"אני כבר בת 18!"

ואיי לא הוספתי מלאאא זמן או שככה זה מרגיש!

אז באמת סליחהההה

וזה מגיע לכם!

(סורי אם ההתחלה משעממת...)

 
 
הם הביטו אחד בשני.
"טוב, אז כל הפרשייה הזאת נגמרה, הא?" הרמיוני אמרה.
"דיי מהר, כן." רון הסכים.
"אחרי השנה הזאת של לימודי עיתון הנביא אני חושבת שאנסה להצטרף ל'הרפיות מהוליהד',
שמעתי שהם צריכים מחפשת ורוצים להחליף רודפת. אני פשוט ינסה להתקבל לשניהם, הרי אני כל כך טובה בקווידיץ', ממש עילוי."
ג'יני אמרה בצחוק, מניפה את שערה לאחור ונשענת על רגליו של הארי. רון עשה פרצוף של 'נראה לך?!' והארי והרמיוני צחקו.
"אחרי לימודי ההילאות שלי השנה אני יוכל להיות הילאי. מעניין איך זה." הארי מילמל.
"כן, גם אני. למרות שג'ורג' הציע לי לעזור לו בחנות ומקבלים על זה אחלה משכורת. הרמי, מה את תהיי?" רון הביט לעברה.
"למדתי כישופמטרי פלוס, שזה יכול להתאים להרבה מקצועות. אני חושבת שאני יעבוד במחלקה לרישוי ופיקוח על חיות הפלא, כך אני יוכל גם לקדם את 'אלרגה'."
היא אמרה בהירהור. רון עיווה את פניו. הרמיוני שמה לב.

"אוך, שתוק." היא מילמלה, חובטת בו.

בעוד הם נלחמים רון נזכר והוציא את ראשו שהוגן מתחת לשמיכה מהכרית של הרמיוני.

"הא, הארי, רציתי להתייעץ איתך על משהו."

"כן?" הארי הרים את מבטו מהפקפקן.

"בחוץ, טמבל."

הם יצאו מחוץ לבית, ליד המחסן.

"תשמע, נכון שרציתי להציע להרמיוני?"

"כן, נו?"

"אז איך אני אמור לעשות את זה?" הוא נשמע לחוץ.

"לא יודע. אתה רוצה לזה יהיה רק שתיכם באיזה מקום רומנטי או בבית עם המשפחה?"

"אממ.." הוא נראה מהסס. "בבית עם המשפחה נשמע... או שיש לי רעיון!"

"דבר."

"יש לה יום הולדת בדצמבר! אני יוכל להציע לה אז!"

"עוד כמה זמן זה?"

רון חישב.

"שלושה-ארבעה חודשים, ניראלי."

"יופי. בהצלחה." הארי טפח לו על כתפו ובא להכנס הביתה.

"רגע, הארי!"

"מה?"

"איפה אני יציע לה?!"

"תעשה לה יומולדת בבית או במסעדה ואז תשלוף את הטבעת."

"אה..."

"שמע, רון, יהיה לך מספיק זמן לחשוב ולתכנן את זה. שזה לא יטריד אותך."

"צודק." רון מילמל.

"אני שמח שהסתדרת לבד. שיהיה לך בהצלחה." הארי שוב טפח לו בכתפו ונכנס בחזרה,

משאיר את רון בוהה בתרנגולת שקיפצה בחצר, חולפת בבהלה ליד רון.

אשמח לתגובות שידרבנו אותי להמשיך!:):):)

הפרק הקודם		הפרק הבא