כש"פנגטזיה" הופכת למציאות

פרק 22: נשק פרוותי

הבוקר עלה בהיר ושקט על העיירה הקטנה בון-טומפ. סוקי הגיעה אל מרלוט'ס בשעה מוקדמת למדי והופתעה לגלות שהמשלוח של המדים כבר הגיע. "בוקר טוב סאם, לא הספקתי לעדכן אותך אבל אני רואה שהמדים כבר הגיעו." אמרה סוקי והחוותה בידה על ארגזים מסודרים שעמדו ליד סאם ברחבת הכניסה לבר. "מדים?" שאל סאם. "כן, יש המון ערפדים בפנגטזיה שמתכוננים להילחם אתנו אז יש פה מדים לבנים כדי שנדע מי משלנו ומי משלהם. אנחנו לא רוצים לשפד ערפדים שרק מנסים לעזור לנו להגן על אנדי." אמרה סוקי.

"או.קיי, זה צריך להגיע לפנגטזיה בערב?" שאל סאם. "כן, אז נעמיס את זה על המכונית שלי ועל הטנדר שלך ו..." רעש של מנוע קטע אותה באמצע המשפט. "ואולי על המשאית שלי?" נשמע לפתע קול מוכר. "אלסיד!" קראה סוקי וחיבקה את הגבר הגבוה, רחב הכתפיים בעל הפנים הטובות. "זאת הפיה שלך?" שאל קול לא מוכר. "טומי תכיר את סוקי, סוקי זה טומי בן דוד שלי." אמר אלסיד. "נעים להכיר טומי." אמרה סוקי לנער כהה השיער. "הוא לא קצת צעיר?" שאל סאם. "ואתה לא קצת נדחף משנה צורה?" שאל טומי. "טומי תירגע. סאם הוא חבר." אמר אלסיד ולחץ את ידו של סאם. "אל, לא ככדאי שנוציא את הבחורים מתא המטען של המשאית? הם בטח כבר נחנקים שם." אמר טומי. "אה, נכון שכחתי." אמר אלסיד ומיהר לפתוח את הדלת של אחורי המשאית הגדולה.

מתוך המשאית זינקו עשרה גברים חסונים וצעירים. "וואו, לא רע אלסיד, אבל למי הם נשמעים? אני יודעת שאתם בדרך כלל מסתובבים בלהקות." אמרה סוקי. "אה, הם נשמעים לי. זאת הלהקה שלי." אמר אלסיד נבוך במקצת. "וואו, תתחדש. זה מעולה." אמרה סוקי בחיוך. אלסיד רק בהה בה. "אל, אני חושב שנוזל לך קצת רוק מהצד של הפה." אמר לפתע טומי ונאלץ לברוח מנחת זרועו של בן דודו הנבוך.

"אז מה יש בארגזים?" שאל אלסיד. "מדים לבנים. ככה רוז החליטה, היא אומרת שבגלל שלשליט הנשגב אנשים בשחור אז עדיף שנהיה בלבן כדי שלא נשפד אנשים משלנו, אבל אתם תתקפו בתור זאבים לא?" אמרה סוקי. "כן, ברור. אנחנו הכי חזקים בתור זאבים." אמר אלסיד. "יופי. נשאר רק הנשק." אמרה סוקי. "מי זאת רוז?" שאל לפתע טומי. "זאת האימא של התינוקת החצויה. טומי הוא הבתא שלי, הוא צריך תמיד לדעת הכול." אמר אלסיד וגלגל את עיניו. "זה נכון! אני הסגן שלך ואתה האלפא, אז אני הבתא שלך!" התרעם טומי. "תירגע טומי, סתם צחקתי." אמר אלסיד ופרע את שיערות ראשו.

"מה במזוודה?" שאל לפתע טומי. "כן סוקי, בדיוק התכוונתי לשאול אותך, מה במזוודה?" שאל סאם. "כסף מאריק, בשביל הנשק. הוא אמר שנשק נגד ערפדים הוא מאוד יקר." ענתה סוקי. "אה, לערפד המעצבן לא חסר כסף." אמר טומי. "היו לו אלף שנה להרוויח אותו." אמרה סוקי. "אלף? וואו." אמר טומי. אלסיד גלגל את עיניו.

"היי, משנה צורה, יש אוכל במקום הזה שלך? אנחנו רעבים." אמר אחד מחברי הלהקה. "אם יש לך כסף, אתה מוזמן." אמר סאם. "בואו ניכנס חברים." אמר אותו אחד. "רגע ג'ק, סוקי אמרת שאת צריכה לקנות נשק?" שאל אלסיד. "אה, כן." אמרה סוקי. "בסדר, בחורים לפני שתלכו לאכול, תעמיסו את הארגזים האלה על המשאית ואני אלך עם סוקי לקנות נשק." אמר אלסיד. "או.קיי צ'יף." אמר ג'ק והם העמיסו בזריזות את ארגזי המדים על המשאית. "לכו לאכול, אני אחזור יותר מאוחר. טומי אתה אחראי." אמר אלסיד. טומי הנהן והבחורים נכנסו אל מרלוט'ס. "סאם, אני אחזור ואכנס ישר לעבודה בסדר?" שאלה סוקי. "או.קיי סוקי." נאנח סאם.

"בואי נזוז סוקי." אמר אלסיד. היא הנהנה וניגשה אל קבינת המשאית. אלסיד הניף אותה אל המשאית ביד אחת. "אלסיד! יכולתי לעשות את זה לבד!" אמרה סוקי. הוא צחקק "זה יותר מהר ככה." אמר אלסיד וקרץ אליה. היא חבטה בכתפו השרירית מה שגרם לה יותר כאב מאשר לו. "תחגרי את עצמך." אמר אלסיד. סוקי נחגרה והם יצאו לדרך.

"אתה יודע לאן לנסוע?" שאלה סוקי. "כן, ראיתי חנות כזו בדרך לבון- טומפ, בעיר." ענה אלסיד. "מה קורה אתך אלסיד? מה חדש?" שאלה סוקי. "שום דבר, אני רק דואג לזאבים הצעירים שלי, זה העיסוק העיקרי שלי כרגע, להרחיק אותם מצרות ומ- 'וי' " אמר אלסיד. ("וי" זה כינוי לדם הערפדים שהוא מחזק, וממסטל במיוחד במקרים מסוימים, ונחשב כסם לא חוקי בארה"ב.) "הם גמולי 'וי'?" שאלה סוקי. "לא, אבל אני מוודא שלא יחשבו אפילו לנסות." אמר אלסיד. "אה, או.קיי." אמרה סוקי. "ומה אתך? עדיין עם הערפד?" שאל אלסיד. "כן, אני וביל בסדר גמור, תודה ששאלת." אמרה סוקי ובכך סגרה את הנושא. אלסיד רק נענע את ראשו כלא מאמין.

לאחר נסיעה של כמעט שעה אלסיד החנה את המשאית במגרש חניה ליד מרכז קניות קטן ושם בפינת מרכז הקניות הייתה חנות גדולה של נשק נגד ערפדים. 'כל מה שצריך בשביל להיפטר ממוצצי הדם, בעלי הניבים' נכתב בגדול בשלט מעל הכניסה לחנות. סוקי הזעיפה את פניה למראה השלט.

בפנים החלל היה עצום. נשקים בכל הגדלים, הסוגים והצורות כנגד ערפדים. קליעי עץ וכסף מסוגים שונים, תרסיסי מי כסף בכמויות שונות וכל דבר שיכול לעלות על רוחכם כשאתם נכנסים לחנות שכזאת. "זה ממש כולבו נגד ערפדים." לחשה סוקי. "למה את לוחשת?" לחש אלסיד. סוקי צחקה והוא חייך.

הם החליטו לגשת ישירות למוכר. "היי, אנחנו צריכים נשק נגד ערפדים, הרבה נשק." אמרה סוקי. "יש פה כל מה שאת רוצה וכמה שאת רוצה." אמר המוכר. "אני רוצה כמה ארגזים של רובים, קליעי עץ ורובי חצים עם חצים בעלי ראש עץ." פירטה סוקי. "וואו, מה את עושה? פותחת מלחמה נגד ערפדים?" שאל המוכר. סוקי רק חייכה והוא הנהן. "יש לי הכול במחסן, ארוז בארגזים יש לכם איפה להעמיס? אנחנו לא עושים משלוחים." אמר המוכר. "יש לנו משאית בחניה." אמר אלסיד. "או.קיי. ג'ון! טד! ג'וליאן! מרי!" קרא המוכר. שלושה בחורים ובחורה ניגשו אליו. "מרי תישארי בקופה, אני והבחורים נלך להעמיס כמה ארגזים ללקוחות האלה. אני מקווה שיש לכם הרבה כסף." אמר המוכר. סוקי הרימה את המזוודה אל מול פניו. "מזומן." היא אמרה. עיניו של המוכר נפערו.

אחרי שהעמיסו את הארגזים על המשאית הגיש להם המוכר את החשבונית. מסתבר שאפילו נשאר להם קצת מהכסף של אריק. סוקי העבירה למוכר את מרבית השטרות שהיו במזוודה ואחרי שנתן טיפ לבחורים שהעמיסו אתו את הארגזים הוא הכניס את הכסף לכספת שלו. "נחמד לעשות אתכם עסקים." אמר המוכר. "כן, בסדר." מלמלה סוקי והם נכנסו אל המשאית ועשו את דרכם חזרה לבון- טומפ.

אחרי נסיעה חזרה שערכה הפעם מעט יותר משעה כי אלסיד התעקש לעצור בצד הכביש כדי שהוא יוכל ללכת להשתין בין העצים מה שעורר את צחוקה של סוקי שאותו היא התקשתה מאוד להפסיק. "מה מצחיק כל כך בבן אדם שצריך ללכת להשתין?" שאל אלסיד מה שרק גרם לסוקי לצחוק יותר חזק. אלסיד שטף את ידיו במים שהיו בבקבוק שהיו בקבינת המשאית ולאחר מכן קפץ פנימה והמשיך בדרכו אל מרלוט'ס.

"השגתם כל מה שצריך?" שאל סאם. "כן, הכול במשאית. סאם הערב תסגור מוקדם, כולם צריכים להגיע אל פנגטזיה כדי שנוכל לחלק את המדים והנשק. אנחנו לא יודעים מתי תגיע החוליה של רשות הערפדים ואנחנו צריכים להיות מוכנים הכי מוקדם שאפשר." אמרה סוקי. "או.קיי, אז הערב." אמר סאם.

"הערב." חזר אלסיד באנחה.

הנה פרק נוסף...

מקווה שתהנו כי אנחנו מתקרבים לסוף...

הפרק הקודם		הפרק הבא