אני לא דמבלדור. אז מי לעזאזל?

"הרמיוני?" שאל אברפורת' בהפתעה "החברה שאמור להיות לך?"

הארי הפנה אליה את מבטו בתקווה. היא הנהנה לאט , פניה רועדות.

חיוך אדיר התפשט על פניו . הוא לא לבד. מה שלא יהיה - הם ביחד בזה עכשיו.

הרמיוני טרלוני נרעדה שוב "המ - המנהל?"

טוב, מישהו חייב להסביר לה מה קורה " אה, אני למעשה הארי" עיניה של הרמיוני נפערו בהפתעה "אוך לעזאזל, שמקגונגל תסביר".

----

הארי צפה בהרמיוני-טרלוני מעכלת לאט את המידע.

"-לכן נצטרך ללכת במהרה למפולת הגנב והכל ייגמר" סיימה מינרווה מקגונגל , חיוורת וחלשה יותר מאי פעם.

"בס- בסדר פרופסור" השתנקה הרמיוני.

המורה לשינויי צורה נאנחה והתיישבה על הכיסא הקרוב, נותנת לעיניה להיעצם. מניחה את ראשה לאחור , כאילו מקווה לכמה דקות של שקט.

הדלת נפתחה שוב. מקגונגל נתנה לעוד אנחה להשתחרר ופקחה את עיניה.

אברפורת' נכנס פנימה ולאחריו במבט נחוש ורציני המורה לשיקויים גלימתו פרועה ומוכתמת , אבל הפעם זה לא שיווה לו מראה של קבצן מלוכלך ,אלא של לוחם מיומן שרוצח על בסיס קבוע.

הארי כיווץ את מצחו , סנייפ גרר אחריו נער מסלית' - "קראב?!"

מקגונגל התעלמה ממנו "סוורוס, הוא היחיד? מי נמצא בראש שלו?"

"הוא עצמו" ענה סנייפ כשהוא מביט בהארי -דמבלדור במין סקרנות ותוקפנות "הוא עצמו מהעולם שאלבוס השוטה דמיין".

"אני מציע שנצא עכשיו רבותי" קטע אותם אברפורת' בקולו העבה "כל שנייה שאלבוס לא כאן נותנת לאתם יודעים מי יתרון".

המחשבה היחידה שחלפה במוחו של הארי כשהם נסעו בפלו לגרינגוטס היתה שיט, וולדמורט חי. המחשבה השנייה היתה טוב, בעוד כמה דקות זה כבר לא הבעיה שלי.

----

שלושה קרונות. הארי ומינרווה יחד בקרון האחרון . המפל התקרב במהירות.

הארי נשם בכבדות , בקרוב מאוד זה ייגמר. הכל.

אבל... הארי לא רצה שזה ייגמר. הוא ממש לא רצה להיעלם. הוא ידע שהוא רק הזיה של דמבלדור, ודמבלדור חייב לחזור, אבל זה לא עזר. הוא רצה להישאר.

הוא רק בלע את רוקו ועצם את עיניו. הוא הרגיש את מינרווה מניחה את ידה על כתפו לתמיכה.

הוא נשך את שפתו התחתונה. הוא סתם מייפה את זה. הוא עומד למות. הוא עומד להפסיק להתקיים.

הארי עצם את עיניו חזק יותר! רק שהמחשבות יעלמו! כמה שניות וזה נגמר!

הוא שמע קראב עבר במפל , יוצא מהצד השני כולו רטוב ומבולבל. הארי הרגיש בחילה. ועצם את עיניו שוב. פשוט לחכות לסוף  , זה מגיע,  זה מגיע.

אבל אז נשמעה צווחה קטנה. שיט , הרמיוני. היא מפחדת, הוא לא יכול לתת להרמיוני למות.

לעזאזל עם זה! הוא בעצמו לא רוצה למות! דמבלדור והשטויות שלו יכולים ללכת קיבינימט! הוא והרמיוני לא ישלמו את המחיר.

הוא פקח את עיניו כשהחלטה נחושב על פניו.

השרביט של דמבלדור היה מונח בין קפלי גלימתו "שתק!" הוא לחש לכיוון דופן הקרון. הקרון עצר בחריקה. הקרון שלפניו גם הוא נבלם.

"מינרווה? מה קרה?" סנייפ שאל כשהוא מביט מעלה ומטה.

"אני לא יוד-" ואז קפצה אחורה לכיוונו כשהבינה. הארי כבר היה מוכן עם שרביט. "הארי-" היא התחילה לומר.

"אני מצטער, מינרווה" הוא באמת הצטער "שתק!" . לא היתה לה הזדמנות אפילו להגן על עצמה.

"מה נדפק איתך?!" צרח עליו סנייפ. הארי התרומם לכיוונו . שרביטהם מכוונים זה לזה.

הארי ידע, זה לא עומד להיות כמו עם מקגונגל, סנייפ כבר היה בעמדת קרב, והוא היה מיומן יותר. היה להארי תקווה אחת , הוא קיווה שזה יעבוד.

הארי גייס את כל מה שיש לו "פטריפיקוס טוטאלוס!", סנייפ הצליף בשרביטו בחלקיק שנייה "פרוטגו!".

אך קליע השיתוק ניפץ את המגן הזוהר בלי מאמץ , ופגע היישר בפניו של סנייפ. עוד היה אפשר לראות את מבט התדהמה על פניו כשהוא קרס על הרצפה.

הארי חייך. הוא באמת נהנה מזה. מסתבר שיש יתרונות בלשכון בגוף של הקוסם החזק ביותר ביקום.

"הארי?" נשמע קולה של טרלוני סנטימטרים ספורים לפני המפל "אנחנו בורחים?"

"כן הרמיוני, כמעט מתנו" הוא הניח יד על כתפה וחייך "כמעט מתנו , אבל אנחנו בורחים עכשיו".

"ויש לך את ה- אתה יודע - "

"הכוחות האגדיים של דמבלדור?" הוא קטע אותה בזחיחות "ככה זה נראה" הוא הצביע לכיוון סנייפ.

"לעזאזל, זה אומר שיש לי את הכח של הזקנה הזאת" היא רטנה.

"אולי יש לך כוחות נבואה" הוא אמר בחיוך מלגלג. היא רק עשתה פרצוף שנראה די מגוחך על פניה של סיביל טרלוני.

"טוב, קוסם אדיר שכמותך" נראה שהיא די נרגעה כבר , היא מתבדחת. "איך אנחנו יוצאים מכאן?"

"אולי אני אוכל לעזור בזה" נשמע מאחוריהם.

הארי קפץ אוטמטית לאחור, שרביטו כבר בין ידיו. אז יש לו גם אינסטינקטים מטורפים. מגניב.

"אברפורת'?!"

-------------------------------------------

בבקשה תגיבו לי ותירשמו , אני צריך את זה, זה כמו אינפוזיה בשבילי בבקשה , זה כל מה שיש לי , אני מתחנן אל תקחו את זה ממני , בבקשהה , לא, לא, תהרגו אותי במקום , לא לא לאאאאא. 

אני מביט על העולם במבט ריק הכל חסר צבע. מצמיד את הסכין אל שורש כף היד כמו מהופנט . ואני חותך. "לא יכולתם פשוט להירשם ולהגיב?" המון דם. צעקות. והכל נגמר.

(הבהרה :אין צורך לפנות למוקד ער"ן רק להירשם ולהגיב)

הפרק הקודם		הפרק הבא