מאלף הדרקונים

פרק 3 – האולם הגדול

מיותר לציין, כשהארי ניגש לשולחן גריפינדור, יד ביד עם דראקו מאלפוי עם לוציוס מאלפוי רצחני ממש מאחוריהם, הפטפוט העליז הרגיל פסק במהירות הבזק, בזמן שכל ראש בשולחן הסתובב לכיוונם. רון, הרמיוני, וכל שאר הגריפינדורים התבוננו בשלישייה בזהירות. אין מצב שזה יכול להיות משהו טוב – אבל אז למה הארי חייך?

 הארי ניצל את השקט, שהתפשט משולחן גריפינדור ברחבי האולם הגדול. הוא חייך בעליזות. "חדשות נהדרות, כולם!" דראקו ואני יכולים סוף סוף לצאת מהארון. טוב, אם להיות הוגן, דראקו היה מחוץ לארון כבר זמן מה – " במילים אלו דראקו ולוציוס שניהם עצמו את עיניהם, אחד ממבוכה והשני מעצבים – "אבל עכשיו  דראקו ואני יכולים לספר לכל העולם שאנחנו ביחד!"

 אף אחד לא אמר מילה. אפשר היה לשמוע סיכה נופלת באולם הגדול. די רגיל להיות במרכז תשומת הלב, הארי לא התרגש והמשיך, פונה להתייחס אל רון והרמיוני בקול רם.

 "מצטער שלא סיפרתי לכם מוקדם יותר חבר'ה, אבל היינו להוטים לשמור על זה בסוד בגלל אבא של דראקו. חשבנו שהוא לא יאשר ומסתבר שבכלל יש לנו את ברכתו של לוציוס מאלפוי, זה לא נפלא?"

 "בקושי הייתי קורא לזה ברכתי, פוטר," לוציוס ירק. אכן, המראה שעל פניו רמז משהו הכי רחוק מברכה שיכול להיות. לגמרי בלי פחד, ודי נהנה מעצמו, הארי המשיך בנחישות.

 "הו בבקשה, לוציוס, אתה למעשה ציווית על דראקו ועליי להישאר ביחד. לצאת מהארון ממש עכשיו בארוחת הצוהריים היה הרעיון שלך, אתה בהחלט התעקשת שנספר לכולם!" הארי ניסה נואשות להתאפק לא לצחוק ממבטי האימה הזהים על פני המאלפויים. אחרי הכל, הוא אפילו לא היה צריך לשקר.

 האולם הגדול התבונן בחילופי הדברים עם עיניים פקוחות לרווחה ולא מעט לסתות נפולות. יורש מאלפוי והילד-שנשאר-בחיים? לא יכול להיות. פני הגריפינדורים עברו במהירות מהלם למשהו שמדמה אימה מוחלטת. הארי רק חייך חיוך רחב.

 רון והרמיוני היו בין אלו שנראו הכי מזועזעים. הרמיוני פתחה את פיה לדבר, ואז הארי תפס את מבטה. כמעט בלי משים, הארי העיף מבט על לוציוס ואז קרץ. הרמיוני הסתכלה היטב על הזעם הגולמי שעל פניו של לוציוס מאלפוי – וגיחכה לעצמה. היא אולי לא הבינה למה בדיוק הארי העמיד פנים שהוא החבר של מאלפוי, אבל היא בבירור הבינה שזה מעצבן את מאלפוי האב. וזה היה משהו שהיא הייתה יותר משמחה לעשות.

 "הו, הארי, ידעתי שיש לך מאהב סודי! כל ההתגנבויות האלה, ההתחמקויות משיעורים, כאילו שרון ואני לא נשים לב." וכאן היא בעטה ברון מתחת לשולחן, מנסה לגרום לו לשתף פעולה עם זה. "במיוחד כל הפעמים שחזרת לחדר המועדון מכוסה בנשיכות ושריטות, אומר לנו שנפלת מהמטאטא שלך – דראקו בטח ממש נמרץ כששניכם ביחד לבד!"

 דראקו מיד הסמיק באדום בוהק, וצחקוק התפשט בשולחן גריפינדור. לוציוס גם היה אדום – מזעם טהור. הרמיוני צחקקה לעצמה. קבל את זה, חתיכת ממזר שחצן, היא חשבה. להרמיוני הייתה נקמת-דם משל עצמה נגד מאלפוי המבוגר.

 רון נראה ממש, ממש מבולבל. הוא פתח וסגר את פיו כמה פעמים והביט בהרמיוני. היא נתנה לו הנהון קטן, וזה הספיק לרון. הוא לא ידע מה לעזאזל קורה, אבל הוא ידע שהרמיוני הרבה יותר חכמה וחדת-הבחנה ממנו, והוא סמך על החברה* שלו במפורש. אם היא עמדה לשתף פעולה עם התרמית הזו, הוא יעשה זאת גם.

 ועם תענוג. רגשותיו של רון וויזלי כלפי שני המאלפויים לא בדיוק יכלו להיחשב כ"חמימים ונעימים".

 "אכן, כן, הרמיוני, את צודקת, זה באמת הגיוני עכשיו. הארי ומאלפוי, איך יכולתי לפספס את זה? הארי, כלב שכמוך, כששמעתי את כל הקולות האלה מגיעים מהמיטה שלך אמרת לי שזה היה סיוט! ידעתי ששמעתי מישהו צועק את השם שלך!"

ובזאת, הגריפינדורים פרצו בצחוק, יחד עם נתח עבה של רייבנקלואים והפלפאפים. דראקו ולוציוס הפכו שניהם, אם אפשרי, לגוון עמוק יותר של אדום. הארי, כמובן, היה נפעם. אני אוהב את החברים שלי, הוא חשב לעצמו.

 "תודה רון, הרמיוני, אתם הכי טובים שיש! ידעתי שאני יכול לסמוך עליכם לקבל את מערכת היחסים שלנו!"

 לוציוס פנה אל דראקו, ודיבר בקול קר מלא באזהרות מודחקות. "אולי אני עשיתי טעות בלחשוב שיכולתי לקבל את מערכת היחסים הזו."

 דראקו נשך את שפתו בעצבנות. הוא ידע שאם אביו ישנה את דעתו הנישואים יהיו שוב על הפרק יותר מהר משאפשר להגיד זנב-קרן הונגרי. הוא יכול לחיות עם להיות מושפל בידי הגריפינדורים. הוא לא יכול לחיות עם להיות נשוי לפנסי. לעזאזל, פוטר! הוא ניסה לשכנע את אביו.

 "תראה, אבא, אני יודע שזה לא מה שציפית, אבל באמת, אני מאושר מאוד עם הארי. ולפחות הוא ממשפחת קוסמים טובה, זה לא כאילו הוא בוצד- אאוץ'!" דראקו ייבב כשהארי הנחית חבטה חזקה על התחת שלו.

 "דראקו מאלפוי! מה אמרתי לך על לומר את המילה הזאת?" עכשיו הגריפינדורים, הרייבנקלואים, ההפלפאפים, ולא מעט סלית'רינים רעדו מצחוק מודחק. דראקו הנחית על הארי מבט מוות – עסקה או לא עסקה, פוטר כמעט חצה את הגבול. הארי לא התרגש, והוא רק קרץ אליו בחזרה.

 לוציוס היה על סף התפוצצות. רון והרמיוני ראו את זה והחליטו לסיים את העבודה.

 "אלוהים, דראקו, וכל הזמן הזה חשבנו שאתה שונא את הארי ומנסה להכעיס אותו, כשבעצם, כל התעלולים הקטנים שלך היו פשוט הדרך שלך לפלרטט!"

 "בעצם, הרמיוני, אני מתערב איתך שמאלפוי באמת ניסה להכעיס את הארי. אני מתערב איתך שהממזר הסוטה הקטן קיווה שהארי ייתן לו מכות הגונות בתחת." בזאת, האולם הגדול איבד את זה לגמרי, אפילו הארי, וכך גם לוציוס מאלפוי. הוא תפס את דראקו בזרוע.

 "בוא דארקו, אני עוזב. לווה אותי החוצה." שניהם עזבו את האולם הגדול באמצע צחוק רועם, דראקו שולח את המבטים הכי מרושעים שיכול היה לגייס אל שלישיית הזהב הגריפינדורית. הארי התיישב והצטרף לחבריו לארוחת צוהריים, מנגב דמעות צחוק מעיניו.

 "רון, זה היה גאוני!" רון חייך מאוזן לאוזן.

 "תודה, חבר!" ואז הוא דיבר בקול נמוך. "ברצינות, הארי, אתה הולך לספר לנו מה קורה, נכון?"

 "ברור. בואו ניקח קצת אוכל ונלך לאיזשהו מקום פרטי לדבר." שלושת החברים ערמו כמה כריכים על צלחות ועזבו את האולם הגדול, הארי מנופף להתראות בעליזות לכל החברים המופתעים אך עדיין צוחקים.

 *******

 "וואו, אז מאלפוי אמור להתחתן עם פנסי והוא משתמש בך ככיסוי? זה מסביר למה הוא לא רצח אותך באולם הגדול היום." הארי, הרמיוני ורון ישבו על שולחנות בכיתה לא משומשת במסדרון הלחשים, ורון הרהר בסיפור שהארי הרגע סיפר להם.

 "אבל באמת, הארי, אתה חייב להעמיד פנים שאת יוצא עם מאלפוי למשך כל השנה? זה לא יהיה זוועתי?" להרמיוני היה מבט מודאג על פניה. הארי פתח את פיו לענות כשקול דיבר מפתח הדלת.

 "בכלל לא נוראי כמו מה שאתם עשיתם לי רק עכשיו." זה היה דראקו מאלפוי, ועל פי המבט על פניו, הוא היה מעוצבן די והותר. הארי הפריח לו נשיקה.

 "היי, מאהב."

 "שתוק, פוטר, אני מאוד כועס עליך עכשיו. מה לעזאזל היה התעלול הזה באולם הגדול?"

 הו בבקשה, כאילו שזה לא הגיע לך בשביל כל הדברים הנוראיים שעשית לנו. ומה אתה הולך לעשות? להיפרד ממני בגלל זה? אני בספק שאני כזה בר-מזל." להארי הייתה נקודה, ודארקו ידע את זה. ידע את זה ושנא את זה. כל עוד הוא היה צריך את הארי בתור הכיסוי שלו, הוא פשוט היה צריך להתמודד עם כל מה שהגריפינדור זרק לעברו.

 דראקו הזעיף פנים, אבל נכנס והצטרף לשלושה בחדר. הוא היה צריך לדבר עם פוטר, והוא היה קצת סקרן בנוגע לתגובה המהירה של רון והרמיוני בזמן ארוחת הצוהריים. "אני חייב לשאול, איך שניכם ידעתם לשתף פעולה עם התוכנית? אין שום סיכוי שהארי יכול היה לספר לכם לגבי זה."

 "אנחנו לא ידענו מה התוכנית הייתה עד הרגע. כל מה שידענו היה שהארי העמיד פנים שהוא יוצא איתך ושזה עיצבן את אבא שלך. זו הייתה סיבה מספיקה כדי לשתף פעול עם זה," הרמיוני ציינה.

 דראקו היה נדהם. "אתם שיתפתם פעולה עם זה שהארי החבר שלי ואז עשיתם ממני בדיחה כי זה עיצבן את אבא שלי?"

 הגריפינדורים הנהנו. "לסכם בקצרה, כן. למקרה שלא שמת לב, מאלפוי, אבא שלך הוא ממזר נבזי." רון לא שקל מילים.

 דראקו הביט בהם בזעם, אבל לא באמת. אלו לא היו ממש חדשות בשבילו. הוא לקח נשימה עמוקה. "בסדר פוטר, תראה, אני באמת צריך שתשתף פעולה עם זה. ואנחנו חייבים להיות משכנעים. מיותר לציין, התעלול באולם הגדול לא לגמרי שכנע את אבא שלי. אתה באמת הולך ללכת עם זה עד הסוף?"

 הארי העמיד פנים שהיה שקוע במחשבות. "הממ, מאלפוי, אני לא יודע."

 "הו, באמת, פוטר! אני צריך את זה!"

 העיניים של הארי נצנצו. "שכחת את מילת הקסם."

 "מה? על מה לעזאזל אתה מדבר? איזה מילת קסם?" רון גם נראה מבולבל.

 הרמיוני גלגלה את עיניה. "הו, באמת. זו אמרה מוגלגית. הוא רוצה שתגיד בבקשה."

 דראקו נראה מזועזע. "מאלפויים לא אומרים בבקשה."

 "המאלפוי שלי אומר בבקשה." העיניים של הארי ריקדו לחלוטין בשעשוע מודחק.

 דראקו נראה מוכן להרוג, אבל עצם את עיניו ואמר, "בסדר, פוטר, נעשה את זה בדרך שלך. בבקשה?"

 הארי גיחך. "בסדר, בתנאי אחד."

 "ומה זה, פוטר?"

 "אתה חייב להיות נחמד לחברים שלי. הערה אחת לגבי בוצדמים, סמורים**, או כסף, וסיימנו. מבין?"

 דראקו הנהן, מתאר שהכל באמת יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. ואז דראקו חייך. "מה לגביך, פוטר? אתה לא בעסקה. אתה אומר שאני לא חייב להיות נחמד אליך?"

 הארי גיחך. "אני יכול לקבל כל מה שתזרוק לעברי, אבל תשאיר את החברים שלי מחוץ לזה."

 בעל כורחו, דראקו כמעט גיחך בחזרה. הארי היה חתיכת ממזר שחצן, אבל היה לו אומץ, וכמה שדראקו שנא להודות בכך, הוא היה חייב להעריץ אותו על כך. "דבר אחרון, פוטר, מכיוון שלכולנו יש שיעור עכשיו. אתה ואני צריכים לתאם את הסיפור שלנו, כי אנשים הולכים לשאול. כנראה שגם לא יזיק לדעת כמה דברים אחד על השני. אנחנו צריכים להיות משכנעים."

 הארי הנהן באיטיות. "מה לגבי שנצא ביחד להוגסמיד מחר? ככה כולם יוכלו לראות אותנו ביחד, ונוכל לסדר את הסיפור שלנו. לעזאזל, אני אפילו אקנה לך משקה."

 דראקו פלט נחרה, אבל הנהן בהסכמה. הוא פנה ללכת.

 "חכה, מאלפוי."

 "מה עכשיו?"

 הארי הושיט את צלחת הכריכים שהם הביאו מהאולם הגדול. כשדראקו הרים גבה בלונדינית חיוורת בשאלה, הארי פשוט ציין, "פספסת את ארוחת הצוהריים."

 מיליון הערות עוקצניות צצו במוחו של דראקו, אבל כשהוא הביט בהבעתו של הארי, שהייתה גלויה ובלי שמץ של רשעות, הוא הנהן בפשטות ולקח אחד.

 *******

 באותו הלילה בחדר המועדון, הארי הדף בהצלחה שאלות סקרניות מחבריו הגריפינדורים, אומר שהוא יסביר הכל בזמן הנכון אבל עכשיו היו לו שיעורי בית. רון והרמיוני הצטרפו אליו למעלה.

 "באמת, חבר, אני לא רואה איך ייתכן שאתה בסדר עם זה." רון דיבר עם הארי בקול נמוך בזמן שהרמיוני הנהנה בתוקף תוך כדי. "אני מתכוון, זה מאלפוי, בשם מרלין! ורק תחילת השנה! איך אתה עומד לשרוד?"

 הארי נראה מהורהר. "אתה יודע, זה מצחיק, אבל לא באמת אכפת לי. הייתם חושבים שכן, אבל לא. העניין הוא, זו כבר השנה השישית שלי, ואין פה אף אחד שאני חושק בו אפילו קצת, אז מערכת היחסים הזו לא תהרוס את הסיכויים שלי עם אנשים אחרים. לא יכול להיות פחות אכפת לי מה כולם חושבים שההעדפה המינית שלי היא, אז זה גם לא מפריע לי. לא רק זה, אבל מאלפוי חייב להיות נחמד אלינו עכשיו, מה שיהיה שיפור מוחלט על פני השנים האחרונות שהיינו פה."

 הרמיוני נראתה לא משוכנעת. "אתה בטוח לגבי זה, הארי? אני מתכוונת, זה פשוט כל כך מתאים לך לעשות משהו כל כך נחמד ואצילי בשביל האויב המושבע שלך. אתה בטוח שמאלפוי לא ינצל אותך?"

 "איך הוא יכול? הוא צריך אותי בשביל שאני אגן עליו מהנישואים האלה. חוץ מזה, אני חושב שזה הפוך. אני לא בטוח שאני אהיה מסוגל לעמוד בפני כל ההזדמנויות שיהיו לי לנצל את מאלפוי. כמו היום. זה היה יותר מדי כיף."

 רון הנהן. "נקודה טובה, חבר. חוץ מזה, אולי תוכל ללמד את הטמבל העוקצני הזה קצת נימוסים. אח שלי צ'רלי תמיד אמר שאתה תהיה מאלף דרקונים טוב, ודראקו לא פירושו 'דרקון'? אולי תוכל למצוא דרך לאלף את מאלפוי."

 "הארי פוטר המפורסם, מאלף דרקונים? תסמוך על צ'ארלי שיחשוב על משהו כזה." הארי גיחך. "חוץ מזה, אתם שניכם מתעלמים מהחלק הכי טוב של העסקה הזאת."

 "ומה זה, הארי?" הרמיוני שאלה.

 "שאני זוכה לבלות את זמני הפנוי בלנעוץ מבטים במאלפוי. הוא אולי ממזר מרושע, אבל הוא בהחלט מהממם. הוא חייב להיות הבחור הכי לוהט שראיתי אי פעם."

 "הארי!" רון והרמיוני נראו נגעלים במקצת אבל חייכו בכל זאת, חושבים שהארי צוחק איתם.

 הוא לא.

----------

*חברה במובן הרומנטי, girlfriend

**סמור- באנגלית weasel, דומה לWeasley

מקווה שנהניתם, נשיקות ❤️

הפרק הקודם