החיים שאחרי- הארי פוטר

בתור התחלה אני רוצה להתנצל על הזמן שלוקח לי לפרסם פרקים חדשים. אני לא לא מפרסמת בגלל שאין תגובות, אבל כנראה יש תקלה כי זה לא נותן לי לשים את הפרק כמו שצריך. בכל מקרה, זה ההמשך:

הארי החליט מיד שאין טעם לשקר, אבל לא הבין מדוע ייחסו את החתונה אל שניהם.
 "כן," אמר הארי "ואני מניח שלא מומלץ היה שתגלו את זה עכשיו, אבל אנחנו חייבים להזדרז, כי נראה לי שעוד מעט נצטרך להגיע לשם!"
למרות ששפרננדו לא פצו פה הארי כמעט ראה מול עיניו כמה שמוחם היה עסוק כעת במידע הטרי.
אם הארי היה לחוץ ומוטרד עד עכשיו, הרי שכעת איים מוחו להתפוצץ. הדמיון שלו צייר לו הבנה, שכעת הם נדחפים מרצונם איכשהו אל הסכנה, כמו בפעמים רבות בעברו.ה וא הבחין פתאום במתח הרגשי שבין חבריו למסע; נראה היה שהם מכירים תקופה, אולי אפילו חברים, אבל הם לא חשבו שיתחתנו מעולם. כעט הוא שם לב לדמיון הברור ביניהם לבין רון והרמיוני. האם גם הם חושבים כעת על חתונה? לא, לא ייתכן שכנע את עצמו הארי  הם רק בני 17, הם בקושי חושבים על מעבר לדירה ביחד.
 "אתה רואה שם משהו? בשיחים?" אמרה לוסינדה בהבעה מוטרדת.
הארי בהחלט שם לב לתזוזה מהירה בשיחים. אבל התנועה הייתה מהירה מדי בשביל בני אדם, זו חייבת להיות חיה.
 "אה- כן," אמר הארי "אבל אני לא חושב שזה בנאדם" הוסיף בחשש.
  "מומלץ שנעברה למצב התקפי. אתה יודע בכלל אם אפשר לת-"
 "לתקוף מתחת לגלימת ההיעלמות? כן" קטע אותה הארי.
לפני שהסתבובה כשגבה אל גבו ופרננדו נוהם לידם, שם לב הארי לניצוץ בעיניה של לוסינדה, שהזכיר לו מאוד את ג'יני. הוא ראה בניצוץ את רוח הלחימה של ג'יני, ונתקף חרדה וגעגועים; האם יחזור כדי ללראות אותה שוב?
 "הנה זה שוב!" סיננה לוסינדה.
  "אתה גם רואה את הצל השחור הזה?..." שאלה לוסינדה בהיסוס
הארי גיחך כאשר גוף שחור צנום בעל גוף גרום יצא מן השיחים בחינניות.
לוסינדה פלטה צווחת זעזוע קטנה
 "את רוצה להגיד לי שלא ראית ת'סטראל בחיים?" שאל אותה הארי חצי מחייך
  "טוב, אני חושבת שהמורה הזכיר אותם מתישהו... אבל- אבל-"
   "רגע, מה אתם רואים?" שאל פרננדו שבדיוק הפך חזרה לאדם "אתם עובדים עליי? אני הרחתי משהו, אבל אני לא רואה כלום!"
 "רגע, פרננדו. לוסינדה את מי ראית מת?"
  "איך אתה יודע? אני לא סיפרתי לאף אחד עליו..."
 "אה- שום דבר מוזר, באמת! אבל בשביל לראות אותם צריך לראות מישהו מת... אצלי זה היה חבר."
  "אני מניחה, שזה יהיה אבא שלי. הוא היה- איך לומר, סקרן לגבי הברקים שבשמיים. הוא הלך לנסות להשתמש בהם לקסמים, ו.. ו..." בשלב הזה לוסינדה התחילה להתייפח על כתפו של פרננדו.
   "זה בסדר," הרגיע אותה פרננדו תוך החלקת ידו על שיערה "למה זה היה טוב?" לחש לו פרננדו
הארי עבר ללטף את התסטראל, שהתחנן לאוכל ככל הנראה, כאשר ליקק את שריטותיו של הארי מן העפים הסבוכים. הוא זימן לו נתח בשר עסיסי ונוטף דם, ופנה אל הזוג המפויס כעת.
 "בואו נרכב עליו!" אמר להם בדחף של רגע "הוא ידע לאן לעוף!"
   "למה נראה לך שאני ישב על הדבר הזה, במיוחד אם אני לא יכול לראות אותו!" לחש לו בזעם פרננדו "וחוץ זה, תנמיך את קולך או שנהיה טרף קל לחיות בעיר הזה!"
 "כי- כי-"
  "כי זה כנראה הכי נכון לעשות, פרננדו"הארי הופתע לגלות שהיתה זו לוסינדה שאמרה זאת "אני חושבת שזה מה שצריך לעשות." אמרה והביטה לו בעיניים.
נראה היה שפרננדו לו יכל לעיניה שכבשו אותו, כי הוא הסכים.

הטיסה לא הייתה נוראית, בהתחשב בטיסות קודמות שלו, אבל נראה היה שהקור נלחם בעוז בכדי לנעוץ את שיניו בעורם של השלושה. הת'סטראל טס במהירות אל עבר מה שנראה כמקור נהר החומצה.
הארי לא האמין למראה עיניו.

המשך יבוא... (בפרק שונה, אין חלק ג'...)

בבקשה תגיבו!!!

הפרק הקודם