לא יכול לתת לה ללכת

"היי, הרמיוני פססט..." נשמעה לחישה באוזנה של הרמיוני בעוד היא עולה במדרגות.

"מי זה, רון?" היא שאלה, "אוך רון אתה כל כך מיושן אתה ממש-"
"זה אני אדם!" הוא החזיק לה את ידייה כדי למנוע אלימות.
"אה, סליחה אדם.... אני הממ.... סליחה" היא הסמיקה.
"מי זה הג'ינג'י המטורף הזה?!" שאל אדם. 
"אה... סתם תלמיד שחשב שהוא חבר שלי".
היא הניחה את ידיה על עורפו ושיחקה לו בתלתלי הקוקו.
"חחחח.... אוקיי לילה טוב!!!" אמר לה ונשק ללחייה.
"לילה טוב!" אמרה הרמיוני כולה סמוקה וחזרה לישון.

בוקר

הרמיוני ירדה לחדר המועדון וראתה את רון יושב על הריצפה עם אותו פרצוף, ממש בובת שעווה.
"בוקר טוב רון!" היא התישבה לידו, "הכל בסדר?"
רון לא עיכל את זה שהרמיוני דיברה אליו ולא ענה, רק הבעת פניו הפכה לפחות חמוצה.
"רון... הממ... רציתי לבקש ממך סליחה על אתמול" היא ליטפה את שערות ראשו, "רון?" היא שאלה מודאגת.
"מה?" הוא הוציא סופסוף מילה מפיו.
"אתה סולח לי?" 
"בשביל מה? תני לי סיבה אחת טובה" הוא העיף את ידה בכעס. 
"כי אני לא יכולה לראות אותך ככה" ענתה הרמיוני בכנות.
"תודה באמת, אני לא צריך רחמים ובמיוחד לא את שלך!!!" הוא קם והלך לחדר.
הרמיוני הניחה את ידה על המקום שבו רון ישב והתחילה לבכות....

----------------------------------------------------

אוקיי אני יודעת שהפרקים קצרים אבל זה מה שיצא!!!
נ.ב אדם זה התלמיד החדש
ותגיבו כי תגובות לא עולות כסף 

הפרק הקודם