אמה פוטר והדרקון האבוד- *בהקפאה*

היום יום שישי ולי יש בית ספר אבל בגלל שאני שונאת שלוש שעות חשבון הברזתי מבית ספר!(סתם צוחקת להבריז זה נוראי ואני לא גאה בעצמי)

אז בגלל שאני מאוד משועממת החלטתי להוסיף לאף אחד פרקקקקק

השמש העירה את אמה בחופזה והחום צרב בגופה והעיר אותה ליום הראשון בשבוע וזה היה נוראי, אבל כמו שהיא ציפתה ליה ישנה ונחרה בקולי קולות (אין כמו ליה והנחירות באמת שאני מקאנת) החום לא צרב בגופה של ליה והשמש לא העירה אותה בחופזה,אמה מיהרה לסגור את הוילון האפור על חלונן כדי שליה תישן עוד קצת,אמה התלבשה ושתפה את פניה המלאים בכורי שינה כדי להתעורר.

היא רצתה לחכות לליה כדי שילכו לאכול ביחד,אז היא מיהרה לכיוון הכרית שלה לקחה את הבובה הקטנה והבלויה של הדובון אכפת לי הוורוד(זה עם הקשת על הבטן) ומיהרה להניח אותו בחדרה של סוזן לי ארוק שהיה החדר ליד (מי שהבין אותי הבובה הופיע כמו קסם מתחת לכרית של אמה),אחרי הסידור הקשה שבו אמה ניסתה לשים את הדובון בין ידיה השמנמנות של סוזן מבלי שחברה לחדר יתעורר היא מיהרה אל חדרה ונתלה  בידה את המכתב המצהיב.

היא הוציאה את גליל הקלף השני מין המעטפה וקראה בליבה:

בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות

מנהל: מרקוס אוליבר ארתור ארבר מרקוני

(סטנדפיסט מקצועי)

גברת פוטר היקרה,

אנו שמחים להודיעך שנשמר עבורך מקום בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות מצורפת בזאת רשימת הספרים והציוד הנחוץ.

שנת הלימודים מתחילה ב-1 בספטמבר אנא שלחי ינשופך לא יאוחר מה-31 ביולי 

                                                                                    בכבוד רב,

                                                                                            הרמיוני גריינג'ר

                                                                                            סגנית המנהל (אני מודעת לזה שבספר השמיני מסופר שהיא שרת הקסמים אבל אני חושבת שיותר מתאים להרמיוני שלנו להיות מורה)

זה כל מה שהיה במכתב,כן היה רשום שהיא תקבל רשימת חפצים וגם היה רשום שהמנהל הוא סטנדפיסט אבל כמה צחוק אף פעם לא הפריע לאמה.

היא חיפשה שוב במעטפה עוד מכתב עם רשימת הציוד ומול עיניה היא גילתה שלאט לאט קלף טווה את עצמו כמו חוט,בקלף התחילו להרשם כל מיני חפצים כגון קדרה קרפדה ועוד דברים שלא באים בחשבון למוגלגים כמו שהוזכר אתמול במכתב,זה היה יותר מידי מידע אמה התיישבה ובהתה שוב במכתב הטוווה את עצמו. הקשקושים הללו על קסם באמת היו אמיתיים, זה ההסבר הבטוח לכל הבעיות של אמה זה פשוט מבריק!

בעוד אמה חושבת, המכתב סיים בעבודתו,לאט לאט כדי שלא יקרה משהו לקלף הרך שרק עכשיו הופיע היא הוציאה אותו מין המעטפה וקראה שוב בליבה:

תלבושת

תלמידי השנה הראשונה נדרשים להצטייד בפרטי הלבוש הבאים:

1.שלוש גלימות עבודה פשוטות ( צבע שחור או ורוד )(ורוד פחות מומלץ העכברושים ישר יכרסמו לכם את הצבע היפה הזה)

2.כובע מחודד פשוט אחד (שחור או ורוד, אבל אני אזכיר שוב את העכברושים)לשימוש יויומי

3.זוג אחד של כפפות הגנה(מעור דרקון או עור זיקית או אור של שמש)(זה יכול מאוד לשרוף אז פחות מומלץ אור השמש)

4.גלימת חורף (שחורה או ורודה)(תזכרו את העכברושיםםםם)(עם אבזמי שוקולד שתוכלו לאכול בשיעור)

נא לדאוג שכל בגדי התלמיד יישאו את שמו ואת סוג הגבינה האהוב עליו

ספרי לימוד

כל תלמיד נדרש להצטייד בעותק של כל אחד מהספרים הבאים:

הכישוף הבסיסי(רמה א') מאת לילי ריינורד

תולדות הקסם, הכישוף והשרביטים מאת ג'ון ביל אליין

רעלים,חומרים לשיעורים וסוגי בקבוקונים(רמה א')מאת מון בקבר(הערת הכותבת:השם מכוון)

מדריך שינוי צורה למתחילים מאת אמריק חלפון,העותק הישן

כוחות האופל:כשפים בסיסיים מאת חמשת הג'יבריש הגדולים

סוגי מטאטאים,חדשים +ישנים מאת רונלדה הוץ'

תולדות הוגוורטס מאת הרמיוני גריינג'ר

ציוד נוסף

1 שרביט

1 קדרה (ברזל או נחושת מידה 2.5.1.2.3.4)

1 מערכת בקבוקונים(זכוכית או קריסטל או זכוכית של חלון מנופץ)

1 טלסקופ

1 זוג מאזניים מנחושת או בדיל

נוסף לזאת ניתן לתלמידים להביא עימם ינשוף או חתול או קרפדה או ינשוף.

תזורת להורים:על תלמידי השנה הראשונה נאסר להביא מטאטא אישי.

שוב אלפי מחשבות עלו במוחה של אמה עם היא תלמידת שנה ראשונה זה אומר שיש עוד כיתות מעליה? מה יש בארוחת הבוקר? המנהל הזה באמת מאוד מצחיק... יש קורנפלקס או פנקייק? הוא מאוד אוהב ורוד... ואולי יש בכלל חביתה?

לאמה לא היה זמן לברר הכל ליה התחילה להתעורר היא מיהרה להחביא את המכתב מליה ועזרה לליה להתארגן.

                                                                                                            *       *       *       *       *       *

הארוחה הייתה מה שנקרא '''יחסית רגילה'' ואמה טעתה, לא היה פנקייקים לא קורנפלקס ולא חביתה היה טוסט.

אתם בטח תוהים מה כל כך נורא בטוסט אז אני אגיד לכם,אין בטוסט שום דבר רע אבל בדרך כלל בימי ראשון גברת פרמה מכינה סלט ולחמנייה עם גבינת פטה(גבינה בולגרית) כולם אהבו את הבישולים של גברת פרמה ועם היא מכינה משהו שונה מין הרגיל זה אומר שיש בעיה,מיד אחרי שהבנות סיימו לאכול הן רצו אל המטבח וראו שכבר קהל גדול של ילדים עומד שם ליד גברת פרמה הבוכייה, מנהל בית היתומים,מיסטר לייד רו כבר עמד לידה ושאל אותה בשקט מה קרה וכך גברת פרמה השמנמנה בסינר המלמלה הכחול הרגיל שלה סיפרה את הכל למנהל  הנמוך בעל שיער השיבה ולילדים הגדולים והקטנים.

''היום בבוקר שנכנסתי למטבח,חיכיתי למרי אן העוזרת. היא תמיד מאחרת אתם יודעים'' כך גברת פרמה החלה בסיפורה.

''וחיכיתי וחיכיתי וחיכיתי המון זמן מ-6:40 עד 7:57! (גברת פרמה מאוד אוהבת לדייק בזמנים) והיא לא באה ואז אחיה הקטן ג'סטין המקסים והחמוד קיפץ ודילג אליי וצעק אליי בקול ילדותי ומקסים(היא עובדת בבית יתומים לילדים ציפיתם שהיא לא תאהב אותם) 'גברת פרמההההה,מרי אן לא יכולה להגיע היום' הוא הזיז את פניו השמנמנות והמתוקות כאילו הוא מנסה להיזכר מה עוד להגיד 'היא חולהההה, ויש לה נזלת מגעילה וחום גבוהההה מאוד מאוד' זה היה נוראי כמעט התעלפתי,אני איזה זקנה מאוד ולא אוכל להכין הכל בעצמי אני מפחדת לחתוך לי את האצבע! ואז הוא אמרק לי להכין טוסט! הסתכלתי בחלון אל הילדים וראיתי שם חצי מבית היתומים שמחכה לאוכל ומיהרתי אל הטוסטר הישן והתחלתי להכין לחמניות עם גבינה וג'סטין המקסים עזר לי'' היא סיימה ונשמה עמוק עמוק '' אבל לא מתאים למרי אן להיות חולה היא נערה חזקה ובריאה, והרי זה גם קיץ ויש לה חום גבוה''.

ליה משכה את אמה לחדרן ובדרך אמה רצה אל לוקס וג'יין האחים בחדר מספר 13, לוקס היה בן 17 וג'יין הייתה בת 12 גדולה מאמה בשנה,כן כן בהתחלה אמרתי שלאמה לא היו חברים חוץ מליה אבל היא הכירה את כל בית היתומים בעיקר את לוקס וג'יין,ם היו רועשים מאוד, שניהם היו מאוד קטנים שננטשו לפי מה שאמה ידעה אביהם בא לבית היתומים כי לא יכל לטפל בהם,הייתה לו עבודה מאוד חשובה ואמם מתה, אז מיסטר לייד רו קיבל אתץ שניהם בשמחה,אבל הם כל הזמן פשוט רבו ורבו ורבו,בגלל שלוקס היה בן 17 הוא לא יכל עוד להתארח בבית היתומים(אף אחד לא אימץ אותו) אז הוא הפך למדריך והוא עוזר מאוד למיסטר לייד רו,שהיא נכנסה לחדרם במהירות הם היו עסוקים בריב סוער.

''אתה .פשוט. פטתי.תן .לי .מיד.את. החולצה.שלי!'' ג'יין צרחה בקולי קולות.

''היא לא שלך, היא שלי!!'' לוקס העתיק אותה וצווח גם,עם מישהו היה יודע איך פתאום מרי אן חולה זה היה לוקס,הם היו חברים טובים ובין המדריכים עברה שמועה שהם אפילו מאוהבים,אחרי כמה דקות של ריב על החולצה לוקס החזיר לג'יין את החולצה .

לג'יין וללוקס היו שיער שחור,לג'יין השיער היאה ארול וחלק וללוקס הוא היה פרוע אבל מסודר,לשניהם היו עיינים כחולות בהירות ואף טיפה סולד,שניהם היו בגובה ממוצע אבל הם לא היו ממוצעים.

''וכמו תמיד,אני צודקת'' ג'יין חייכה בניתחון והשניים שמו לב לאמה.

''אמה,כמה זמן את היית פה?'' לוקס חקר.

כמו בסרטים אמה השיבה בפשטות,''מספיק זמן''

''אוקי עם באת כדי לשאול עם אני ומרי זוג מאוהב שיושב על העץ,אז אני אגיד לך שלא'' ג'יין שתקה כאילו היא שכח לרגע על הקטע בין מרי אן ללוקס,

''לוקס,אתה יודע למה מרי אן חולה?'' אמה פתחה בשיחה שרצתה לדעת את תשובתה.

''אה,הקטע הזה'' לוקס הסמיק מעט ''אתמול באתי לבקר אותה,היא הלכה להביא לי ולה כוס מים והיא סיפרה לי שאתמול היא ראתה גזר גמדי שהיה קטן עד כדי כך שאפילו ג'סטין לא יכול להשתוות אליו'' לוקס עצר לרגע,הוא לא היה בטוח עם להגיד את הדבר הבא,''ואז ראיתי שמהחלון מבצבץ שרב- לא לא מקל כזה ואז המים שלה הפכו ירוקים ושהיא שתתה אותם היא פשוט התעלפה ואז היה בלגן היה אמבולנס ואמרו לי ללכת ועכשיו יש לה כאבי ראש וחום''.

ג'יין לא אמרה דבר,אמה הייתה מרוצה ורצה אל חדרן לבדוק מה שלום ליה הכעוסה.

בזמן שהיא רצה אלך החדר היא חשבה לעצמה מה זה היה השרבמקל הזה של לוקס,בדרך היא מעדה על רגל של מישהו והכל היה שחור.

הפרק מוקדש למצנפת 100 שנרשם\ה (לא היה רשום עם זה בן או בת) לפאנפיק שלי

והפינה המצחיקה להיוםםםםםםם:סיוט עם סרטן

פעם(אני חושבת בכיתה ג') היה לנו יום ים בבית ספר,אתם יודעים הולכים לים מדברים ההורים רק מצלמים יש שוקו קנוי של הפרה המוזרה הזאת ,יום ים רגיל.

בלילה שהלעתי לישון,חלמתי שהיינו בים והלכנו כל הילדים בתור ארוך ,ואז ראינו מנהרה קטנה כזאת מחול,ועברנו דרכה ואז אני והילדה שעמדה מאחורי(נקרא לה ע') עברנו במנהרה וואז היא שמה לי סרטן על הגב והוא צבט אותי ואני לא צוחקת,אני התעוררתי מזה והרגשתי את הצביטה בגב....

הפרק הקודם		הפרק הבא