הנשף

למחרת כולם חזרו לשגרת הלימודים בהוגוורטס. אכל ארוחת בוקר עם ג'יני, כי רון והרמיוני נעלמו, והציץ במערכת השעות שלהם.

"יש לנו עכשיו שיקויים עם סלגהורן, אחר כך לחשים עם פליטיק, אחר כך תורת הצמחים, הפסקת צהריים, שעה חופשית, ואז שינויי צורה כפול. יום עמוס..." אמר הארי בייאוש.

"היי, לפחות יש שעה חופשית אחת," אמרה ג'יני בעידוד.

"שננצל אותה בשביל להשלים שיעורי בית..."

"אתה ממש קרן אור קטנה, נכון?" אמרה ג'יני וצחקה. הפעמון צלצל. "בוא," היא אמרה ותפסה בידו. "נפגוש את רון והרמיוני בשיעור."

הארי וג'יני התקדמו לעבר המרתפים. סלגהורן כבר היה שם.

"בוקר טוב, הארי! בוקר טוב, העלמה וויזלי. היום הקדשתי שיעור בשבילכם," הוא אמר בקריצה.

"בשבילנו?" אמר הארי בהפתעה.

"חכו ותראו."

כל התלמידים נכנסו ותיישבו במקומותיהם.

"אהמ, תלמידים! היום אנחנו נלמד לרקוח אמורטנציה. שיקוי האהבה," הוא אמר למבטים השואלים של התלמידים. "המרכיבים בארון, ההנחיות על הלוח, יש לכם חצי שעה, התחילו! רק שימו לב שאסור שהשיקוי יגע בגוף עד שהוא מוכן, אחרת זה רעיל ביותר!"

הרמיוני התחילה לעבוד במלוא המרץ.

"איפה אתה והרמיוני הייתם בארוחת הבוקר?" שאל הארי את רון.

"אמ... הלכנו להתאוורר." אמר רון.

"אהה," אמר הארי בספקנות.

"באמת!" רון אמר.

"מאמין לך, תירגע," אמר לו הארי.

ג'יני והרמיוני היו בעיצומה של הרקיחה בזמן שהארי ורון קמו להביא מרכיבים מהארון.

לפתע נשמעה צרחה.

הארי הסתובב במהירות, וראה את ג'יני קורסת על הרצפה.

"ג'יני!" הוא קרא.

המשך ביום ראשון בע"ה.

הפרק הקודם		הפרק הבא