חלום שהתגשם

קריאה מהנה מ הרמיוני השווה והיפה ו ~הרמיוני השווה~

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אכלנו את ארוחת הצהריים במהירות ועלינו לחדר של בת דודתי.
כל הלילה דיברנו והתרגשנו מאוד.
זה היה חלום שמתגשם. אם מיטל ולילך הולכות ללמוד בהוגוורטס, יהיה להם שרביט אמיתי. ולא שיפוד צבוע בלורד, ספרי לימוד אמיתיים, גלימות וכל הדברים הקסומים שמסופרים בספרי הארי פוטר.
אך יותר מכל הם התענינו באיזה שנה הארי פוטר.
ביום למחרת התחזית של דמבלדור התגשמה בהחלט .
לקרת 7:00 בבוקר התלבשנו צחצחנו שיניים וירדנו למטה לאכול ארוחת בוקר .
בשעה תשע בדיוק נכנס האגריד לביתנו. הוא היה פשוט עצום יותר ממה שרולינג תיארה בספרים. בשעה 12 אנחנו כבר הסתובבנו בסמטת דיאגון.
"טוב התחנה הראשונה שלנו זה פה גרינגוטס בנק הקוסמים." האגריד חייך חיוך חם ומלבב.
גרינגוטס היה מקום ענק עם מלא גובלינים מפחידים ומוזרים אך הינו מוכנות לזה ( תודה ספרים ! ).
"גברת לילך לוטוס ומיטל לוטוס מבקשות למשוך כסף." (אני וליטל הינו בנות דודות מצד אבא, אבא שלי היה אח של אבא שלה.) אמר האגריד.
"לוטוס? באמת לוטוס? איזה כבוד!" אמר הגובלין.
הסתכלתי על בת דודתי וראיתי שגם היא הופתעה. תמיד שנאתי את שם המשפחה שלי. הוא היה ממש מוזר וכך חשבה גם בת דודתי.
"בואו אחרי לפה בבקשה." הגובלין הוביל אותנו לקרון ברכבת .
"כספת 01010 תרדו בזהירות." אמר הגובלין.
הכספת שניצבה מולנו הייתה גדולה ומקושטת סמלי לוטוסים ולמעלה היה כתוב בגדול "לוטוס". 
"למה אף אחד לא סיפר לנו על עולם הקוסמים האמיתי?" שאלתי בלי לחשוב. 
"את פה לא סתם מכשפה." התחיל להסביר האגריד, "אתן פה הנצר האחרון בינתיים של משפחת לוטוס הקוסמים החזקים, הטובים אשר מחילים בתוכם גם כוח נסתר אשר אף אחד לא יודע מה הוא."
"ואוו!!" אמרנו ביחד.
נכנסנו לכספת אחרי הרבה זמן של פתיחתה. הכספת הייתה ממש מסודרת; היה מלא כסף ובאמצע בתוך קופסאות תצוגה עמדו 2 תליוני לב זהים . על הקופסא היו שתי טביעות ידיים.
"תכניסו את ידיכם בתוך העקבות." אמר הגובלין ונראה מסוקרן..
היססתי קצת והכנסתי את ידי.

הפרק הקודם