשם המשפחה שלי."
ואו הפנים שלו הפכו די מהר לממש עצובות "אממ בל- זאת אומרת סיריוס אממ מה בעצם יש לך עם המשפחה שלך?"
שיט נראה לי שנכנסתי למקום עם שלט `אין כניסה` קדימה לרוץ החוצה!!
"כלומר אתה לא חייב אני רק -" "זה בסדר, סתם את יודעת משפחת טוהרים מסלית`רין בנם הראשון מגיע להוגורטס ומתמיין לגריפינדור, איובם של הסלית`רנים ושל וולדמורט, ה"אדון" שלהם, ואז אני מתחיל להסתובב עם בוגדי דם אנשים חצי חצי וילידי מוגלגים, הם פשוט שונאים אותי, אבל לא אכפת לי, כבר ממזמן ברחתי מהבית. עכשיו אני גר אצל קרניים."
ואו, זה ממש עצוב, אף פעם לא חשבתי שזה זה.
"אבל, למה אתה עושה את זה, כלומר בבית חינכו אותך אחרת לא?" חיוך
"נכון, אבל דרך ה"חינוך" שלהם לא כל כך נראתה לי, אז החלטתי לסטות מן המסורת והנה אני."
בחיים שלי, אבל בחיים שלי לא חשבתי שסיריוס בלק מסוגל להיות כזה, לא ידעתי שיש לו בכלל חוט בחשבה, כפיים!

"טוב, בוא נחזור לחדי קרן, לפני שדמעות יכנסו לסיפור." אני רצינית העיניים שלו ממש זהרו
"יש לנו סיפור?" אה?.. למה הוא מתכוון- חרא! הוא חשוב ש- "אממ אני מניחה שהדבר הזה על המשפחה שלך הוא סיפור לא?"
ניסיון לחילוץ..? וזה הלך לי.. אני לא מאמינה הוא נראה מאוכזב! האם אני, ג`ודי פארקר הצליחה למשוך בחור? ועוד לא סתם בחור, הבחור הנחשק ביותר בבצפר!
 אוקי בואו נחזור על מהלכי ונחשוב מה היה הנשק הסודי שלי.. "אממ כדור הארץ לג`ודי!" אוי נו באמת אני יחשוב על זה כבר אחר כך
"ממ?" אנחה מסיריוס "את בכלל מקשיבה לי?"
אממ התשובה הכנה תהיה לא אבל.. "אממ.. האמת ש.. לא."
הוא נשכב על הדשא עוצם עיניים
"בואי רק נדבר, נכיר אחד את השני ואז-" "לא בלק!"
למה העיניים שלו נפקחו? אה כן קראתי לו בלק, אופס
"זאת אומרת סיריוס, טוב תקשיב, עדיף שלא - אני רוצה לגמור עם זה כבר." חצי חיוך עצוב, אני יסתפק בזה
"טוב אני יקרא" הספר בידים ואני מתחילה לקרוא
"חדי הקרן הם יצורים מרהיבים! הקרן שלהם מספקת להם הגנה ודמם מיוחד ביותר, על פי המון אגדות חדי הקרן מביאים תקווה ואור, אורם הלבן מזכיר פטרונוסים ומחמם את ליבם של האנשים. אך לא רק שחדי הקרן הם יצורי אצולה, גופם דמם וקרנם מאפשרים להם להגן על עצמם."  ובלה בלה בלה.. אני הולכת להירדם! טוב אני ימשיך "חדי קרן הם היצור הכי קסום שעולם הקסמים מכיל, השפעותיו פעולות גם על מוגלגים - למרות, שאינם יכולים לראות אותם.
אגדות המוגלגים מספרות שחדי-קרן הם סוסי אצולה, והקרן שלהם היא מיוחדתת והיא קסומה. מה שנכון ביותר הקרן-"
למה לעזעזל בלק נוחר?! להסתכל מעבר לספר.. אני לא מאמינה!! הוא נרדם. אוקי הוא ביקש את זה!
"איה, איה,איה! מה לעזעזאל את עושה?!"
חח זה כל כך כיף להרביץ לאנשים עם ספר!
"אני מצטערת אתה פשוט כל כך ביקשת את זה אז לא הייתה לי בררה אלה לתת לך את מבוקשך."
אוקי הוא הפסיק לשפשף כל מקום שבו הרבצתי לו "אה כן?" אממ "כן."
אוי לא הוא מחייך "לא די, סיריוס, די ! נו באמת!" חרא הוא התחיל לדגדג אותי "דייי!!"
מה-מה הוא עושה? חרא, הוא מתחיל לעלות עלי! טוב אין לי בררה "איה! למה את דוחפת אותי? אני רק נותן לך את מבוקשך"
חרא המבטים שלנו נפגשו וכמו באיזה סרט אדיוטי של הנערות המושלמות הפסקנו לעשות כל דבר שעשינו, אנחנו פשוט מסתכלים אחד על השני- וחרא אחד גדול! הוא מוריד את הראש, לחשוב לחשוב
"אממ כדאי שנמשיך." כל הכבוד ג`ודי! גם כן ! סוף-סוף מישהו רוצה לנשק אותך ואת בורחת?.. טיפשה!
 "אה.. ג`ודי.. תקשיבי.. אממ אני מצטער לא התכונתי-" "זה בסדר. אולי כל אחד מאיתנו יקרא ספר אחד ומחר ניפגש כאן?" בבקשה תסכים !
 "אממ זאת תהיה קצת בעיה.." וזה כי
"למה?" אוי לא הוא שוב מתחרה עם לילי, למרות שהמירוץ כבר נגמר, עצוב.
"אממ אין מצב שאני אממ גומר את ספר ביום." נו באמת סיריוס קח את הקצר יותר.
"קח את הספר הקצר יותר." ואני מושיטה לו את הספר , כבדד!
"אממ אבל אם אני לא גומר זאת לא אשמתי!" חיוך
"טוב אני אשמור בנתיים על שאר הספרים." ואני מוציאה את השרביט "וינגאריום לביוסה" והספרים מתעופפים "טוב להתראות."
ללכת או לעשות משהו אחר..? אה כן חיוך ולשגת אחורה למעונות. יד טפוסה.
"היי ג`ודי, אממ עוד שבוע יש יצאה להוסמיגד יום לפני שיוצאים לחופשה.. אולי את רוצה לצאת איתי להוסמיגד?"
כמובן שהוא לא יכול לוותר על החיוך ה`סירוסי` הכובש שלו. "אממ אוקי."
יש לי דייט. יש לי דייט אני לא מאמינה. חיוך וללכת.
"איהה!" למה אני תמיד נתקלת באנשים? להסתכל על קורבן פרצוף `הקללה-הממיתה`
 ואו! היא אחת הנערות היפות ביותר שראיתי מעודי! "אוי סליחה.. לא התכוונתי.."
היא כל כך יפה! "זה בסדר.. אממ מי את?"
ואו היא נראת ממש מואשרת שמישהו שאל אותה את זה.. למה..?
"אוה, אני סול טרמוני. ואת?"
אממ האמת די קשה לענות.. לפני רגע הייתי הדחויה ביותר בכל בית הספר ועכשיו יש לי דייט עם הנער הנחשק ביות בבית הספר.. זה אומר שהשתנתי?
"עקץ אותך יטושטוש?" אהה
"מה? מה זה יטושטוש?" חיוך איזה חיוך יפה!
"זה כמו יטוש אבל כשהוא עוקץ אותך הוא גורם לך לשקוע למחשבות." אהה
"כן אולי.. בכל אופן אני ג`ודי פארקר. מגריפינדור. איזה בית את?"
אולי תהיה לי חברה! איזה יום מושלם- אוי לא! אני הופכת ללוסי!! הצילו!
"אני מריבנקלו. בדיוק באתי ללכת למטבחים, אני רעבה. רוצה אולי לבוא איתי?"
כן נראה לי שתהיה לי חברה יאי! "אממ בטח אני רק ישם את הספרים בחדר שלי. ניפגש ב..-"
"בעץ האלון. אני כבר יביא את הדברים." זה נשמע נחמד "אוקי להתראות"
ואני רצה במעלה המדרגות, קופצת מעל המדרגה הנעלמת והנה התמונה של האישה השמנה "סיסמא?" חרא מה הסיסמא..? אה כן "דודאים."
והתמונה נפתחה  וללכת למעלה שמה ת`דברים על המיטה המזמינה אותי לישון עליה. אבל האוכל מזמין יותר וגם חברה ממש לא תזיק.
ואני הולכת למטה ושוב מדלגת על המדרגה הנעלמת והנה הדלתות שמובילות החוצה, הנה עץ האלון ודמות בולנדינית עם עינים כחולות יושבת על שימכה אדומה וסל לידה.
"היי סול.." נראה שגם אותה עקץ יטושטוש.
"אוה היי.. אני פשוט חשבתי על אממ קסנופי-" "על מי חשבת?"
זהו לחדתי אותה בפינה! "טוב אממ יש איזה נער מ.. גריפידור הוא.. קוראים לו קסנופיליוס לאבגוד.. אבל הוא רוצה שיקראו לו פיליפ.. ואני אממ מחבבת אותו.. קצת את יודעת.."
היא הסמיקה חמודה.. "איך הוא נראה? אולי אני מכירה אותו.." למרות שזה לא כ"כ משנה.
 "זה לא משנה.. יש לו חברה.. וזאת השנה השישית.. בטח מתכננים חתונה.. רוצה בירצפת?" אוי לא.. סול המסכנה.. אולי אני יכולה לעזור..
"אממ כן, תודה. את בטוחה שיש לו חברה?" אוה הנה הבירצפת ולקחת לגימה.. טעים..
"אממ טוב אני לא כל כך יודעת.. את מבינה, אני לא כמוך.. מסתובבת עם סיריוס בלק ומקובלת.. לי אף אחד לא מספר כלום-" "זה לא נכון! אני גם די דחויה.. פשוט בשיעור שיקוים ציוותו אותי ואת בלק ביחד.. את החברה הראשונה שלי.."
אוקי זה היה ממש מביך.. בחיים שלי לא הודתי שאין לי חיים חברתיים.
"באמת? את כמוני? גם את החברה הראשונה שלי ! כולם קוראים לך מוזרה?"
כן אבל תמיד טוב להיזכר! "כן.. אז אולי אין לבחור הזה חברה.. ואז.. צריך לפעול!"
אני צריכה לשלוח מכתב ללוס אם לבחור אין חברה.. כי לי אין מושג מה עושים כדאי לגרום לבחור לאהוב אותי..
"אוה! זה היה נהדר! ואת? את אוהבת מישהו?" זאת הייתה שאלה שבהחלט צריך לחשוב עליה. "טוב אממ.. עכשיו בלק הזמין אותי לצאת איתו.. והסכמתי.. אבל אני לא יודעת אם אני מחבבת אותו בכלל.. זאת אומרת במובן הזה.
במובן של ידידים הוא נחמד מאוד.. אבל חברים אני עדין לא יודעת-" "אז את בטח יצאת מלא פעמיים אם הצלחת לגרום לסיריוס להזמין אותך, זה אומר שבטח תוכלי לעזור לי, גם אם לפיליפ יש חברה!"
חרא, לה התכוונתי שזה מה שיקרה.. "טוב האמת היא.. שבלק הוא הראשון שמתעניין בי בצורה כולשהי..אחותי היא המומחית.." ועוד פעם, השפלה.
"אוו עוד מעט יש את את חופשת חג המולד, אולי תתארחי אצלי או אני אצלך? אם אני אתארח אצלך אחותך בטח תוכל לעזור לנו!"
אמא כל כך תעשה לי בושות! זאת פעם ראשונה שמישהו היא בבית לכבודי.. חוץ מיום הולדת.. וגם אז באים בשביל לוס..
"אוקי, נבוא אלי.. לאמא שלי לא היה אכפת.. וגם אם אני יבוא אליך חצי מהבית שלך היה שבור.. אני ממש מגושמת"
אמת.. ואמא שלי, בטוח תסכים!
"חח אוקי, אני ישלח ינשוף לאמא ואבא שלי.. גם אני רוצה בירצפת" ובקבוק נוסף יוצא, לחיים!
"לחיי החברות בנינו!" הכרזה מעניינת מסכימה
"לחינו!" והבקבוקים נפגשים ועושים את הקול המעצבן.. בחיים שלי לא נהנתי כל כך ביום של שיעור שיקוים.. או בכל יום אחר.. _______________________________________________________________________________________________________________________________________________ תגיבו בבקשה ^^

הפרק הקודם		הפרק הבא