הנשף

בבוקר החזרה להוגוורטס הם היסתדרו מול האח במחילה.  גברת וויזלי חיבקה את כל ילדה, את הרמיוני ולבסוף את הארי.

"אתה לא מבין כמה שימחת אותנו שבאת, הארי. ובמיוחד עם הבשורות הטובות...." היא לחשה לו. הארי חייך, נכנס לאח, לקח חופן של אבקת פלו וצעק: "הוגוורטס!"

הוא ראה את הסלון של הוויזלים הולך ונעלם; הוא הסתחרר בתוך ארובות של המון בתי קוסמים עד שהרגיש את עצמו נופל ונעצר. הוא השתעל, ניער את הפיח מבגדיו וקם.

"בוקר טוב, מר פוטר." אמרה לו פרוסור מקגונגל. "מזל טוב."

"תודה," אמר הארי בחיוך. הוא הרגע הגיע להוגוורטס וכבר כולם יודעים שהוא התארס. לפתע הרמיוני הופיעה מאחוריו.

"שלום, פרופסור," היא אמרה.

"או, שלום, העלמה גריינג'ר. נהניתם בחג? שמעתי שהייתם במחילה."

"או, כן, היה ממש כיף-" היא נקטעה כי רון פרץ מהארובה ישר עליה.

"סליחה, הרמ... היי פרופסור. בואי נזוז מהארובה לפני שג'יני תבוא-" אמר רון, והם זזו בדיוק בזמן כשג'יני הופיעה מאחוריהם.

הארי הושיט לה יד ועזר לה לקום. היא ניערה את הפיח מבגדיה ואמרה: "שלום, פרופסור מקגונגל. טוב, אז נזוז?"

"כן," אמר רון, והם התקדמו לעבר היציאה מהמשרד. רון והרמיוני יצאו, ג'יני התקדמה לכיוון הדלת והארי אחריה כשמקגונגל אמרה: "פוטר, וויזלי, תיזהרו, כי אני חוששת שכל הגריפינדורים מחכים לכם בחדר המועדון כדי לחגוג."

"אנחנו ניזהר, פרופסור. תודה," אמרה ג'יני בחיוך. הארי שם יד על כתפה והם יצאו מהמשרד. המסדרונות היו עמוסים בתלמידים שמנצלים את היום האחרון של החופש כדי להסתובב קצת. מי שעבר ליד הארי וג'יני הסתכל עליהם. הארי היה רגיל למבטים; הוא תמיד משך תשומת לב במסדרונות. אבל לג'יני זה היה חדש. היו אפילו כמה שאמרו להם מזל טוב, כמובן חוץ מהסלית'רינים.

כשהגיעו לתמונה של האישה השמנה, היא אמרה להם: "אוו, הנה הזוג הצעיר, שלום לכם! כל בית הספר מדבר רק על זה," היא אמרה בחיוך. הארי וג'יני חייכו חזרה, אמרו את הסיסמה תוך כדי גלגול עיניים, אפילו את הסיסמה הם שינו: "מזל טוב".

ברגע שנכנסו, היה רגע של שקט, ואז-

"מזל טוב!!" צעקו כל הגריפינדורים. הם זרקו עליהם סוכריות ושוקולדים, ומבול של אנשים באו לחבק אותם. הארי הסתכל על ג'יני, מחייך. היא חייכה בחזרה.

"מסיבה! לקחנו אוכל מהמטבחים, ומהוגסמיד," אמר להם נוויל.

"כל הכבוד, נוויל," אמר הארי וצחק. עכשיו, בזמן שכולם אכלו וחגגו, היה לו זמן להסתכל על המועדון עצמו:

הבולט מכולם היה שלט ענק שנתלה על הקיר, שבו היה כתוב: "הארי וג'יני מאורסים". היו דגלים צבעוניים עם לבבות, ופרוואטי פאטיל ולבנדר בראון עשו קסם שירדו קופטי לבבות מהתיקרה.

הם חגגו וחגגו עד לשעה שתיים עשרה, כשתלמידים החלו לזרום לאולם הגדול לאכול ארוחת צהריים.

לבסוף נשארו בחדר המועדון רק הארי וג'יני. הם הסתכלו בתיזמון מושלם אחד על השני, התקרבו והתנשקו נשיקה ארוכה יותר מכל נשיקה שהייתה להם אי פעם. 

שניהם כל כך שמחו, הם ביחד, וכל התלמידים שמחים בשבילם; אולי חוץ מהסלית'רינים.

הם המשיכו להתנשק כאילו חייהם תלויים בזה.

"הארי?"

הארי קפץ והתנתק מג'יני בבהלה. הדוברת הייתה הרמיוני. הוא הסמיק, אבל השתדל להישמע כרגיל.

"כ-כן?"

"הבאתי לך אורחת," היא אמרה. מאחורי הרמיוני צצה היחידה שתגרום להארי להיות מובך עוד יותר- צ'ו צ'אגנ.

"צ'-צ'ו," מלמל הארי. "מה- מה את עושה פה?" הוא אמר והסמיק שוב.

"באתי לאחל מזל טוב. השמועות הגיעו עד אלי, אפילו שאני כבר לא לומדת פה," היא התאמצה לחייך.

"אה," הוא אמר והצטער שזה הדבר היחיד שיש לו להגיד.

אבל בכנות, הוא היה כל כך מובך- צ'ו הייתה החברה שלו למעט זמן, אבל אז הם נפרדו, והוא התחיל עם ג'יני, בשנה השביעית של צ'ו. שנה שעברה הוא פגש את צ'ו בקרב על הוגוורטס. ועכשיו היא רואה אותו מתנשק עם מישהי אחרת. פדיחה.

"אני אפגוש אתכם למטה," אמרה הרמיוני והלכה.

שררה דממה מעיקה; הארי לא ידע מה לומר, אבל אז צ'ו פתחה את פיה.

"אתה יודע, אחרי שסיימתי ללמוד, קצת הצטערתי על זה שלא נשארתי חברה שלך," היא אמרה. "אבל עכשיו זה בסדר, אני רואה שטוב לך סך הכל."

"אה- טוב, כן- אבל- זה לא שלא היה לי כיף איתך, צ'ו- פשוט- אני חושב שלא נועדנו זה לזו," הוא אמר והסמיק עד שורשי שערותיו.

"זה נכון," היא אמרה. "זה בסדר, יש לי חבר. אל תרגיש רע עם עצמך."

"אהה," אמר הארי והוקל לו. "מי?"

"רוג'ר דיוויס," היא אמרה.

"אז בסוף כן נהייתם חברים?"

"כן."

"טוב לדעת."

"כן... בכל אופן, באתי גם בשביל להביא לך הזמנה לחתונה שלי... אשמח אם גם את תבואי, ג'יני," היא חייכה אליה.

ג'יני, שדי שנאה את צ'ו כשהייתה חברה של הארי, חייכה חזרה והנהנה.

"את מתחתנת?! אמרת לי שיש לך חבר!" אמר הארי בתדהמה.

"כן, חבר שהציע לי נישואים לפני שבוע," היא אמרה בחיוך.

"וואלה. טוב, אני ממש אשמח לבוא! מזל טוב," הוא אמר. צ'ו חייכה אליו וחיבקה אותו.

"להתראות, הארי," היא אמרה והלכה.

"צ'ו דווקא די נחמדה כשהיא לא חברה שלך," אמרה ג'יני. הארי צחק.

"את החברה שלי, ג'ין." הוא אמר, והם ירדו לאולם הגדול.

בפרק הבא- מה יקרה כשהארי וג'יני יכנסו לאולם הגדול? תלחצו 'הפרק הבא' ותגלו!

עדיין מחכה ממש לתגובות ולדירוגים שלכם!

הפרק הקודם		הפרק הבא