הבת של הלורד

כעבור ארבעה חודשים

"בלטריקס!" הוא קרא. "איפה את?" וולדמורט חיפש אותה ברחבי הבית. הוא ידע שהיא לא

תלך בלי להגיד לו לאן היא הולכת. היא יודעת שהיא חשובה לו מאוד ושאסור לה להיעלם

ככה, בלי להגיד.

באותו זמן בלטריקס ישבה בחדר ההמתנה. היא הייתה מאוד לחוצה. היה לה חשד שהיא

בהריון כבר כמה זמן. מאז שהתחילה להקיא בבקרים והייתה יותר רעבה. הסימן שבאמת

הדליק לה נורה אדומה הוא שהמחזור שלה איחר.

היא החליטה ללכת לבדיקה אצל הגניקולוגית לפני שהיא מספרת לטום.

"הבא בתור" נשמע קול נשי מתוך החדר. בלטריקס נכנסה לתוך החדר והיא זיהתה את

האישה, היא הייתה מבין המתנגדים הגדולים של טום.

האישה הסתובבה, נבהלה ויצרה מגן בינה לבין בלטריקס.

"אני לא במשימת חיסול" אמרה בלטריקס.

האישה ראתה את בלטריקס מתיישבת באיטיות על הכיסא ואוחזת בבטנה. היא זיהתה את

התסמינים, בלטריקס חושדת שהיא בהיריון.

"אוקי" אמרה האישה, הורידה את המגן ובאה לבדוק אותה. "אני מעבירה את השרביט מעל

הבטן שלך ואז נדע אם את בהריון ואיזה מין זה" היא אמרה לבלטריקס והעבירה את

שרביטה מעל ביטנה.

"אני רואה שההתפתחות תקינה, וזו בת".

"זו בת" חשבה בלטריקס בשמחה, "יש לי בת!"

"עדיף שלא תתעתקי מעכשיו" המשיכה הגניקולוגית. "אבל את יכולה לבצע התעתקות צד

לצד."

"תודה רבה" אמרה בלטריקס.

"בואי לבדיקה בעוד חודש, כדי שנעקוב אחרי ההתפתחות שלה" סיכמה הגניקולוגית.

בלטריקס חשה תחושת הקלה ויצאה מהחדר.

כשהגיעה למטה היא זימנה את טום עם האות שלה. הוא עשה שהם יוכלו לתקשר ביניהם

בלי שאוכלי המוות האחרים ירגישו זאת.

 וולדמורט הגיע במהירות, הוא לבש את הדמות שלו בגיל 17. בלטריקס אהבה לראות אותו

בדמות הזו. "מה קרה?" הוא שאל בדאגה. "לא היית בבית ודאגתי לך מאוד!"

"אני אספר לך כשנהייה בבית." היא אמרה. "אבל טום, אסור לי להתעתק בגלל זה אז אני

אצטרך להתעתק איתך צד לצד."

"בסדר גמור" הוא אמר והם התעתקו לביתם.

כשהגיעו הביתה בלטריקס ישבה על הכורסא בסלון וטום מולה.

"טום," היא התחילה להגיד. "אני לא יודעת איך התגובה שלך תהיה אבל תקשיב עד הסוף

לפני שתגיב."

טום הנהן.

"הלכתי לגינקולוגית היום, אתה יודע שלא הרגשתי ממש טוב בתקופה האחרונה וכמו כל

אישה יש לי תחושות בטן שלי."

בלטריקס נשמה עמוק. "אני חושבת שאני צריכה להגיד לך מזל טוב. אתה הולך להיות אבא

לתינוקת קטנה וחמודה."

טום לא ידע מה להגיד. הוא היה המום. הוא לא האמין שתהיה לו תינוקת. הוא לא קלט

שהוא הולך להיות אבא!.

בלטריקס חששה. הוא אף פעם לא קילל אותה. הוא רק היה צריך לכעוס והיא כבר הייתה

מתכווצת בפחד. אבל בדרך כלל היא ידעה לקרוא את תווי הפנים שלו, את שפת הגוף שלו

ולהיזהר בזמן.

אבל עכשיו היא לא ידעה מה הוא מרגיש. הבעת הפנים שלו הייתה חתומה והיא לא הצליחה

לקלוט שום דבר משפת הגוף שלו.

הוא קם והחל להסתובב בחדר מתחיל לקלוט את הבשורה. "יש לי בת" הוא לחש. "יש לי

בת."

"יש לנו בת" תיקנה אותו בלטריקס.

טום זימן את גמדונת הבית שלו. קראו לה ג'ינג'ר. הוא ביקש ממנה להכין ארוחת צהריים

ושבנוסף יהיה בקבוק בירצפת על השולחן.

הגמדונת הנהנה וקדה קידה קודם לו ואז לבלטריקס.

"אנחנו צריכים להחליט איך לקרוא לה" אמר טום.

"אל תדאג, יש לנו עוד המון זמן" אמרה בלטריקס. "אני רק בחודש הרביעי ויש תשעה חודשי

הריון."

הוא החליט וציווה עליה לא לצאת משטח האחוזה עד שהיא תלד. הוא לא יכול היה להסתכן

באיבוד היורשת היחידה שלו.

הם אכלו ארוחת צהריים ושתו לחיי היורשת הבאה של סלאזר סלית'רין.

"חסר לה שלא תהיה בסלית'רין" אמר טום.

"עם שני הורים כאלו איך אפשר שלא?!" צחקה בלטריקס.

הם דיברו וצחקו עד שהשמש שקעה והלילה הגיע.

"זמן לישון" אמר טום.

בלטריקס נכנסה למיטה והוא כיסה אותה.

"תישן לידי" אמרה בלטריקס בקול ילדותי. "בבקשה."

הוא חייך ונכנס מתחת לשמיכה. הם התחבקו ואט אט שקעו בשינה.

חודשים חלפו וימים עברו ובמהלכם הבטן של בלטריקס גדלה ולא היה אפשר להטיל ספק

שהיא בהיריון.

יום אחד, כאשר בלטריקס שכבה במיטה להנאתה וקראה ספר היא הרגישה שהמיטה

מתרטבת.

היא הבינה שירדו לה המים והיא זימנה את טום בעזרת האות.

הוא הגיע ובלי לשאול הוא הבין מה עליו לעשות.

הוא התעתק איתה לקדוש מנגו ושם הוא חיכה שבע שעות מחוץ לחדר בלי לדעת מה נעשה.

"אדון רידל?" שאלה אחת האחיות שיצאו מהחדר. "אתה יכול להיכנס, הלידה עברה בשלום,

יש לך בת יפיפייה, ואישתך צריכה מנוחה."

טום הנהן. הוא היה יותר מידי נרגש בשביל לדבר.

הוא נכנס לחדר וראה את בלטריקס עייפה אך שמחה עם יצור קטן בזרועותיה.

"אז זו היא הבת שלנו" אמר טום.

"כן, " הסכימה בלטריקס. "אליזבת ביאטריקס רידל, תכירי את אביך"

היא הרימה אותה והוא החזיק בה. היא הייתה כל כך שבריה ועדינה והוא חשש להפיל

אותה.

"היא פשוט יפיפייה" הוא אמר. "בדיוק כמו אמא שלה."

בלטריקס חייכה בעייפות ונרדמה אחרי מספר שניות.

טום העביר את אליזבת לאחות.

הוא היה ממש מאושר.

הפרק הקודם