כש"פנגטזיה" הופכת למציאות

היי,

משגע אותי שאומרים שזה דומה לדמדומים כי שום דבר לא דומה לדמדומים!

היא נכנסה להיריון מערפד, רוצים להרוג אותם ואת הילדה כי ככה זה בדם אמיתי, עבירה על החוק או סתם משהו יוצא דופן גורר מוות.

יש קרב בסוף כי ככה זה בכל סיפור מהסגנון הזה, יש קרב בסוף!

אז כן יהיה מלחמה בניגוד לדמדומים שהם בכלל לא התאספו למלחמה!

הם נלחמים למען חופש לערפדים ולא רק למען אנדי...

דמדומים ממש לא השראה פה, חוץ מהקטע שהיא לקחה דם בהיריון שרק אחרי שכתבתי את זה נזכרתי שככה היה בדמדומים, זה לא קרה במודע...

מצטערת אם אני נשמעת עצבנית כי אני לא מעתיקה שום דבר... 

**********************************************************************************

פרק 21: יהיה בסדר אנדי, יהיה בסדר

"אריק?" שאלה רוז והמוני עיניים הופנו אליה. היא כבר הגיעה עם אנדריאה אל המועדון שלא כמו כרגיל היה מלא באנשים לבושי שחורים. "אנחנו פה רוזי." אמר אריק. רוז המשיכה ללכת עד שהגיעה אל אריק, פאם, גודריק ואיזבל.

"גודריק!" קראה רוז בחיוך וזינקה אל בין זרועותיו. "אתם מוחצים את אנדי!" מחה אריק וחילץ אותה מבין זרועותיה של רוז. אנדריאה לעומתו מצאה את המצב מצחיק והגיבה בצחקוקים קטנים ומתוקים. אריק נשק על לחיה הקטנה מה שגרם לצחקוקים נוספים מצידה. רוז חייכה. "אתה מצחיק אותה." היא אמרה וחייכה אליו. אריק החזיר לה חיוך.

"מי כל אלה?" שאלה רוז. "אלה ערפדים מדאלאס שכמוני נמאס להם מהשלטון של רשות הערפדים והשליט הנשגב ומאמינים שהגיע הזמן לשחרר את הערפדים לחופשי." הסביר גודריק. ידו אחזה בידה של איזבל מה שגרם לאריק להחמיץ פנים כשהבחין בכך. "הם יודעים שהם לא צדים אנשים פה נכון?" אמרה רוז והביטה בכולם. כל האנשים השיבו לה מבט זועף במקצת. "עכשיו הם יודעים." אמר אריק. "אני יודעת שבאתם לעזור, אבל האנשים כאן הם חברים שלי ואני לא רוצה שהם ייפגעו כך שאני בטוחה שאריק ישמח לתת לכם בקבוקי "דם אמיתי" על חשבון הבית." אמרה רוז. "רוז!" מחה אריק בזעף מה שעורר את צחוקם של כל הערפדים הנוכחים.

"דרך אגב, יש לנו תוספת של לוחמים אנושיים." אמרה רוז. "מה אמרת?" נשמע לפתע קול לא מוכר. אחד הערפדים שישב בבר ניגש אליהם. רוז הסתובבה להביט בו. הוא נראה בחור צעיר למדי, לא יותר מבן עשרים וחמש. היא תהתה בן כמה הוא באמת. "אמרתי שיש לנו עזרה נוספת, חברים שלי ילחמו אתנו, בני אדם." אמרה רוז. "בני אדם רק יפריעו, אנחנו לא יכולים להילחם וגם להשגיח עליהם." אמר אותו ערפד. "טיילור הירגע." אמר גודריק. "אני מצטער שריף, אבל זה ברור שהיא צעירה מדי בשביל להבין." אמר טיילור. "צעירה מדי בשביל להבין?! אני ערפד כי נענשתי על ידי השליט הנשגב אחרי ששיפדתי ערפד אחר שרדף אותי, אתה חושב שבני אדם לא יכולים לנצח ערפד? אתה יודע כמה נשק יש להם? מקלות, קליעי עץ לרובים, קליעי כסף, אני שיפדתי ערפד עם ענף שתלשתי מהעץ באותו הרגע, כמה חלשים אתה חושב שהם?" אמרה רוז מבט נחוש בעיניה. טיילור פתח את פיו וסגר אותו.

גודריק פרץ בצחוק, וכל הבר בעקבותיו. "הזהרתי אתכם עוד קודם שהיא משהו מיוחד." אמר גודריק. טיילור עטה על פניו הבעה זועפת. "סאם בכושר מעולה והוא משנה צורה, טרי נלחם בעירק צריך רק לתת לו רובה עם קליעי עץ במקום הקליעים הרגילים, לג'ייסון כבר יש רובה כזה, אפשר לתת גם אחד להוייט, סוקי חצי פייה ואם היא תצליח להיות עצבנית מספיק היא תוכל גם להילחם אתנו, לאפייט ישמח מאוד להשמיד כמה ערפדים וטרה גם, ולכולם אפשר לתת גם רובים." אמרה רוז. "חשבת על הכול אני מבין." אמר אריק. "כן, אל תשכח את הקומפטונים ואפשר גם להוסיף אנשים עם חץ וקשת, חצים עם ראש עץ כמובן. זה יכולה להיות ההתקפה הראשונה ואז נצא אנחנו כדי שלא נפגע ממטח החצים." אמרה רוז. אחד הערפדים שרק לאות התפעלות. "נולדת בתקופה הלא נכונה ילדה, היית משתלבת יופי בתקופה שלי." אמר אותו ערפד ועורר את צחוק חבריו. רוז חייכה.

"עוד משהו חברים, כולכם עוברים למדים לבנים." אמרה רוז. "מה?!" קראו כולם ביחד. "כן ילדונת, מה זאת אומרת מדים לבנים?" שאל גודריק. "כדי להימנע מטעויות. הערפדים של החוליות של השליט הנשגב והרשות הם שחורים. אנחנו לא מכירים כולם את כולם והאנושיים בטוח לא, אנחנו לא רוצים לשפד בטעות מי שלא צריך להיות משופד." אמרה רוז. "לבן?!" התלונן מישהו. "האופציה השנייה היא ורוד מסטיק אז הבחירה בידכם." אמרה רוז. "לבן, ברור לבן." אמר המתלונן. כולם צחקו ובין הצוחקים ניתן היה לשמוע את צחקוקיה הקטנים של אנדריאה.

דלת המועדון נפתחה לפתע וכולם נעמדו מוכנים לפעולה. רוז שזיהתה מיד את הריח מיהרה לפנים. "הירגעו, אלה הקומפטונים שהזכרתי קודם וסוקי." אמרה רוז. "חשבתי שהבהרנו בפעם הקודמת שאנחנו לא קומפטונים." אמרה ג'סיקה בזעף. "זה יותר נוח, חוסך במילים." אמרה רוז בהתנצלות. "שיהיה." אמרה ג'סיקה. "עדכנת אותם?" שאלה רוז. "כן, הם מעודכנים ודיברתי עם אלסיד בדרך לפה, הוא אמר שהוא יבוא וינסה להביא כמה חברים ותיקים." אמרה סוקי. "אני דיי התנגדתי לרעיון." אמר ביל. "לא, זה רעיון מעולה, אנשי זאב הם ציידים מעולים נגד ערפדים." אמרה רוז.

"אנשי זאב?! זה כבר יותר מדי ילדה," אמר טיילור. "דבר ראשון אדון טיילור, היחיד שיכול לקרוא לי ילדה הוא השריף שלך, בשבילכם יש לי שם והוא רוז, אז תשתמש בו. דבר שני, אנחנו צריכים כל עזרה שנוכל לבקש וזה כולל ערפדים, בני אנוש, משני צורה, חצאי פיות וגם אנשי זאב." אמרה רוז. סוקי הסמיקה מעט כשהבינה שכולם יודעים בדיוק מה היא. "בחיי רוז, היית צריכה להיות מפקדת בצבא." אמר ביל וכל הבר הרעים בצחוק עז.

"איך את מתכוונת להשיג מדים לבנים כל כך מהר?" מיהר טיילור להחליף את הנושא. "אריק קנה לי אייפון, אני אשתמש באינטרנט, יש חנות שמספקת הזמנות אקספרס." אמרה רוז. היא הזמינה מדים לבנים בכל המידות בכמות שתספיק לכל האנשים שיש לה. "זהו, זה יגיע מחר במשך היום אל מרלוט'ס. תעדכני את סאם בבוקר סוקי?" שאלה רוז. "ברור, את יכולה לסמוך עליי." אמרה סוקי. "או.קיי, מה שנשאר זה נשק." אמרה רוז.

"אני אדאג לזה, אני אלך עם סאם מחר על הבוקר, נקנה מספיק רובים ומחסניות של קליעי עץ." אמרה סוקי. "אה והתוספת החדשה שלי, חץ וקשת עם ראשי עץ לחצים, או רובי חצים אם זה יותר נוח." אמרה רוז. "או.קיי, אנחנו נקנה כל מה שאפשר ויכול להועיל, אממ... כסף יכול להועיל אם יש בנמצא." אמרה סוקי. רוז צחקה. "אריק?" אמרה רוז. הוא נאנח. "תמיד אני משלם על הכול." אמר אריק. הוא נתן לה מזוודה קטנה עם חבילות של דולרים. "תופתעי לגלות כמה הנשק נגדנו יקר." הוא אמר למראה עיניה הפעורות של רוז. "או.קיי." אמרה רוז ואריק נשק על לחיה והעביר לה את אנדריאה.

"או.קיי, זה הכול להיום, השמש תעלה עוד מעט אז כדאי שתחזרו הביתה קומפטונים." אמרה רוז. "כן, אנחנו נלך." אמר מייקל ונשק על לחיה. "יהיה בסדר," הוא הבטיח.  ג'סיקה נתנה מבט בטיילור. להפתעתה הוא השיב לה מבט. "ג'סיקה." היא אמרה ולחצה את ידו. "טיילור." הוא ענה והקומפטונים יצאו משם. רוז נתנה בטיילור מבט מהצד. היא הבינה מה ג'סיקה מצאה בו עם השיער השחור והעיניים הכחולות המוסתרות מעט מתחת לפוני הפרוע שלו. "היא ערפד צעיר, עם להט כמו השיער הג'ינג'י שלה." הזהירה רוז. טיילור חייך. "אני אסתדר." הוא אמר. "אני בטוחה שתסתדר." אמרה רוז.

"אתם חושבים שהם יגיעו בערב הבא?" שאלה רוז. אריק כרך את זרועותיו סביבה וסביב אנדריאה ונאנח. "אנחנו מאוד מקווים שלא." אמר אריק. אנדריאה הרימה את ראשה אל הוריה ונתנה בהם מבט רציני.

"יהיה בסדר אנדי, יהיה בסדר."  

מקווה שתהנו:)

שבוע טוב!

הפרק הקודם		הפרק הבא